השמות הכי חמים בהוליווד יצרו את הסרט הכושל של השבוע

אתם יודעים איך זה. אתם מתנקשים בעשרות אנשים בשליחות איזה ארגון חשאי עם ראשי תיבות בשמו, ואתם ממש בסדר עם זה כי אומרים לכם שאלה אנשים רעים, ותמיד נזהרתם לא לפגוע בילדים. ופתאום אחרי שחיסלתם את איש מספר 72 המצפון שלכם מתחיל לצרצר. 71 קורבנות שרצחתם ללא משפט זה סבבה, אבל 72 זה יותר מדי. אז אתם מחליטים לפרוש, ובבת אחת העולם מתהפך עליכם. אותו ארגון חשאי ששירתם בנאמנות שולח עשרות מתנקשים חסרי פנים לחסל אתכם, ואין לכם ברירה אלא להמשיך לעשות מה שאתם יודעים. טוב, גם אם לא עברתם את זה על גופכם, ודאי ראיתם את זה בהמון סרטים.

"איש מזל תאומים" הוא מותחן אקשן גנרי לחלוטין, עם טוויסט אחד שמופיע בתקציר – המתנקש הגיבור מגלה שהמתנקש הראשי שמנסה להרוג אותו הוא שיבוט צעיר שלו עצמו, שנוצר ב־1995, שנה לפני הכבשה דולי. בהתאם, הקונספט לתסריט פותח ב־1997 על ידי אחד דארן למקה, אבל טכנולוגיית השיבוט הקולנועי עדיין לא הייתה מפותחת דיה כדי להוציאו לפועל. במהלך השנים הפרויקט הטלטל בין האולפנים וגדולי הכוכבים (האריסון פורד, טום קרוז, בראד פיט, שון קונרי ורבים אחרים) היו אמורים בשלב זה או אחר לגלם את התפקיד הראשי, עד שהוא נחת בידיו של וויל סמית.

לא פחות מרשימה היא רשימת התסריטאים ששלחו ידם בפיתוח התסריט, כולם מהשורה הראשונה. בסופו של דבר הקרדיט ניתן לדיוויד בניוף (יוצר "משחקי הכס") ובילי ריי ("משחקי הרעב"), וכל אלה הוציאו תחת ידם מוצר קלוקל, שכל מהלכיו צפויים ולא משכנעים גם יחד, ואין בו רגע אחד של השראה. אני לא מתלוננת על הביקור באתרי התיירות המרהיבים של בודפשט, אבל פחות מתחברת לזה שלגיבור יש חבר מהצבא (בנדיקט וונג בהופעה סתמית) שיכול לארגן בהתראה של רגע מטוס סילון פרטי שיקפיץ אותו מקולומביה להונגריה ומשם לשדה בארצות הברית, שם אורב לו מישהו שלא יכול לדעת שהוא שם וכו'.

התעלומה הגדולה היא לא במהלכי התסריט השדוף אלא מה גרם לאנג לי, הבמאי הנפלא של "תבונה ורגישות", "נמר דרקון" ו"הר ברוקבק" להחליט שהוא רוצה לביים את הדבר הזה. התשובה אולי נמצאת בהזדמנות להתנסות עם טכנולוגיית צילום חדישה של 60 פריימים בשנייה (הסטנדרט הוא 24 פריימים), שלכאורה מאפשרת לנו לראות טוב יותר את סיבובי הגלגלים במרדפים למיניהם. המרדף עם האופנועים ברחובות קרטחנה מרשים דיו – כבר ראינו כאלה בסרטי ג'ייסון בורן אבל המצלמה נעה באופנים חדישים. עם זאת, הסרט חמור הסבר מנסה לכאורה להגיד משהו על מוסר והומניות, ולכן הוא נטול כל תחושה של כיף מסוג זה שסרטי "מהיר ועצבני" שואפים אליו.

וויל סמית היה פעם השחקן הכי חינני בתבל. עכשיו זרקה שיבה בשערו, והוא עוטה הבעה רצינית בתפקיד המתנקש העייף (אבל לא באמת) שמצפונו תקף אותו (אבל לא באמת). סמית מגלם גם את כפילו הצעיר, וכאן מתברר שהטכנולוגיה עדיין לא מפותחת דיה. ג'וניור אמנם נראה כמעט אמיתי, אבל הוא כמעט נטול הבעה וניחן בנוכחות רובוטית, וכל פוטנציאל לדרמה בדמותו של השיבוט, שמגלה ש"אביו המאמץ" (קלייב אוון באחד הגרועים שבתפקידיו) שיקר לו כל חייו, מתפוגג לגמרי. למען האמת, הפוטנציאל התפוגג כבר בתסריט, שמניח שקשיי השינה הפסיכולוגיים של הבחור המשובט זהים במאת האחוזים לאלה של המקור, אף שהוא גדל בתנאים שונים לגמרי.

היחידה שמותירה רושם כלשהו היא מרי אליזבת ווינסטד בתפקיד הסוכנת שנגררת לסיפור מהסיבה האחת והיחידה שצריך שתהיה בחורה בסיפור. אבל גם היא, כמו כל האנשים המוכשרים המעורבים בשעמומון הזה, עשו ועוד יעשו סרטים הרבה יותר טובים.

ציון: 2/5
סרט על: מתנקש עם רישיון להרוג מוצא עצמו נרדף על ידי שיבוט שלו עצמו
ללכת? לא. תסריט שלא היה צריך להגיע למסך במצבו הנוכחי

Gemini Man בימוי: אנג לי. עם וויל סמית, מרי אליזבת ווינסטד, קלייב אוון. ארה"ב 2019, 117 דק'