אין עסקים קטנים, יש מיסים גבוהים

יום העסקים הקטנים שייערך בסוף השבוע ינסה לעודד צרכנים להיכנס דווקא למכולת השכונתית. אך האם מלבד יומיים בשנה וקמפיינים תקשורתיים, העירייה עוזרת למלחמת ההישרדות של עסקים אלו? ובכן, תלוי את מי שואלים

עסקים קטנים (צילום: Shutterstock)
עסקים קטנים (צילום: Shutterstock)
27 בינואר 2016

בסוף השבוע ייערך זו השנה הרביעית יום העסקים הקטנים, שבמסגרתו מעודדת העירייה צרכנים לערוך את קניותיהם בעסקים אלו. נכון להיום, העסקים הקטנים עדיין מהווים את החלק הארי של המגזר העסקי בתל אביב, אך האם מלבד יומיים בשנה, העירייה באמת עוזרת להם לשרוד?

ר' הוא בעליו של בר ותיק במרכז העיר. לדבריו, הרשויות, ובראשן עיריית תל אביב, מביאות אותו למצב של מלחמת הישרדות יומיומית. “אם כבר עושים יום עסקים קטנים, אני חושב שראוי לבוא לקראתנו, אולי בכך שלא נשלם ארנונה על אותו היום או לעשות איזושהי הנחה לחודש הזה. בסופו של דבר בעלי העסקים לא מרוויחים מהיום הזה כלום, לאף אחד לא באמת אכפת מהעסקים הקטנים", הוא אומר. “אני צריך לשלם על כל כך הרבה דברים – היתר לילה, אגרות רישוי, שילוט, אקו"ם שעכשיו רוצים לקחת מאיתנו עוד כסף, ועוד לא דיברנו על מחירי השכירות המטורפים שרק עולים בכל שנה. אף אחד לא בא לקראתך, זה פרוטקשנים חוקיים. חונקים אותנו בכל מקום. תחרות היא דבר יעיל, אבל כדי שתהיה תחרות בריאה חייבים לבוא לקראתנו. עיריית תל אביב לא עוזרת לנו בשום צורה. האנשים שם שוכחים שאנחנו בסופו של דבר אלו שמשלמים להם משכורת. אל תשכח שרוב השוק זה אנחנו, עסקים קטנים שמשלמים ארנונה גבוהה הרבה יותר ממגורים. אני משלם 61 ש"ח למטר. אני חושב שאם באמת רוצים לעזור לנו, המינימום זה הקלה בארנונה".

העסקים הקטנים עדייין נאבקים על קיומם. (אילוסטרציה: Shutterstock)
העסקים הקטנים עדייין נאבקים על קיומם. (אילוסטרציה: Shutterstock)

״העירייה זה קילרים״

“אף אחד לא מתחשב, אין רגישות. העירייה זה קילרים", אומר בעל מספרה בצפון הישן. “אני משלם על 35 מ"ר כמעט 3,000 ש"ח בחודשיים, אין הקלות". לפני יותר מארבע שנים קבע בית המשפט העליון שמספרות יחויבו על פי תעריף מלאכה, ובעקבות כך ניתנה להן הנחה בארנונה. לאחר מכן הפכה עיריית תל אביב את החלטתו של בית המשפט.

“הספרים מאוד פגועים מהעירייה. הגשנו עתירה, זכינו, קיבלנו זיכויים רטרואקטיביים ואז העירייה החליטה לשנות את הסיווג ושוב לקחו לי את כל הכסף", מסביר מעצב השיער ומונה קשיים נוספים: “ביקשנו שישימו לנו ספסל מול העסק לפני חודשים רבים ולא מטפלים בזה, כנ"ל לגבי אופניים שקשורים פה ואף אחד לא מפנה".

“פתחתי את העסק שלי לפני חמש שנים וזה לא פשוט", מספר בעל חנות לדיו ברחוב אבן גבירול. “קשה ללקוחות שלי בעיקר כי אין חניה, מי שעוצר כאן מקבל מיד דוח. חוץ מזה יש בפתח החנות פחי אשפה מלאים, יכול להיות גם שבוע שהחנות מוקפת בזבל".

האבולוציה של המסחר

מנתוני העירייה עולה כי מספר העסקים הנפתחים בתל אביב גדל מדי שנה, אך בד בבד עולה גם מספר העסקים שנסגרים בה. “מה שקורה הוא תחלופה של עסקים", מסביר תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר ושות'. “אין פיחות בכמות העסקים אלא שינויים בסוגי העסקים. האבולוציה של המסחר יוצרת תחלופה ושינויים. יש גם רחובות ששובקים. שינקין מת, רחוב החשמונאים בירידה. העסקים הקטנים סובלים מאוד בעיקר באזור החפירות של הרכבת הקלה, ואני מעריך שאלו ייעלמו בקרוב".

שומרים על מעמדה של תל אביב כעיר צרכנות. אסף זמיר (צילום: איליה מלניקוב)
שומרים על מעמדה של תל אביב כעיר צרכנות. אסף זמיר (צילום: איליה מלניקוב)

לאחרונה, בניסיון לעזור לעסקים הקטנים, הקימה עיריית תל אביב מינהלת קידום מיוחדת בנושא. באתר העירייה יש פלטפורמה המאפשרת למעוניינים בפתיחת עסק לבדוק איזה אזור בעיר יתאים להם באמצעות שקלול נתונים שונים כגון תעריפי ארנונה מוזלים, חניונים בקרבת מקום והיתרי לילה. “המינהלת אמונה על יצירת תוכניות עבודה לקידום ענפים שונים ועל קידום דיאלוג בין העירייה לגילדות שונות ולאזורים גיאוגרפיים בעיר", מסביר סגן ראש העיר אסף זמיר. “אנחנו מעבירים שינויים רבים באגף לרישוי עסקים שמייעלים את תהליך רישוי, שנחשב לאחד הדברים הכי בעייתיים והכי קשים. אנחנו מקדמים הטמעה של מערכת רישוי מקוונת שתשרת את העסקים ומנסים לארגן משאבים ולאחד כוחות רישוי כמו כיבוי אש משטרה וכדומה, כדי לאפשר רישוי מהיר יותר.

“אחד התפקידים החשובים שלנו הוא לייצר תנועה", מסכם זמיר. “לגרום לעיר להיות אטרקטיבית בצורה כזו שיספגו אותה אנשים רבים, יצרכו בה וישתמשו בשירותיה. את זה אנחנו עושים במסגרות שונות, דרך תכנון אורבני נכון, מדיניות אכיפה הכוללת היתרי לילה ושעות פעילות, מיתוג ולוח אירועים, על מנת לשמור על מעמדה של תל אביב כעיר הצרכנות מספר אחת. ככל שיש יותר אנשים ברחוב – כך ייטב לעסקים".