טיים אאוט timeout

התקווה: נצ'י נצ' לומד לקבל את הניגודים שבו באהבה גדולה. ריאיון

| מאת: אורי זר אביב

הוא ילד צנוע מפתח תקווה שמכנה את עצמו "מלך הראפ של המזרח התיכון", הוא כבר מזמן לא צריך להזיע בשביל לפוצץ את הבארבי אבל נתן למפיקים שלו לקרוע לו את הצורה. עם צאת אלבומו השלישי, נצ'י נצ' מספר על "תהילה" ועל הדבר שהכי קשה לו לעשות

  • https://static2.timeout.co.il/media/2015/09/sizes/by-tamuz-rachman-5-h_wo_680_382.jpg
נצ'י נצ'. צילום: תמוז רחמן

ירה כבר התחתנה / היית צריכה לראות / כמה יפה היא הייתה בשמלת לבנה", שר נצ'י נצ' בשיר "חסידה צחורה". השיר הוא מעין מכתב לאמו המנוחה. "אחותי סיפרה לי שקיבלה על השיר הזה כל מיני תגובות שהחזירו אותה למקומות כאובים. לאובדן. לא התכוונתי לגרום לה צער", אומר נצ'י ומוסיף שלמרות הצער שבדבר, אחותו שיתפה את השיר ברשת וקראה לחבריה לדרג אותו במצעד של גלגלצ. בשיר היפה (המבוסס על שיר של צלילי העוד באותו השם שנכתב למילותיו של אלכסנדר פן) מוזכר גם אביו: "אבא עדיין ממלא לוטו, חולם ז'יטונים / משוכנע שיום יבוא והוא יביא כמה מיליונים / אני לא יודע אם זה יקרה, מקווה שכן / אומר תודה על מה שיש ולא מרגיש מסכן".

באמת אין לו על מה להרגיש מסכן. נצ'י נצ' (27) הוא כבר שם שגור בפי כל מי שמעורה, אפילו במקצת, במה שקורה בהיפ הופ ישראלי בשנים האחרונות. נצ'י (רביד פלוטניק) גדל בפתח תקווה, היה חבר בהרכב פרודוקס והוציא עמם את אלבום הקאלט "תחיית המתים", עם כמה מהיציאות הגדולות והכיפיות שנעשו כאן בתחום ("סשנים בחדר", "איצ'יבאן"). כעת רואה אור אלבומו החדש, השלישי במספר – "ברוכים הבאים לפתח תקווה".

קראת לאלבום החדש "ברוכים הבאים לפתח תקווה". זה בקטע של represent, כלומר של לייצג את המקום שממנו באת או דאחקה לחבר'ה?

"זה פיוז'ן של מסורת ה־represent עם דאחקה ומקריות. הקטע עם פתח תקווה? וואלה, אין בה הרבה סיבות לגאווה. היה לי קטע בשני האלבומים האחרונים, להביא שמות שמצחיקים אותי ולראות אם הם מצחיקים גם את החבר'ה שלי. למשל באלבום הקודם, 'בור ועם הארץ – סיפורו של הבום שאקה לאק'. אמרתי להם את זה והם צחקו. אז הלכתי על זה".

האלבום "תחיית המתים" של פרודוקס היה בגדר "יאללה, אף אחד לא ישמע את זה גם ככה, אז בואו נעשה קצת כיף", אומר נצ'י. אחריו יצא אלבום סולו ראשון, "צדיק אחד בסדום" שהיה מעין גישוש אחר קול אישי. האלבום זכה להצלחה חלקית. "באלבום השני אמרתי לעצמי 'אה, לא הלך? אוקיי, אתם תראו – אני אזיין אתכם. אז מה אם 'צדיק בסדום' היה בוסר. השכלתי להבין שאני צריך לגדל ולאהוב גם את הילד הלא מוצלח שהיה האלבום הזה".

והוא גדל להיות "בור ועם הארץ".

