"אווניו 5" מנסה לעשות טיטאניק בחלל, ורק הליהוקים מצילים אותה

ארמנדו יאנוצ'י אמר שהוא לא רוצה לעשות יותר סאטירה פוליטית. אחרי "ויפ" האמריקאית ו"בסוד העניינים" הבריטית, שתיהן דרמות פוליטיות במובהק, הבמאי הסקוטי החליט לברוח הכי רחוק שיש כדי להמציא את עצמו מחדש: אל החלל החיצון. "אווניו 5" החדשה של HBO גייסה את יו לורי לתפקיד קפטן ספינת החלל המסוקס ריאן קלארק, שאחראי על חללית נופש מפוארת שנקלעת לבעיה לא צפויה. נשמע קליל? אל תטעו: יאנוצ'י לא מסוגל להתרחק מהדרמה הפוליטית, גם במסעות בחלל החיצון. בסדרה החדשה הוא ממשיך בביקורת האנטי קפיטליסטית שלו ובעיסוק בכוח – למי יש אותו, מי לוקח אותו וכמה מהר האיזונים יכולים לצאת משליטה.

הסדרה מתרחשת 40 שנה קדימה, בשנת 2060, במציאות שבה תאגידים מנהלים עסקי תיירות בחלל. כבר בהתחלה, הספינה המפוארת אווניו 5, שנמצאת בקרוז בדרך לכוכב שבתאי, נתקלת בבעיה לוגיסטית ו-5,000 אנשי הצוות והנוסעים שעל סיפונה לא יגיעו הביתה בזמן. מאותו הרגע אווניו 5 הופכת לטיטאניק בסלואו מושן, מינוס מבטיו המצועפים של דיקפריו עת הוא צולל אל מותו (כולנו יודעים שהיה לו מקום על הקרש, קייט!).

יו לורי ב"אווניו 5"

גם בעתיד יש דיליי בשיחות וידיאו, והאנשים העשירים שיכולים להרשות לעצמם את הטיול לכוכב שבתאי הם האנשים הלבנים ביותר, ובאופן לא מפתיע, גם המרגיזים ביותר ביקום כולו. מדובר בקולקציה של דמויות בלתי נסבלות, אלה שהכי פחות הייתם רוצים להתקע איתם על ספינת חלל אבודה: זוג שרוצה להתגרש ולא מפסיק לריב, נוסעת חטטנית מהגיהנום שלוקחת את העניינים לידיים באופן בריוני וזקן טרחן שמספר על כיבושי החלל שלו בצעירותו. וכאן יאנוצ'י במיטבו: כשהוא בוחן את דינמיקות הכוח שנוצרות בין הנוסעים והצוות, שנכנסים לסחרור של שקרים, פייק ניוז ומניפולציות הדדיות.

יאנוצ'י יכול היה לקחת את תעשיית התיירות בחלל לאינספור כיוונים משעשעים וקלילים, אבל הוא לא מעוניין בפוטנציאל הקומי האדיר שטמון בעתיד הפנטסטי והמדומיין. הוא מתעניין במצבים קיצוניים ובבני אדם קטנוניים, ערמומיים ותככנים. שוב ושוב בסדרה (זהירות, ספוילר!) מתגלה שאנשים אינם מי שהם אומרים שהם, ושהסיפורים שהם מספרים הם רק סיפורים. אי אפשר לסמוך על מה שהמנהיגים אומרים, כי הכל מתגלה כשקר. ובכל זאת, אנחנו ממשיכים להאמין, ומקבלים שקרים כאמת כי זה מה שאנחנו רוצים לשמוע. מזכיר לכם משהו?

ל"אווניו 5" לוקח הרבה זמן לחמם מנועים. מתוך ארבעת הפרקים שנשלחו לעיתונאים לביקורת רק הפיילוט והפרק הרביעי מצליחים לרתק, ובניית העולם שבאמצע איטית מדי. ברגעיה הבינוניים, הליהוק המבריק מציל את הספינה. יו לורי הוא יו לורי, ועל זה אין מה להוסיף. שחקני המשנה עושים עבודה מעולה לצידו: בראש האימפריה הכלכלית שאחראית על הספינה עומד הרמן ג'אד (ג'וש גאד, אולף ב"פרוזן"), מיני-טראמפ תאב בצע וחסר לב, שמצליח להצחיק למרות היותו קריקטורה מוחלטת. זאק וודס ("סיליקון ואלי") מבריק בתפקיד אחראי קשרי הלקוחות עם האינטיליגנציה הרגשית הנמוכה בעולם. הוא מצחיק במיוחד כנציג התאגיד המרושע, עם סלוגנים סתמיים כמו "המסע הוא היעד" שכל מי שעבד בתאגיד או אפילו במשרד הייטק עם שאיפות מכיר טוב מדי. לנורה קריצ'לו ("שוגר ראש") אדירה בתפקיד המנהלת הטכנית שמנסה להשליט סדר בכאוס האינטרגלקטי. הליהוק המוצלח של צוות הספינה מצליח לכפר מעט על הבעיות התסריטאיות, בסדרה שנקווה שתצליח להתעלות על סך המסרים הבוטים שלה.

← yes VOD ו-HOT VOD, שני (20.1); HOT HBO, שלישי (21.1) 22:30; yes COMEDY, שבת (25.1) 22:00; ובסלקום TV