הסדרה החדשה של HBO רוצה שתכעסו ותדברו עליה. לא מגיע לה

אישה צעירה יושבת בחלוק אדום, פתוח למחצה, על שולחן הסלון. רגליה מפושקות והיא מצייתת לכל בקשה של הצלם – לצחוק, להפגין פגיעות, לבכות. האישה, ג'וסלין, היא כוכבת פופ שהתחילה את דרכה בתעשייה בגיל צעיר וכבר רגילה לקבל הוראות מפמליית אנשי העסקים ובעלי האינטרסים שמקיפה אותה, אבל גם לצייתנות שלה יש גבולות. לא צמיד בית החולים שמקשט את פרק ידה הוא זה שמעלה לה את הסעיף, חלילה, אלא מתאם האינטימיות שברוב חוצפתו מזכיר לה את סעיפי חוזה העירום שנסגרו מראש על ידי חברת התקליטים שלה עבור הצילומים, שאמורים לקשט בהמשך את עטיפת האלבום החדש שלה.

אתם מבינים, ג'וסלין לא רוצה שיגידו לה מה לעשות עם הגוף שלה. היא רוצה ובוחרת להיות חתלתולת מין פרועה, וכרגע היא רוצה ובוחרת שיראו לה את הפטמות, ולעזאזל החוזה! יוצר הסדרה סם לוינסון יודע שכל זה די מעצבן, והוא יודע שאנחנו יודעים שהוא יודע שזה מעצבן, אז עוד לפני שנספיק לחשוב האם מדובר בביקורת פמיניסטית בהפוך על הפוך או בעוד דוגמה לאיפיון של ג'וסלין כצעירה "מעורערת", הוא כבר נותן לדמויות שלו לדקלם קלישאות על ניצול בתעשיית המוזיקה, רומנטיזציה של מחלות נפש ומה כל זה אומר על פמיניזם, ואז נותן לדמויות אחרות לענות להן תשובות ציניות שרק חסר בסופן צחוק מרושע של נבל דיסני.

>> חם על המסך: 27 סדרות חדשות ששוות בדיקה בחודש יוני

"איידול", הדרמה האירוטית (?) החדשה שיצרו לוינסון ואייבל טספיי (המוכר הרבה יותר בשם הבמה שלו, The Weeknd) עבור HBO, כל כך רוצה שתדברו עליה, שתכעסו עליה, שתגידו כמה היא פרועה ופרובוקטיבית ומעצבנת. הסדרה מספרת על זמרת פופ צעירה (לילי רוז דפ), ילדה-כוכבת לשעבר שכבר סיימה את שלב המעבר לסמל סקס נחשק וגם סימנה וי על משבר נפשי ואשפוז פסיכיאטרי. קפיצה קצרה למועדון מכניסה לחייה את טדרוס, מנהל המועדון שהתקצירים כבר חשפו בפנינו שהוא גם מנהיג כת. בפרק הראשון הוא מוצג בעיקר כטיפוס סליזי שנדלק על ג'וסלין מיידית ושמח ללמד אותה איך להיות מוזיקאית טובה. ספוילר – תלמדי לעשות סקס ואז המאזין יאמין לך שאת חרמנית.

כבר ראינו את בריטני וזה היה מעניין יותר. "האיידול" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

עליית הסדרה לוותה בשלל שמועות והדלפות מהסט, דיווחים על סצנות סקס אלימות וקיצוניות, השוואות ל"חמישים גוונים של אפור", פיטורים שערורייתיים של הבמאית איימי סיימיץ ותדמית בעייתית שמלווה את לוינסון עוד מהסדרה הקודמת שלו, "אופוריה", והפכו אותה לסדרה המדוברת של השנה עוד לפני שמישהו ראה ממנה פריים. אבל בין אם הגעתם אליה מתוך עניין אמיתי בנושא או כדי לעשות הייט ווץ', לפרק הראשון של "איידול" אין המון מה להציע לכם.

אז כן, הפרק "פרובוקטיבי", אבל מתחת לכתיבה הזחוחה מסתתרת הביקורת הכי שחוקה ומשעממת על תעשיית הבידור, כזו שיותר ממזכירה דברים שכבר ראינו השנה ב"בבילון" ו"בלונדינית" ובעבר גם בגרסאות מושחזות יותר ב"בוג'אק הורסמן" או "סאות' פארק". הידעתם שתעשיית הפופ מנצלת נערות צעירות וקלות להשפעה ומנצלת את ההתבגרות המינית שלהן בשביל מייקאובר סקסי? וואו, זה ממש כמו בריטני ספירס! רק פחות מעניין ובלי המוזיקה הכיפית! 