"נכון. לאלבום השני באתי ממקום אחר. לי הכי קל לבוא מהמקום הזה – של דחייה, של חוסר הערכה – ואז להפיל את מה שאני הכי שלם איתו. באלבום השלישי נתפסתי עם המכנסיים למטה, כי זכיתי להערכה ופתאום לא ידעתי איך לבוא ממקום של מנצח. הייתי אבוד. אז אמרתי לעצמי, אני הרי בא ליהנות, אני צריך לבוא לזה ממקום של הנאה וסיפוק, לא ממקום שכלתני של 'אה, השיר 'איידשע ראסטה מאן' עבד, אז נעשה עוד אחד כזה. אה, 'קפה וסיגריה' עבד, נעשה עוד מזה. לא".

צריך לא מעט בטחון עצמי כדי לכתוב שיר ראפ כמו "חסידה צחורה", אך נצ'י אומר שלא היו לו עכבות. "אין לי חששות מאז האלבום 'בור ועם הארץ'. מה שעומד לנגד עיניי זה לפרוק. זה הטיפול הפסיכולוגי הכי טוב שיש. אני חושב שאנחנו לא צריכים הרבה מעבר להבנה ואמפתיה ועצם העובדה שכאב לי אז הקלטתי שיר ואתה שמעת והתחברת אליו – הוא חלק מפתרון הבעיה אצלי. כי אתה מבין מה עובר עלי. זה ממקום מאוד אנוכי, של צורך שלי. אתה הולך לשמוע עוד הרבה טיפולים פסיכולוגים כאלה באלבומים הבאים".

נצ'י נצ'. צילום: תמוז רחמן

נצ'י נצ'. צילום: תמוז רחמן

בניגוד לאלבומיו הקודמים, באלבום החדש המפיק "שקל" (אייל דוידי) פחות מעורב וחתום על שיר אחד בלבד ("הללויה"). את מקומו תופסת סוללה שלמה של מפיקים, בהם מיכאל כהן (כהן@מושון), סנדק ההיפ הופ הישראלי אורי שוחט, עידו מימון, טונה ושותפו ניר דנן, אביטל תמיר (מלהקת המטאל בצפר) וזוהר כספי; אך יותר מכל מורגשת עבודתם של המוזיקאים איציק פצצתי וג'ימבו ג'יי (המופע של ויקטור ג'קסון, האחראים בין היתר על מחזמר הראפ "העיר הזאת").

"הוא גאון!", אומר נצ'י נצ' על איציק פצצתי (עומר מור), "ראיתי אותם (אותו ואת ג'ימבו ג'יי) בהופעה, אשכרה בונים עיבודים מאפס. ג'ימבו ג'יי מסתובב בהופעה אל פצצתי ואומר לו, 'תן לי מקצב של ייאוש עם קמצוץ של תקווה'. ומה שיוצא מזה – וואו. אחרי הופעה בירושלים ניגשתי אליו ואמרתי לו 'תקשיב, אתה הולך להפיק את האלבום שלי'. הוא הכי צנוע והכי חרוץ".

וג'ימבו ג'יי עבד הרבה על הטקסטים.

"כן, הוא ופצצתי עשו לי טירונות".

הוצאת שני אלבומי סולו, אלבום עם להקה, ומכרת את כל הכרטיסים להופעות בבארבי. עכשיו זה הזמן לטירונות?

"כן. רציתי להשתפר מבחינת ניסוח, בבחירת מילים, מבחינה הפקתית. רציתי לעלות רמה וידעתי שהם יכולים לעזור לי".

נצ'י נצ'. צילום: יואב קדם

נצ'י נצ' באינדינגב. צילום: יואב קדם

בשיר "סשנים בחדר" של פרודוקס היית שר: "כותב שיט / שר בעברית חצי דיסלקטית". אז מה, נמאס לך מזה?

"לא, אני אוהב את הדיסלקטיות שלי, אוהב את הילדותיות הזאת. אבל יש גם לאן לשאוף ולצמוח. לפצצתי וג'ימבו ג'יי יש רף מאוד גבוה וידעתי שאיתם אפשר להתקדם, אבל זה לא הלך חלק. היו ויכוחים, ריבים. היו דברים שלא הסכמתי לוותר עליהם". 

