לא רק ציאניד ואושר: עמודי הקומיקס שתתמכרו אליהם

ב-2005 נפל דבר באינטרנט. שפה חדשה נוצרה. ארבעה אמריקאים העלו לרשת סדרת קומיקס חדשה בשם Cyanide & Happiness. הקונספט היה מינימלי, כזה שמנצל את המדיום האינטרנטי בצורה מיטבית: דמויות פשוטות, ריבועים מינימליסטיים וסצנות קצרות שמתמקדות במה שאפשר לכנות "ריקנות קיומית" – שפה שדור ה-y האינטרנטי אימץ בחום.

עשור ומשהו מאוחר יותר, אחרי "ציאניד ואושר" עוקבים כ-12 מיליון משתמשים, והאינטרנט, ופייסבוק בפרט, מלא בסדרות קומיקס מורכבות יותר או פחות, מספרות סיפור או אנקדוטות, וחולקות, בחלקן הגדול, את אותה ציניות/דכאוניות/אקזיסטנציאליזם שמאפיין את השפה של ילידי שנות השמונים והתשעים באינטרנט.

אספנו עבורכם כמה מהמוצלחים שבסדרות הקומיקס הישראליות בפייסבוק, כדי למלא את ימיכם בנקודות אור קטנות. התמכרות מהנה.

The Realist

למי: למחפשים ביטוי גרפי אינטליגנטי לחיים עצמם.

למה: כי אסף חנוכה הוא מגדולי המאיירים החיים בינינו.

הו לא

למי: לאלה שרואים את השחור בהכל, ואוהבים את זה.

למה: כי גם ברגעים קשים, צריך שיהיה מי שיראה לך שיכול להיות הרבה יותר גרוע.

החיים המסריחים שלי

למי: תל אביבים שיודעים ששום דבר לא באמת זוהר בעיר הזאת.

למה: כי חוץ מזה שזה מעולה, מדובר בחלק מהדומיננטיות הנשית במדיום הזה. שימו לב לזה.

למה את חייבת להרוס

למי: לאלה ששום דבר טוב לא יוצא להם.

למה: כי זה שילוב בין "הו לא" ל"חיים המסריחים שלי", עם עוד קצת סרקזם מלמעלה.

במקום להתאשפז

למי: לאלה שמרגישות שהכל כבר כל כך "אההה!!!"

למה: כי זה חדש וכי ההשקעה בפרטים מהממת.

זה קומיקס

למי: לכל מי שישב במשרד בצבא ואייר ב"צייר" במשך שעות במקום לעשות משהו יעיל.

למה: כי "צייר"!

גלעד נגד המוח של גלעד

למי: לאנשים שלא מצליחים לישון כי המוח שלהם לא מפסיק לעבד שטויות.

למה: כי הקומיקס הזה מעביר מקסימום רעיון במינימום מקום. ניצול מיטבי של המדיום.

אורי פינק

למי: למי שזוכר את יומני זבנג לטובה.

למה: כי זה בכל זאת אורי פינק, והוא עדיין יודע איך לעשות את זה.