סורי, "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" הוא הסרט הגרוע ביקום של מארוול

נגיד את זה כבר על ההתחלה: "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה", הסרט שפותח את השלב החמישי של היקום הקולנועי של מארוול, הוא הגרוע ביותר ביקום הזה עד כה. אין בו הומור, ואין בו מתח, או היגיון, הסיפור חסר עניין, הדיאלוגים אוי לאוזניים, והוויזואליה צורמת לעיניים. הביקורים הקצרים ב"ממלכת הקוונטים" בשני סרטי הנמלה הקודמים ממש לא עשו חשק לחזור לשם, אבל במארוול חשבו אחרת, והסרט הנוכחי מתרחש כמעט כולו בממלכה המיקרוסקופית. בניגוד לעולמות האלטרנטיביים המרהיבים שבראו "אווטאר: דרכם של המים", ואפילו "עולם מוזר" הכושל של דיסני, היקום שמוצג בפנינו ב"אנטמן והצרעה: קוונטומניה" אפלולי וכעור למדי, ומגוון היצורים שחיים בו נטול חוקיות מכל סוג שהוא. יש בו מישהו שנראה כמו ברוקולי, יצור עם גוף של אדם וראש מנורה, רכיכה דמויית ג'לי, וגם כאלה שנראים כמו בני אנוש אבל הם לא – בגילומם של ביל מאריי וקייטי אובריאן, שלא מותירים רושם.

גם העלילה נטולת כל חוקיות או הגיון, ושום דבר לא מתחבר לכלום. גם לא המשפחה המלאכותית במרכז הסרט – נראה שבהוליווד כבר לא מקבלים אישור לעשות סרט עם תקציב גדול אם הוא לא מקדם את ערך המשפחתיות. אי אז ב-2015 סקוט לאנג, הפורץ שהשתחרר מהכלא והפך לגיבור-על בזכות חליפה שמאפשרת לו להתכווץ ולגדול, היה דמות חביבה, הרבה בשל הופעתו החיננית של פול ראד. הוא עדיין כזה בדקות הראשונות של הסרט, כשהוא מתבשם מתהילתו כמי שהשתתף בהצלת העולם ב"הנוקמים: סוף המשחק" וכתב על זה אוטוביוגרפיה.

אבל אז הוא חוזר הביתה ומגלה שבתו הגאונה קאסי (קתרין ניוטון) הרכיבה מין טלסקופ דיגיטלי שמתקשר עם ממלכת הקוונטום. האנק פים (מייקל דגלס), הממציא שמשמש לקאסי מעין סבא חלופי, מאוד גאה בהישג שלה. אבל אשתו ג'אנט (מישל פייפר), שהיתה לכודה שלושים שנה בממלכה האפלה, נבהלת ואומרת לה לכבות מיד את המכשיר. מאוחר מדי. הטלסקופ נדלק מעצמו, ושואב את כל החמישה אל תוך הממלכה. החמישית היא הופ (אוונג'לין לילי), בתם של האנק וג'אנט, הלא היא "הצרעה" שמתנשקת עם סקוט פעם אחת בכל סרט, כדי שאפשר יהיה לעשות וי גם על זה.

החמישה נוחתים בשלום ומגלים שג'אנט לא סיפרה להם הכל על השנים שהיתה שם. מתברר שהמקום נשלט על ידי קאנג הכובש (ג'ונתן מייג'ורס), נוסע בזמן שהגיע לכאן מהעונה הראשונה של "לוקי", ושמטרתו בחיים היא, חכו לזה… להשמיד את כל היקומים כולם. קאנג ניחן בכוחות אדירים שלא לגמרי ברור מה הם ופולט כמה משפטים פילוסופיים על מה מניע אותו – באותה המידה, הוא יכול היה להגיד "בולשיט, בולשיט, בולשיט". הוא מיועד להופיע גם בסרטים הבאים ב"סאגת המולטיוורס" (ככה קוראים לשלבים ארבע עד שש), ואם ימשיך בקצב הזה, תוך סרט שניים הוא גם ישמיד את היקום של מארוול.

בכל אופן, היצורים שהזכרתי למעלה מרדו בקאנג, ועכשיו הם מסתתרים ממנו, כמו בסרטי "מלחמת הכוכבים" וכו', והמשפחה שלנו מצטרפת למורדים בתקווה לעצור אותו ולמצוא דרך לחזור הביתה. בשלב מסוים מופיעות נמלים לוחמניות, שאם הבנתי נכון הן הגיעו מהעולם שלנו, ולא הבנתי איך. כי אם זה כל כך פשוט להגיע מפה לשם, למה זה כל כך מסובך? ואחר כך פייפר אומרת פתאום שנפתחה אופציה לחזור הביתה, אבל חייבים למהר כי יש רק כמה דקות, ולא הבנתי למה כי התסריט לא נתן שום סיבה לדחיפות הזאת. בכלל היחס של הסרט לזמן לא ברור, כי מצד אחד קאנג אומר, וחוזר, ואומר – שאין לו שום משמעות. אבל מצד שני… לא משנה. כאמור, החוקיות של העולם שנבנה בסרט משתנה תדירות בהתאם לצרכי הסצנה.

קקפוניה צבעונית. "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה". צילום: יח"צ

האלסטיות הזאת מקשה על השחקנים להבין מה הם עושים, והופעתו של פול ראד סתמית מתמיד. מבין הגיבורים רק דאגלס מצליח להכניס טיפ טיפה הומור. גם לוויליאם ג'קסון הארפר ("המקום הטוב") יש כמה שניות טובות בתפקיד הטלפת. אבל קורי סטול, שחוזר כיצור דמוי המפטי דמפטי, נראה בעיקר סובל. יש, כמובן, גם אקשן – שום דבר לכתוב עליו הביתה, כמו שאומרים באמריקאית. כרגע נראה שהפנייה של מארוול לכיוון המולטיוורס מיצתה את עצמה, ושההאפלה של הצבעוניות שהיתה מזוהה עם שלושת השלבים הראשונים אינה מיטיבה עם המותג. אוטוטו יגיע למסכים "שהאזאם: זעם האלים" של DC קומיקס, שלפי הטריילר נראה כמו סרט מארוולי מהסוג הישן. אם אמנם היוצרות התהפכו, אין עוד הגיון בעולם. דרך אגב, אפילו לא התייחסתי לבימוי הקלוש של פייטון ריד, כי אין למה להתייחס.

כוכב 1
Ant-Man and the Wasp: Quantumania בימוי: פיטון ריד. עם פול ראד, אוונג'לין לילי, מישל פייפר, מייקל דגלס, ג'ונתן מייג'ור, ביל מאריי. ארה"ב 2023, 124 דק'