הווידוי האמיץ של אלמוג בוקר עוד יציל חיים: "לכו לטיפול"

אלו ימים קשים לכולנו. ההלם מהמתקפה המחרידה עוד לא שכח, תגובת הממשלה לא מרגיעה ואזרחים רבים מדי חוו, שמעו וראו יותר מדי. וכולנו עוד נצטרך להתמודד עם זה. חלק יוכלו לחכות לאחרי הלחימה, אולי אפילו יאלצו, אבל אם אתם מתקשים, אין שום סיבה לחכות (ויש לכם איך להיעזר נפשית כבר עכשיו). בציוץ מפרק נפש וחשוב מאין כמוהו, כתב חדשות 13 אלמוג בוקר פירט את הסיבה שהוא חזר לטיפול פסיכולוגי בעקבות אירועי המלחמה, והפציר בתושבי הדרום לא להתבייש, וללכת לטיפול. ואם גם לכם קשה, תושבי המרכז או כל מקום בארץ הבוערת, אל תהססו. המילים שלו תקפות גם לכם.

כך כתב בוקר: "חזרתי שלשום לטיפול. טיפול פסיכולוגי. חשבתי שכל עוד המלחמה מתנהלת ואני עובד, אז אין באמת צורך. הכל בסדר. אבל בכל לילה, כשהחושך יורד – אני מתפרק. ובכל לילה שעובר זה מחמיר. ביומיים האחרונים סיוט. נרדם לשעה, ואז מתעורר מחלום רע עם התקף חרדה נוראי. סיוט שהיה המציאות של מאות מהחברות והחברים שלי בשבת שעברה. סיפורים ששמעתי ומשתלטים עלי. קם מזיע, מבועת. ואז שעה ארוכה שהכל שחור ואתה מרגיש סגור בתוך ארבע קירות ולא מצליח לברוח החוצה. תחושה שזה הסוף. סוף העולם.

"וזה לא משהו חדש עבורי. התקפי חרדה – זה משהו שאני מתמודד אתם כבר 5 שנים. בדרך כלל אני מנצח אותם. אבל הפעם לא מצליח להתמודד. אפילו פרק של חברים (הסדרה שאני הכי אוהב, הבריחה שלי מההתקף) לא עוזר. הוא מנצח אותי, ההתקף. ושלשום, החלטתי שזהו – חזרתי לדבר עם איש מקצוע, וזה עושה פלאים. פירקנו ביחד את יום שבת השחור. את הפחד שלנו, שלי, של הילדים שלי ושל אשתי שיושבים בממ"ד. את ההודעות שקיבלתי מהחברים ששומעים את המחבלים בתוך הבית וזועקים לעזרה, את אלה שהצלחתי לכוון אליהם כוחות ושרדו, ואת אלה שלא – והם כבר לא אתנו. חברות וחברים שאני מרגיש כבר 12 יום, שיש לי חלק בזה שהם לא שרדו.

"פירקנו ביחד את השעות הראשונות, ממטחי הרקטות שהקפיצו אותי מהמיטה ועד שיחת הטלפון שבמהלכה אתה מבין בפעם הראשונה שהמחבלים כובשים לך את העוטף שלך. וגם את הרגעים שאני עוצר לרגע את השידור כדי לאסוף מידע, ואז אילת אשתי באה לדרוש בשלומי ואני מתפרק. בוכה כמו ילד. חסר אונים. יודע שהאנשים שדיברתי אתם לפני רגע, לא ישרדו, ואין לך מה לעשות. מתקשר לאנשי ביטחון שאני מכיר, לפראמדיקים של מד"א, לגורמים הכי בכירים במערכת וכולם, כולנו חסרי אונים. פירקנו את זה יחד.

"ואחרי זה אני שוב עומד על הרגליים. חזק יותר (אבל מת מפחד מהלילה). ואני משתף עכשיו כי אני שומע שתושבים בעוטף, גברים, נשים וילדים, מתביישים ללכת לטיפול. אל תתביישו. זה מציל חיים. זה יציל אתכם ויציל את הילדים שלכם. ככה אתם תדעו לתווך להם את הזוועות שחווינו כאן. ותעזרו להם לעמוד על הרגליים. תפרקו את מה שיושב לכם על הלב. תפרקו את מה שחוויתם באותו יום נורא. תתפרקו. המטפלים והמטפלות הם המלאכים והמלאכיות שהצילו אותי בעבר והם גם יצילו אתכם. לכו לטיפול".