לא זורמת: מה אווירת ההטרדות המיניות בעבודה בקשת לימדה אותי

ליורם זק ולקשת לא אכפת מתחושת הביטחון של נשים בבית "האח הגדול" כמו שלא אכפת להם מתחושת הביטחון של נשים מחוץ ל"אח הגדול". אי אפשר להפריד בין מה שקורה במסדרונות הזכיינית לבין שידוריה

יורם זק (צילום מסך מתוך "ערב טוב עם גיא פינס")
יורם זק (צילום מסך מתוך "ערב טוב עם גיא פינס")
7 בנובמבר 2017

באחד הימים הראשונים לעבודתי במאקו, אולי אפילו ביום הראשון, ישבתי לצהריים עם הקולגות החדשים. אחד מהם, אדם שלא הכרתי לפני כן ועד לאותו הרגע לא הייתה בינינו שום תקשורת, ראה לנכון להעיר על גודל החזה שלי. "גם לחדשה לא חסר", אמר אחרי שהעביר עליי מבט בוחן, וחזר לארוחת הצהריים שלו. כאישה עם חזה גדול התרגלתי הרבה לפני כן לשגרה פולשנית שבה הוא לא שייך רק לי. הוא שלוחה של הגוף שלי שרבים, גברים ונשים, מרגישים בנוח להעיר עליה או לשלוח נגיעות, אגביות וישירות. הקולגה ממאקו לא היה הראשון לעשות זאת, אבל הוא בוודאות היחיד שהרשה את זה לעצמו בעבודה חדשה, לפני שהחלפנו אפילו שני משפטים.

>> חברות מערכת Time Out חושפות חלק מההטרדות המיניות שעברו

התפקיד במאקו לא היה הראשון שלי בקשת. כשהגעתי אליו עבדתי בזכיינית כבר יותר מארבע שנים, עובדת זוטרה עם ג'וב סטודנטיאלי שנמצאת בבניין בעיקר בערבים ובסופי שבוע. הייתי שם כשיורם זק התייחס לגופה של דנה רון כאל מגרש המשחקים שלו, הייתי שם כשהוא שלח את המיילים שהתפרסמו לאחרונה. הייתי סטודנטית לקולנוע עם חלומות על עבודה בטלוויזיה, שמתפרנסת מסידור קלטות על המדפים הבלתי נגמרים של ארכיון קשת. הייתי קוראת את המיילים של זק ומפחדת מהיום שבו אתקל בו במסדרונות. השפה, האופן שבו הוא – ואחרים – הרשו לעצמם להתבטא, יצרו סביבת עבודה מאיימת. סביבת עבודה שבה אני לא נשפטת לפי הכישורים שלי אלא לפי כמה אני זורמת. ואני, מה לעשות, לא זורמת.

אווירת חדר ההלבשה הזו, לצערנו, לא ייחודית לקשת. אבל קשת היא גוף התקשורת שמשדר את תוכניות הטלוויזיה הנצפות במדינה, ערוץ טלוויזיה שמבקש לקבוע את סדר היום הציבורי. ערוץ שמתעקש ש"האח הגדול" היא לא תוכנית ריאליטי פשוטה שאנשים צופים בה בשביל ליהנות או לנוח אחרי יום עבודה, אלא אמירה חברתית נוקבת על המציאות הישראלית על רבדיה. "הכוכב הבא לאירוויזיון" היא לא עוד תחרות שירה שיש כמוה עוד שתיים לפחות, אלא שליחות לאומית ציונית.

הלך הרוח במסדרונות ולנברג 12 משתקף היטב בלוח השידורים של הזכיינית. כשנשיא קשת אלכס גלעדי הוא אדם שבעבר הזמין לביתו עיתונאית וחשף בפניה את איבר מינו בניגוד לרצונה, לא פלא שהחברה שבראשה הוא עומד כיום תיתן תוכנית לזמר שקיים אקטים מיניים עם קטינות. כשעובד בכיר תופס נשים כישויות פתייניות שנמצאות שם לקרוא את סיפורי הזקפה שלו, לא פלא שהוא מכניס לבית "האח הגדול" אדם שהואשם בהטרדות מיניות. ליורם זק לא אכפת מתחושת הביטחון האישי של עובדות קשת, של דיירי ודיירות הבית, וכן, גם של נשות ישראל. אם קשת רוצה להמשיך להחזיק בתואר "הטלוויזיה של ישראל" שהעניקה לעצמה, היא חייבת לעשות בדק בית רציני. עברנו את שלב ההתנצלויות. קחו אחריות, עשו שינויים.