באופן אישי, אני די אוהב דמויות בלתי נסבלות. כל דמות צריכה איזה נקודת חיבור מסוימת, אך אני מוצא שדווקא הדמויות הבלתי נסבלות, המעצבנות והנוראיות ביותר הן דווקא אלה שמצליחות להרגיש אנושיות ביותר. הקומדיה הבריטית החדשה שעלתה השבוע בדיסני+, "אליס וסטיב", מדגימה את זה באופן מושלם עם שישה פרקים מצוינים על חברות שיורדת לטמיון בעקבות החלטה גרועה במיוחד.
>>לילה לבן 2026: אביתר בנאי יזרח על הים ותל אביב תנשום קצת

הסדרה עוקבת אחר סטיב ואליס – מעצב שיער ומעצבת אופנה שחברותם רבת השנים עולה על שרטון, לאחר שסטיב מחליט לצאת עם בתה הצעירה של אליס, איזי בת ה-26, החלטה שאליס פשוט לא מסוגלת לחיות איתה בשלום. למעשה, היא הופכת להוריקן שהורס כל מה שעולה בדרכו. זה אמנם סיפור לא מורכב במיוחד, אך כזה שמעלה דילמה רצינית שקיימת בעולם כיום, במיוחד כשרואים את כמות הנשים הצעירות שיוצאות עם גברים שמבוגרים מהן בהרבה. אך היא גם מעלה את השאלה 'האם אהבה באמת שווה הכל?'.

כדי לצלול לתוך סיפור כזה, יוצר הסדרה טום קינגסלי היה צריך לקחת שני שחקנים שיכולים להיכנס לנעלי הדמויות הבלתי נסבלות האלה, ועדיין להישאר חביבים. לכן ג'מיין קמלנט וניקולה ווקר הם שני ליהוקים מצוינים, של שני אנשים חסרי יציבות לחלוטין, כל אחד מנסיבותיו. סטיב הרגע התגרש ורוצה להרגיש חי, בעוד שאליס מנסה לשמור על מעט השליטה שנותרה בחייה. ליהוק מצוין נוסף הוא יהלי מרגלית טופול הישראלית בתור איזי (כן, הנכדה של חיים טופול המנוח). זהו לא התפקיד ההוליוודי הראשון שלה, אך בהחלט התפקיד המשמעותי שלה עד כה – ואם תשאלו אותי, גם התפקיד הטוב ביותר שלה עד כה, כי היא מספקת בדיוק את המורכבות הנדרשת לתפקיד כזה. פה אנחנו נוגעים גם בליבה של הסדרה – האם פער בן דורי בסדר גודל כזה הוא לגיטימי?

בין אם מדובר במבוגר עם צעירה או במבוגרת עם צעיר, יחסים בין דוריים שכאלה נוטים לגרום להרמת גבה מסוימת – על אחת כמה וכמה כשמדובר בבת של החברה הכי טובה שלך. מצד שני, איזי היא אמנם אישה צעירה, אך היא גם חכמה ועצמאית ויכולה לקבל החלטות על דעת עצמה, ועל כן רשאית לשכב עם כל מי שבא לה, ולטעות גם מבלי שאמא שלה תטיף לה על כך, או תעשה לה את המוות. מצד שלישי, גם אליס פגועה מזה, והיא לא מוכנה בשום פנים ואופן לקבל את מערכת היחסים הזאת. למרות ההתייחסות הבוגרת (במידת האפשר, בכל זאת מדובר בקומדיה) לדמויות, עדיין יש לסדרה פגם רציני – היא נמנעת מלתפוס עמדה ברורה.

הרי אנחנו רואים כימיה בין סטיב לאיזי, ועדיין לא ברור לי אם היוצר רוצה שאני כצופה אהיה בעד הזיווג הזה או לא – כי כל הצדדים צודקים. זה אמנם לא דבר שללי, כי זה אומר שהדמויות כתובות היטב, אבל מצד שני אני לא מרגיש כאילו הסדרה מכריעה איזו בחירה נכונה יותר מאחרת. למעשה, כל הדמויות עושות בחירות די מחורבנות. אין בעיה עם יצירה שמציבה שאלות, אבל בשורה התחתונה צריך שתהיה לסדרה אמירה, וכאן אני לא מרגיש שמתגבשת אחת. ובכלל, זה מרגיש כאילו העדיפו לשמור על מתח לקראת אופציה לעונה נוספת, במקום לספק אמירה נחרצת.

ברור לי ש"אליס וסטיב" לא מחפשת להצדיק מערכות יחסים עם פערי גילאים כאלה, אבל היא גם לא פוסלת אותם על הסף.אם אתם חובבים של ז'אנר הקרינג', כנראה שמאוד תיהנו מהקומדיה של "אליס וסטיב", כי כמעט כל פרק בסדרה מביא איתו לפחות רגע אחד שיגרום לכם להגיד "אוי לא" בקול רם. אבל אם אתם מחפשים סדרה עם אמירה משמעותית על נושא מורכב, לא תמצאו את זה כאן. אולי בעונה הבאה.
"אליס וסטיב", 6 פרקים, עכשיו בדיסני+

• המסך
• ביקורת טלוויזיה
• בריטים
• דיסני+
• קומדיה