אורי אבנרי ראוי לתואר יקיר העיר תל אביב

יוזמה חדשה של כמה מתושבי תל אביב מבקשת להעניק את אות יקיר העיר לאורי אבנרי. יקיר העיר הוא אות שניתן מדי שנה ל־ 12 אנשים, בני 70 ומעלה, שפעלו בחייהם למען תל אביב והתל אביבים. אבנרי, שנולד תחת השם הלמוט אוסטרמן ב־ 1923 בגרמניה, הגיע לתל אביב בגיל 10 ולא עזב אותה מאז. הוא הרבה יותר מזה: הוא גיבור תל אביבי אמיתי שאחראי לתדמית הפוליטית והבליינית של הבועה, מוותיקי השמאל שלא ויתרו ולא "התפכחו" בשביל לייקים וכיבודים מהמיינסטרים הסחי. אבנרי היה לוחם בשועלי שמשון ופעיל שלום רדיקלי, אבל הוא מזוהה בעיקר עם השבועון "העולם הזה", שערך והוציא לאור במשך 40 שנה. יש לי בבית גיליון מקרי של "העולם הזה" מ־ 1962 שקניתי בחנות המגזינים ברחוב גאולה. העיתון הזה עדיין נראה מדהים: על השער רואים שוטרים מכים פועלים באלות בעת הפגנה בדרום תל אביב. בעמודים 10 ־ 11 מסופר כיצד מופקעות אדמות מהכפרים הערבים בגליל כדי להקים עיר יהודית חדשה בשם כרמיאל. בעמודי הרכילות יש תמונות מההופעה של הזמר האנגלי ווילי האריס בכליף. האריס, לבוש בתחפושת של איש מערות, זוחל "בין רגליה של הרקדנית הכושית אודרי ג'ון". בעמודים 5־ 6 אבנרי עף על עצמו ועל העיתון שלו, ויורד על כל שאר התקשורת שמלקקת לממשלה (צודק!). בעמוד האחורי יש הפניה לסיפור פשע עסיסי: הפרופיל הפסיכולוגי של הסטודנט הישראלי שמעון לוריה, שרצח באנטוורפן יהלומן יהודי.

"העולם הזה" לא דמה לשום דבר אחר בתקשורת. הוא דיווח – בהזדהות – על ההפגנות בוואדי סאליב ועל פרשת ילדי תימן. הוא ניצב לצד הפנתרים השחורים ומתח ביקורת חריפה על בן גוריון ועל השב"כ הכל יכול. במלחמת לבנון הראשונה נסע אבנרי לביירות הנצורה והביא ראיון בלעדי עם ערפאת. מישהו יכול בכלל לדמיין הישג כזה כיום, נניח את שליח "ידיעות אחרונות" מראיין את הנייה בעזה המופצצת? במהלך הקריירה העיתונאית שלו אבנרי הוחרם, נודה, נחקר, נתבע והותקף – פעם במכות על ידי קבוצה של חיילים שחיכתה לו מתחת למערכת ופעם בסכין בידי אדם מעורער בנפשו. אבנרי – אובסיסיבי וחדור תחושת שליחות – לא נבהל.

לאבנרי הוענק בעבר פרס סוקולוב על מפעל החיים העיתונאי שלו, אבל לדעתי הוא ראוי לפרס ישראל, על האומץ הציבורי והחזון שלו ועל התרומה שלו לחברה הישראלית. הארכיון של "העולם הזה" הוא אחד המקורות ההיסטוריים המרתקים והחשובים בישראל. אבל את פרס ישראל הוא כבר לא יקבל, לא במדינת נפתלי בנט, לפיד וליברמן. דווקא בגלל זה יש משהו נחמד במיוחד בפרס שיוענק מטעם העיר תל אביב, כי אבנרי ו"העולם הזה" מייצגים את תל אביב כמו שהייתי רוצה שהיא תהיה: מקום קצת פרוע יותר, שמצליח להיות גם פוליטי וגם בוהמייני; גם קורא לחופש, לצדק ולשלום וגם הולך בערב להוריד דרינקים במועדון בדרום העיר.

להצטרפות לקריאה להעניק לאבנרי את אות יקיר העיר