לדוגמה?

"בשיר 'הללויה' אני יורה שטויות של אגו, זובי, אנ'לא יודע מה. פצצתי אמר: 'שמע, זה לא השיר הכי מפוקס'. אז מה? זה הכי אני בעולם". 

זה לגמרי חלק מהקסם של נצ'י נצ': חיבור בין דיבור שכונתי עם שפה יותר גבוהה, לירות "אגו וזובי ואנ'לא יודע מה" ולשיר שירים במשקל כבד כמו "חסידה צחורה" או "תהילה".

אני תוהה אם יש אנשים שפספסו את המסר בשיר "תהילה", שהרי הוא לא באמת מדבר על "מרוקאית, ג'ניפר לופז של פתח תקווה", אלא על תהילה במובן המילולי של המילה.

"הרבה פספסו את זה וזה בסדר. רציתי לבלבל בשיר הזה, רציתי לסקרן, לגרום לך לחשוב. בכוונה אני שר על העיניים הכחולות שלה ועל שהיא מרוקאית. אז רגע, היא כן בת אדם?! מבין?". 

עושה רושם שהיחס של נצ'י נצ' לתהילה הוא אמביוולנטי, בלשון המעטה. הוא זוכה להרבה כבוד בסצנת ההיפ הופ ומחוצה לה, שיריו מתנגנים ברדיו ומגיעים לקהל הרחב, מעריצים רוצים להצטלם איתו (וכפי שראיתי בעצמי, הוא מחייך ומצטלם איתם, גם כשהדבר מגיע בעיתוי לא נוח). עם כל זאת הוא נשמר לעצמו. שלא יעלה השתן לראש.

"מצד אחד אני רוצה להישאר עצמי, מצד שני לא בא להיות זה שמטיף שתהילה זה הכל הבל הבלים", הוא אומר. "אבל ככל שאני מתקדם אני נהיה יותר קיצוני בדעותיי, יותר סולד מהטפל. הזמינו אותי לאיזה אירוע תקשורתי רק כדי שאראה את הפרצוף שלי. לא הלכתי. לא כי אמרתי לעצמי שאני לא אשתף פעולה עם בבילון, עם הממסד, פשוט חשבתי שאין לי מה לחפש שם". אבל הוא כן משחק את המשחק כשזה מתאים לו. "הופעתי בתוכנית בוקר, אני כן אלך לחלוקת פרסי MTV, הייתי בתוכנית של שאנן סטריט בחינוכית. אני לא אשב בבית כל היום כמו איזה איש מערות ואגיד לא לכל דבר".

כל זה לא מפריע לו לקרוא לעצמו, באחד משירי האלבום החדש, "מלך הראפ של המזרח התיכון". "ההאדרה העצמית היא חלק ממי שאני, אני לא אשחק לך אותה עכשיו מלך הצנועים", הוא מודה. "זה חלק ממני כי זה חלק מהמשחק של ההיפ הופ, אבל זה תחום אפור. יש קונפליקט בין המקום שאני רוצה להיות בו לבין התהומות שאליהן אני נופל לפעמים".

מצד אחד אתה מאוד סולד מהתעסקות בטפל, מצד שני אתה אוהב לכתוב על פאן, וזה בגדר עיקר ולא טפל אצלך לצד שירים רציניים יותר.

"הדבר הכי קשה לי בעולם זה לעשות מוזיקה שמחה, ולכן אני כל כך מעריך את קפה שחור חזק – כי זה מי שהם. הסבבה והפאן זה משהו שאני מאוד רוצה לעשות, אבל זה צריך לבוא ממקום אמיתי וטהור, אחרת מריחים שזה חרטא".

נצ'י נצ' ישיק את האלבום השלישי שלו, "ברוכים הבאים לפתח תקווה",
בהופעה בבארבי, 10.9

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 4865fe341de