גראנד סלאם: 1,700 צופים יבחרו נציג ישראלי לתחרות הספוקן וורד בפריז

אם לרגע חשבתם שהספוקן וורד נרגע ועוד רגע ייצרב בתודעה הקולקטיבית בתור התקופה שבה אנשים מן השורה עפו על עצמם וחרזו בלהט על במות, דעו שממש מתחת לאפכם הסצנה רק הולכת וצוברת קהל. הז'אנר שמשלב שירה עם ראפ ונע בין תיאטרליות מתפרצת לזריקת זין דושבאגית התפשט מזמן לכל רחבי הארץ, והשנה נעשה פופולרי מתמיד. באופן חסר תקדים יתקיים הפעם הסלאם הגדול – גמר הגמרים, אירוע האירועים – בבית האופרה, לעיני לא פחות מ-1,700 צופים, כולם מחכים להאזין ולהצביע לאמני הספוקן וורד הנבחרים של השנה. ה"סלאמרים" מצדם מתאמנים בימים אלה על הטחת מילים מול המראה, משתוקקים לאהדת הקהל ומפנטזים בזהירות על המקום הראשון, שיביא אותם לייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית בפריז.

במתמודדים תוכלו למצוא שועלי קרבות ותיקים כמו יפתח “היפעור" ליבוביץ' (32), לצד זמירים רעננים כמו עמית צפריר (26), שאמנם עובדת כמנחה בספוקנוער ומשתתפת בפיתוח הארגון, אך זוהי לה הפעם הראשונה בגמר הגדול.

עמית צפריר (צילום: לילך זמיר)

מתרגשת?

“כל כך. אנשים לא מפסיקים להזמין כרטיסים לתחרות, ועם זה מפלס החרדה שלי בעלייה מתמדת. מצד שני, המורה שלי לפיתוח קול אמר דווקא שככל שיש יותר אנשים זה פחות מפחיד, כי הקהל הופך להיות גוש חסר פנים".

המחשבה על כמות הקהל השפיעה על בחירת הקטעים שתציגי?

“בתרגילי הכתיבה שעשיתי לעצמי לקראת הגמר, שאלתי את עצמי מה חשוב לי לומר ל-1,700 אנשים שהוא לא רק חוויה שלי. אחרי שגיביתי לאחרונה את הבלוג שלי מ-2004, הגעתי לעיסוק בחוויות של גיל ההתבגרות ושאלות של מגדר".

ליבוביץ' פחות נלהב לנבור בעבר, במיוחד כאמן ספוקן וורד ותיק. “אני שונא להסתכל על עצמי ביוטיוב", הוא מודה. “בהרבה מהחומרים הישנים שלי אני לא מעז לצפות בכלל, וכשאני מסתכל עליהם כתובים אני מובך. אני נראה שם אידיוט, באמת".

יפתח ליבוביץ' (צילום: מיכל גרובר)

מאז בטח השתפשפת הרבה. איך אתה מרגיש לקראת האירוע הקרוב?

“מתרגש. אני בוגר ניסן נתיב, אז תיאורטית אמור להיות מסוגל לעמוד מול קהל, אבל זה עדיין עושה לי משהו. יש משהו מרגש בלעמוד מול קהל עם חומרים שאתה כתבת, שאתה הגית. אקט של וידוי".

הקטעים שלך דווקא עוברים כקלילים יחסית לז'אנר, על גבול הסטנדאפ.

“אני משתדל מאוד לא לעשות סטנדאפ. ספוקן וורד זו שירה מדוברת והמהות צריכה להיות השירה. כאדם אני תמיד משלב צחוק עם עצב. אבל אני לא מנסה להצחיק, זו לא המטרה".

בונה על הטיסה המיוחלת לפריז?

“אני אשמח לטוס לפריז כי כיף לטוס לפריז, אבל זה נראה לי עסק מוזר. כל מה שיש לי זה מילים ופתאום מתרגמים אותן לשפה אחרת, ככה שכל הקונספט מאבד את המהות, בקטע מעפן. אבל כן, בא לי לטוס לפריז".

← הסלאם הגדול יתקיים בבית האופרה, שד' שאול המלך 19 תל אביב, ראשון (7.1) 21:00, 60 ש"ח