נקווה לראות ממנה בעתיד קצת יותר (ופחות). לילי רוז דפ ב"איידול" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

הביקורת הזה היא לא רק ממוחזרת, היא פשוט מיושנת – החיים של ג'וסלין מנוהלים כאילו השנה היא משהו בין 1998 ל-2010, אבל בעשור וקצת האחרונים התעשייה נשלטת על ידי כוכבות שמדברות בגלוי ובפתיחות על החיים הפרטיים שלהן, חושפות משהו מנפשן בשירים וכן, הן גם מדברות על סקס. בעולם הפופ העכשווי ג'וסלין היא משהו בין ביבי רקסה לאווה מקס, אבל במציאות כל חברת תקליטים מנסה לייצר גרסה משלה של בילי אייליש, אוליביה רודריגו או טיילור סוויפט. זמרת צעירה שעברה שנה קשה ועכשיו מתאוששת דרך המוזיקה? מדובר בלא פחות ממכרה זהב. אבל הסדרה לא באמת רוצה לדבר על אותנטיות מהונדסת או על הבונטון החדש בתעשיה, היא רוצה לספר בפעם האלף על הילדה המסכנה שכולם רוצים לראות בעירום, כי זה בסיס קל וסקסי יותר לסיפור אהבה רעיל. 

אחת הסיבות ש"אופוריה" הפכה לתופעה כל כך גדולה ומדוברת היא המקורית והייחוד שלה. היא התמקדה בדור שנולד במקביל לאסון התאומים ונהנתה לזעזע צופים מבוגרים יותר עם סצנות סקס ומלא סמים, אבל היא מעולם לא מותגה בתור הסדרה על בני נוער שעושים סקס אלים. העיקר בה, לפחות בתחילת הדרך, היה העיסוק המורכב והקשה במצב הרגשי של הדמויות. "איידול" נזכרת להוריד הילוך ולתת לדמויות להרגיש רק אחרי חצי פרק של ברברת עסקית צינית ומשעממת למדי.

תהיו מטונפים, תהיו מכעיסים, רק אל תהיו משעממים. "איידול" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

הפרק מנחית עלינו ערימות של אקספוזיציה מפיהם של עסקנים כאלה ואחרים עוד לפני שבילינו חצי שנייה עם מי שאמורה להיות הגיבורה שלנו, אבל הדמויות הכל כך ציניות האלה פשוט לא מהנות לצפייה. בין אם הם נצלנים חסרי בושה או סתם נקלעו לסיטואציה, כל הצוות של ג'וסלין מתנהג באותה דושיות הוליוודית גנרית וכולם מצהירים את הסאבטקסט כל הזמן, כדי שלא נחשוב חלילה שלוינסון לא שם לב שמשהו מכעיס או נועז קורה על המסך. ל"איידול" גם אין את האסתטיקה המלוטשת והמרהיבה של "אופוריה", כי מי צריך איפור נצנצים וצילום מתוחכם כשיש לנו את לילי רוז דפ בבקיני זערורי ממש.

אם יש סיבה בכל זאת להמשיך ולצפות, מלבד התקווה שהיוצרים החליטו לשבור מוסכמות ולפתוח עם הפרק הכי משעמם שלהם, מדובר בקאסט השחקנים. רייצ'ל סנוט ("שבעה בייבי"), דן לוי ("שיטס קריק"), האנק עזריה ("משפחת סימפסון") אליי רות' ("ממזרים חסרי כבוד") וחברת להקת הקיי פופ בלאק פינק, ג'ייני קים, הם רק חלק מהצוות, ואפשר לקוות שהם מצאו בסיפור הזה משהו להיאחז בו מלבד הצ'ק והבאזז. קשה לשפוט לפי הפרק הראשון בלבד, אבל לא נראה שטספיי מתגלה כאן כשחקן מופת מבוזבז, מה גם שהתספורת המכוערת שלו גונבת לו את ההצגה בכל סצנה שבה הוא מופיע. איך אומרים בהוליווד? אל תתפטר מהדיי ג'וב.
>> "איידול", HBO, עונה 1, שישה פרקים (פרק כל שבוע) החל מאתמול גם ב-yes וב-HOT