איימי וויינהאוס לא הייתה אוהבת את התערוכה הזו
התערוכה "איימי וויינהאוס: דיוקן משפחתי" נפתחה בבית התפוצות. שירה פור מאמינה שוויינהאוס מתהפכת בקברה ומחפשת שאכטה
יש להניח שאם איימי וויינהאוס הייתה נשארת בחיים, כף רגלה לא הייתה דורכת בבית התפוצות. סתם ניחוש פרוע. ובכל זאת, אולי על אפה ועל חמתה, אבל בעיקר על גופתה המתה, דמותה שורה על חלל המבנה בגאון החל מהשבוע. התערוכה "איימי וויינהאוס: דיוקן משפחתי", שנחתה שם בחסות אגודת ידידי בית התפוצות בישראל ורשת פקטורי 54, משרטטת דיוקן כמעט מנוגד לתדמית הפרועה שטיפחה וויינהאוס במהלך חייה הקצרים. מאחורי התערוכה עומד אחיה אלכס, שעוד בטרם צוינה שנה למות אחותו כבר החל לפעול להנצחתה במוזיאון היהודי בשכונת קמדן בלונדון שבה גדלה. בינתיים נחנך בשכונה גם פסל רחוב יצוק בדמותה.
ובמילים אחרות: אלה שניסו לקחת את וויינהאוס לגמילה והיא אמרה להם "לא, לא, לא", מסתובבים עם תכולת חדר הילדות שלה ומנסים לשכנע את העולם שהיא לא נולדה עם בקבוק וויסקי ביד, אלא עם כף מרק עוף בפה. האמצעים כשרים בסך הכל, אבל קשה שלא לחוש אי נוחות מול הניסיון להציג את הכוכבת הגדולה מהחיים כילדה קטנה מבית יהודי טיפוסי עם אימא שנראית כמו פראן דרשר. כלומר, היא כנראה הייתה גם הילדה הזאת. אבל היא לא רצתה להצטייר כאנושית אלא כאמנית על זמנית וזה ניכר גם מהציטוטים שלה שמהדהדים על הקירות.
הממד המביך הולך ומתעצם בשיטוט בחלל, כמו חיטוט מחוצף בעיזבון עצוב. בין המוצגים: התקליטים האהובים עליה, פסלון גראמי שקיבלה על הדואט עם טוני בנט, הגיטרה העלובה שעליה כתבה רבים משיריה, האפודה שלבשה לבית הספר שממנו פרשה כעבור שנתיים, חפצי וינטג' שאספה, חוברות מצוירות של סנופי ופריטי לבוש איקוניים מארונה שתלויים בוויטרינות ומקרוב נראים כמו סמרטוטים שנשלפו מסל הכביסה. גולת הכותרת היא מזוודה עמוסה תמונות משפחתיות שהאגדה לבית וויינהאוס מספרת כי היא מיינה אותן ימים ספורים לפני מותה.
להעצמת האפקט ניצבות בכניסה לתערוכה בובות ראווה בדמותה של הזמרת מוכת הנרקוטיקה, לבושות בקולקציית החורף של המותג פרד פרי, המושפעת באופן רופף מסגנונה – צללית נשית מוגזמת, הדפסי חרציות וקלפים, חולצות פולו, שמלות מיני וקרדיגנים. מנהלת העיצוב של המותג, איימי מולינו, שימשה כסטייליסטית של וויינהאוס בעברה. כך, לאורך כל הדרך מעקצצת התחושה שאילו וויינהאוס הייתה רואה את כל זה היא כנראה הייתה קוברת את עצמה.
עד 7.5, בית התפוצות, קמפוס אוניברסיטת תל אביב, שער 2, קלאוזנר, רמת אביב
א'־ג' 10:00־16:00; ד'־ה' 10:00־19:00; ו'9:00־13:00. כניסה 42 ש"ח, סטודנטים 32 ש"ח