כך נראה פרשן לאומי: 81 שניות של אמת בתוך 72 שעות של שקרים

מסתובב איזה אחד בטלוויזיות שלכם, זחוח ויהיר ומרבה בטעויות מקצועיות, קורא לעצמו "הפרשן הלאומי". זה שם שהדביקו לו בשנים האחרונות, הוא לא בחר בו, אבל הוא מתמוגג ממנו ונהנה לשמש כ"פרשננו לענייני הכל" על פי צרכי לשכת ראש הממשלה. העיתונאי הפאתטי הזה, שמכר את כל עקרונותיו כדי להיות קרוב לצלחת ההדלפות, יושב באולפנים מאז יום שבת מבלי לומר משפט פרשני תבוני אחד, כאילו היה לא יותר מטוקבקיסט שמדקלם מדף המסרים. אתמול בערב, ב-81 שניות, לימד אותו אמנון אברמוביץ' איך עושים את זה ואיך אמור להישמע פרשן לאומי.

אברמוביץ' קיבל את רשות הדיבור המצומצמת שלו באולפן המהדורה המרכזית מיד אחרי שבנימין נתניהו סיים את נאומו המביך ומלא השקרים לאומה, ותוך פחות מדקה וחצי הפריך את רצף הפייקים שפיזר ארכיטקט המחדל בדרום, וקרע אותם לגזרים בזעם ניכר. אברמוביץ' התקשה לשלוט בכעסו, וכפי שציינה יונית לוי המבוהלת ממתקפת האמת הבלתי צפויה הזאת בסיום המונולוג שלו, דיבר מדם ליבו. אבל כולנו מדברים מדם לבנו בימים האלה. כולנו משתוממים וזועמים על עומק המחדל הביטחוני ועל המחדל הלוגיסטי המתגלגל. אבל אברמוביץ' לא התלהם. אברמוביץ' דיבר עובדות. כי זה מה שפרשן עושה.

לאמנון אברמוביץ' היה דבר אחד שאין לרובנו: את היכולת להגיב במהרה עם עובדות, ולחבר את העובדות לכדי כתב אישום ברור וקוהרנטי. "ידענו תמיד מי זה החמאס?!", זעם אברמוביץ' בעודו מצטט את נאום נתניהו, "במו פיך אמרת שצריך לחזק את החמאס כדי לא לשאת ולתת עם הרשות הפלסטינית. העברת להם כספים באופן שיטתי. בוא נוציא את הפרוטוקולים: נדבר ארגמן אמר לך 'זה האויב', אמרת 'לא, עזוב את זה עכשיו, לא מתאים'. אתה ידעת מי זה החמאס? אתה בנית אותו ביודעין ובכוונת מכוון!".

דברים מדויקים ונכוחים כל כך לא נאמרו בשום אולפן טלוויזיה מאז תחילת הלחימה בדרום. האמת האיומה והצורבת, לפיה מנהיג מדינת ישראל במרבית 20 השנים האחרונות אחראי באופן ישיר ובלעדי למחדל הנורא, היא אמת שבתוכניות האקטואליה מנסים לטשטש, מי מתוך תפיסה ממלכתית כאילו "זה לא הזמן לדבר על פוליטיקה" ומי בשליחותו הישירה של נתניהו. בדרך כלל לא אומרים דברים כאלה בזמן מלחמה, אבל עיתונאים טובים יודעים שגם בזמן מלחמה צריך לשרת את האמת ולהילחם בשקר.

אברמוביץ' לא הרפה: "'יצרתי אחדות בעם'?!", המשיך לצטט מתוך הנאום, "זה הרי המפלג הכי גדול של עם ישראל". אחר כך התפנה לרסק את שקר "ממשלת האחדות" של נתניהו והניסיון העלוב שלו להיתלות בהצטרפותו של מנחם בגין לממשלת החירום ב-1967, כשהוא משמיט במתכוון את העובדה שב-1973 סירב בגין להצטרף לממשלת חירום כי חשב שממשלת המחדל צריכה ללכת הביתה. את כל זה עשה אברמוביץ' תוך 40 שניות. חשבונות הרשתות החברתיתות של מפלגת הליכוד, שלא צייצו מאז תחילת המתקפה, לא ניחמו את משפחות ההרוגים והנעדרים, לא הרגיעו את האזרחים ולא איחלו החלמה לפצועים, מיהרו לתקוף את אברמוביץ' בטענה שמדובר ב"שקר מוחלט". אחר כך מחקו את הפוסט. אולי לא כזה שקר מוחלט.

המונולוג השוטף והרהוט של אברמוביץ' לא הצטיין והפך ויראלי רק בגלל הזעם הניכר שהתגנב לדבריו, אלא בעיקר כי הוא חיבר את הנקודות ויצר תמונה שלמה סביב כישלונו המחריד של נתניהו. "לא האמנתי שיום יבוא ואחרי 50 שנה אני אגן על גולדה מאיר ועל משה דיין", אמר הפרשן, "את גולדה מאיר לא הזהירו במשך חודשים שהיא מחריבה את החוסן הלאומי ויוצרת חולשה היסטורית. משה דיין התמוטט כי הוא חרד שהטנקים הסורים בדרך לטבריה והמצרים בדרך לאשקלון. הוא לא התמוטט ולא חרד ולא התווה את כל מדיניותו כי הוא מפחד משלושה חודשים בכלא מעשיהו".

וזהו. דקה אחת ו-21 שניות הספיקו. זה מה שפרשן טוב עושה. בקצרה, בחדות, ביכולת ניסוח עילאית ובשליטה מוחלטת במידע. אחר כך הגיע הריאיון של חברי הפאנל עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, והוכיח שאברמוביץ' עוד היה עדין ומנומס בדבריו: המדינה מנוהלת כרגע בידי אדם שאינו כשיר לכך ומוקף באנשים כשירים וראויים עוד פחות. אם היו על המסך עוד עיתונאים כמו אמנון אברמוביץ' לאורך השנים האחרונות, יתכן שלא היינו נקלעים כמו מטומטמים למצב שחכמים לא היו נכנסים אליו. אפשר להתחיל בלתת את תואר הכבוד "הפרשן הלאומי" למי שבאמת מגיע לו.