איירון מן 3: פלדת אל חלד

מערכת היחסים המרכזית והיציבה ביותר של באטמן היא עם הבטלר האנגלי שלו אלפרד. גם לטוני סטארק יש בטלר, שבגרסה הקולנועית הפך למחשב המדבר בקולו הרך של פול בטאני. ג'ארביס הנאמן מזהיר את סטארק שלא יתגרה בגורל ומלביש אותו בחליפת הברזל שלו. ב"איירון מן 3" זה אומר שלפעמים הוא צריך לשלוח אותה באוויר ממרחקים גדולים מאוד. הנוכחות הקפדנית והנעימה של קולו של ג'ארביס, שיכול להתפענח גם כמעין קול פנימי של טוני (שהוא אף פעם לא מקשיב לו), היא אחת ההברקות של סרטי "איירון מן".

בין המיליארדרים סטארק וברוס וויין יש עוד קווי דמיון, בהיותם גיבורי על שאינם ניחנים בכוחות מיוחדים פרט לאינטליגנציה חריפה, ושהחליפות שלהם אינן רק לקישוט. עם זאת, לאיירון מן הנהנתן והדברן יש הרבה יותר חוש הומור, וב"איירון מן 3" ההומור שלו מחודד מתמיד. אחרי האכזבה שעורר הסרט השני בסדרה, שלקה בתסריט מנופח ובסצנת שיא שהסתכמה בקרב אגרוף בין חליפות ברזל, הופקד המותג בידיו של שיין בלאק, התסריטאי שברא את סדרת "נשק קטלני".

הפעם האחרונה ששמענו על בלאק הייתה ב־2005 כשכתב וביים את סרטו הראשון – קומדיית הפשע המבריקה "קיס קיס בנג בנג", שנתנה דחיפה לקריירה המקרטעת של רוברט דאוני ג'וניור, שלוש שנים לפני שהפך את איירון מן לגיבור העל המגניב מכולם וביסס את מעמדו כאחד השחקנים שהכי כיף לאהוב. בלאק ושותפו לתסריט דרו פירס (שכתב גם את "שרלוק הולמס 3" שעדיין לא צולם) כתבו את "איירון מן 3" כסרט המשך ל"הנוקמים", תוך שהם מגחכים על האבסורדיות שלו: טוני סטארק סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית בעקבות הקרב בצבא החייזרים שפלשו לניו יורק בסרט ההוא (כזכור, הענק הירוק הציל אותו ממוות בטוח) ואינו מסוגל לישון בלילות. לכן הוא מעביר את זמנו בשיפורים של החליפות, שעכשיו יכולות לתפקד גם כשהוא אינו נמצא בתוכן. השאלה מי, ואם בכלל, נמצא בתוך החליפה, הופכת לאחת התמות החוזרות של הסרט, שמצליח להטעות אותנו שוב ושוב.

התסריט הזורם והמהודק משלב בגמישות רעיונות משומשים אך מבוצעים היטב – כמו איחוד הכוחות של הגיבור עם ילד זנוח וחצוף – עם כמה פיתולים מפתיעים שהבולט בהם הוא סיפורו של "המנדרין". בן קינגסלי עושה מטעמים מהדמות הזאת, שעוצבה בדמותם של ארכי־טרוריסטים ארוכי זקן בתוספת טוויסט שנון. גאי פירס תורם את חלקו כמדען חנון שעבר מהפך קוסמטי ורוצה לנקום בטוני שזלזל בו כשעוד היה מכוער, ורק לגווינית' פאלטרו אין מה לעשות עד הדקות האחרונות. סך הכל, לא רציני מדי ולא קליל מדי, האפקטים משובחים וסצנות האקשן טובות, הפסקול של בריאן טיילר סוחף וההומור לא מתעייף. אל תשכחו לחכות לסצנה שאחרי כותרות הסיום האינסופיות. הפעם היא ארוכה ומאוד מצחיקה.