רציתם ג'יהאד פמיניסטי? קיבלתם

פמיניזם הוא לא שאיפה קיצונית. בטח שלא אלימה. הוא בסך הכל שאיפה לעולם שבו קיים שוויון בין המינים. ועדיין אנחנו נתקלות לא מעט בביטוי היפה "הג'יהאד הפמיניסטי". ביטוי מעליב, אין ספק, אבל בעיקר לפעילי הג'יהאד המוסלמים. פעילי הג'יהאד הקדישו את החיים שלהם, באופן מילולי, כדי לכפות את מערך האמונות והחוקים שלהם על העולם, חלקם תוך שימוש באלימות פיזית קיצונית. הם נחושים למות למען אמונתם, בעוד אנחנו בעיקר משתדלות לא למות בגלל מיננו. יש בעולם אנשים שעולים עם מטעני חבלה לכלי תחבורה ומתפוצצים ובסוף משווים אותם לקבוצה אידיאולוגית שהדבר הכי קרוב להתנקשות באוכלוסייה אזרחית שהיא הגיעה אליו היה ערב פואטרי סלאם פמיניסטי. חלאס. כפמיניסטיות אי אפשר להישאר אדישות לעוולה החברתית הזאת. קוראים לנו ג'יהאד פמיניסטי – בואו נשתדל להרוויח את התואר הזה בכבוד. או לפחות להרוויח 70 אחוז ממנו. קדימה בנות, הנה המדריך המזורז – כולן בבקשה לפתוח קוראנות בעמוד 1.

טרור

"נמאס מהטרור של הג'יהאד הפמיניסטי". נשמע מוכר? אולי כי זה אחד הטוקבקים הפופולריים כמעט בכל כתבה. בעיקר בידיעות על נשים שלקחו לעצמן יותר מ־20 שניות עד שהתלוננו על אונס, אבל גם בשאר נושאים מגוונים, למשל מתכון לפשטידת קישואים. אבל בואו ניקח אחריות ונודה – הטרור שלנו עלוב מאוד. מי בכלל היה לוקח ברצינות את הג'יהאד האסלאמי אם הם היו משתמשים בטקטיקות הטרור שלנו? למישהו היה אכפת אם באינתיפאדות פעילי טרור היו עולים לאוטובוסים ואוספים עדויות לעמוד הפייסבוק שלהם "ציונים באוטובוסים"? 11/9 היה כזאת טראומה בינלאומית אם קבוצת פמיניסטיות היו משתלטות על שני מטוסים ואז מנחיתות אותם בבטחה כדי להוכיח שנשים הן טייסות לא פחות טובות מגברים? אני סקפטית. הגיע הזמן שנשבור את תקרת הזכוכית של פעולות הטרור. ואז גם לא נרים יעה ונאסוף אחרינו את השברים! זה יראה להם!

אלה היא אכבר

אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית, רעיונות הם מוצר שצריך למכור, וכמו כל מוצר אחר, גם מאבק חברתי מוצלח צריך סלוגן טוב, משפט קצר וקליט שמזוהה עם התנועה. יש הרבה דברים רעים שאפשר לומר על לוחמי הג'יהאד, אבל הם תמיד מאוד מסודרים מבחינת קרדיט. הם תמיד דואגים שכולם יידעו בדיוק מה הם עשו ואיזו מהתנועות לוקחת אחריות. אחת השיטות הנפוצות שלהם היא קריאת "אללה אכבר" לפני פעולות טרור. גם לפמיניזם מגיע סלוגן כזה. נמאס שמשליכים עלינו כל פעולה שמעצבנת איכשהו את הפטריארכיה ועוזריה. אנחנו צריכות משפט קליט שמתמצת את הרעיון האידיאולוגי, משהו בסגנון: אולי, אם לא אכפת לכם, סתמו כבר! (סליחה שהרמנו את הקול. סליחה).

גיוס

כל מלחמה טובה מתחילה בגיוס המוני וגם בתחום הזה הג'יהאד הפמיניסטי מדשדש מאחור. אם דאעש הצליחו לגייס לשורותיהם אירופאים פריבילגים – גם אנחנו יכולות לגייס. בנים. קודם כל, כי זאת גם המלחמה שלהם: פמיניזם הוא לא מאבק של נשים בגברים אלא של אנשים חמודים באנשים שמרנים ומבאסים. חוץ מזה יש שם בחוץ יותר מדי נשים שעוד לא יודעות שהן פמיניסטיות ושזה לגמרי בסדר כבר להיות כזו. הבנים עדיין ירצו לשכב איתך, הכל טוב. חשוב וצריך לגייס אותן, אנחנו רק צריכות לעבוד קצת על שיטות הפיתוי שלנו, כי 72 בתולים זאת לא פנטזיה אטרקטיבית, זה סתם כנס של מאפי.

חוקי הג׳יהאד

אם הג'יהאד חותר להפצה ושמירה של חוקים האסלאם, הג'יהאד הפמיניסטי צריך להפיץ ולשמור על חוקי הפמיניזם שהם – אה, ובכן, לא ברור. חתירה לשוויון בין גברים לנשים זה מסר יפה, אבל מה הפרקטיקות? מה העלייה למכה שלנו? אם אחת ההאשמות המרכזיות נגד הפמיניזם היא שהוא יבש ומשעמם, בואו נשנה. אחד הדברים היפים שאפשר לעשות עם הפמיניזם הוא לכופף אותו ככה שיתרץ בלחץ כל מה שבא לנו וכיף לנו לעשות. נגיד, אני הולכת עכשיו לאכול קרואסון שקדים כי זה הדבר הפמיניסטי לעשות. לא אתן למשטר לי את הגוף והתפריט.

כתבי קודש

יש לפמיניזם כל מיני כתבי קודש: ספרים של וירג'יניה וולף, ספרים של סימון דה בובואר ותכלס כל עותק שרוף של "חוכמת הבייגלה", אבל עדיין חסרים לנו טקסטים פרקטיים שיעזרו לנו להבין ולהסביר את החוקים. זה יכול להיות ספר עם סיפורים מופרכים כמו התנ"ך פשוט עם פחות מלחמות, ואם צריך למלא את הנהרות בדם אז שזה יהיה דם של מחזור. אבל מה שהכי חסר לנו זה מדריך שנותן מענה לכל התגובות המפגרות שאנחנו נתקלות בהן ושניתן יהיה להפנות אליו וכחנים מתישים. בפעם הבאה שמישהו אומר לך: "אתן טועות, אתן צריכות לנהל את המאבק הפמיניסטי ככה ש…" תוכלי לענות לו: "אוקיי נשמה, מה שאתה עומד לעשות עכשיו זאת הסגברה, בוא תקרא פרק כ"ג פסוקים 1־16 ותחזור אליי".

התנזרות

חזיר ואלכוהול? דברים שאני אוהבת. ובכל זאת תנועה קיצונית כמו הג'יהאד הפמיניסטי חייבת להוכיח את קשיחותה וסגפנותה על ידי האתגר הגדול ביותר שהמציאו הדתות – התנזרות. אבל ממה אנחנו מתנזרות? קודם כל, מהצורך להתנצל על כל דבר. סליחה זה יפה וחשוב אבל די להוזיל אותה – כבודה של סליחה פנימה. בהזדמנות זו אני רוצה להתנצל אם הכתבה כולה נראית טיפה אסלאמופובית. אני מתייחסת פה לפעילי אסלאם קיצוניים ומקצינה הכל למען האפקט הקומי. סליחה, סורי, איסמח לי.