הכל נורמלי: הסדרה המתוקה הזאת תשבור לכם את הלב

נהנים ממסיבת הסיום של הקורונה? יוצאים לחגוג בכל מקום אפשרי ולהשתעל על כל מי שרק נקרה בדרככם? אז אני יכול להפסיק להמליץ רק על סדרות נעימות וקלילות? יופי, כי לפנינו דרמת סבון על אהבה שתשבור לכם את הלב, בטח אם אתם סאקרים של הז'אנרים, אבל גם אם לא. קדימה, זה הזמן לבכות ממשהו שמשודר בטלוויזיה. באיחור מדויק מגיעה סידרת הדרמה "אנשים נורמליים" להוט ויס, והיא בדיוק מסוג הדברים שלא ברור אם הייתם צופים בהם אם הייתם עכשיו סגורים בסגר – דרמה סבונית, אירית, עדינה מאוד, שתנסה לשבור לכם את הלב שוב ושוב ושוב. יש סיכוי טוב שהיא תצליח.

"אנשים נורמליים" היא עיבוד של הסופרת סאלי רוני לספר מ-2017 שהיה להיט לא קטן בעולם.  אז, כשיצא הספר, הביקורת ב"ניו יורקר" תיארה את הסופרת האירית הצעירה כ"סופרת הגדולה הראשונה של דור המילניום". עם סופרלטיבים כאלה, אחד המהלכים הכי לא ברורים שאפשר לעשות היא לצאת ולעבד את הספר של עצמך לטלוויזיה. במבט שטחי, לא הספר ולא הסדרה הן יצירות מורכבות מדי – הן עוסקות בעיקר בסיפור ההתאהבות של מריאן וקונל, מהרגע שהם שניהם תיכוניסטים צעירים ועד סוף ימי הקולג'. ישנן דמויות נוספות בסדרה, אבל הן קישוט לדבר העיקרי – שתי דמויות מתאהבות ומגלות את הבעיה שבלהתבגר, בלפרק את מה שהיית ולהרכיב את עצמך מחדש.

בהחלטה חכמה של רוני, היא עדיין מתעסקת בהבדלי מעמדות אך היא הופכת את התפקידים – מריאן מגיעה מבית אמיד יותר אך חסר אהבה ואכפתיות, והיא עצמה חכמה מדי למקום שבו היא נמצאת, שוקעת בסרקזם ובסלידה מהסביבה שלה. קונל הוא הספורטאי המצליח והמקובל, אם כי ליבו נוטה ללימודי ספרות וכתיבה. בסרטים אמריקאים הרגילו אותנו לחשוב שמי שעשיר יהיה פופולרי יותר גם בבית הספר, אבל אנחנו באירלנד המעמדית הסולדת מסימנים של בורגנות מוגזמת. אימו של קונל עובדת בניקוי בתים, גם בביתה של מריאן, מה שגורם לשני הצעירים להיפגש ולהחליף מבטים מסוקרנים.

סדרה עם הרבה מאוד יומרה, והיא עומדת בה. "אנשים נורמליים" (צילום: יחסי ציבור)

ההחלטה של רוני להתמקד כמעט בלעדית בשני הצעירים המתאהבים גורמת לסדרה להיות מאוד נקייה ומאוד ברורה לגבי הכוונות שלה. זוהי סדרה על להתבגר ולהתאהב, כשכל פרט משרת את המטרה הזאת. סופרים רבים היו מנסים להעמיס עוד הרבה צילצולים ונצנצים בשביל לנסות להסתיר כמה שיותר את העובדה שמדובר ברומן רומנטי. ואכן, הפרקים הראשונים נראים כאילו צפינו כבר במיליון סיפורים כאלה. שוב שני צעירים ממעמדות שונים מנסים לגלות האם הם יכולים להתגבר על הפערים החברתיים? לא ראינו מספיק סרטי בורקס ישראלים?

אבל "אנשים נורמליים" היא סדרה עם יומרה. הרבה מאוד יומרה. השם שלה רומז לנו שהרצון פה הוא לתאר איזו פיסה של מציאות "אותנטית". גם הפסקול, עמוס בשירי התבגרות נוגים ומהורהרים, יסמן לכם בדיוק איפה אתם עומדים. כן, יש פה גירסת פסנתר נוגה של Love will tear us apart. מה חשבתם? אבל אל דאגה, בזכות בימוי חכם ורגיש שעוסק בעיקר בהתאהבות של השניים, במבטים חטופים, בהסתכלות מלאת תשוקה בפרטים הקטנים – וכן, גם בזכות סצינות סקס יפות ורגישות שמצד אחד עוסקות בתשוקה אבל גם מקדמות את העלילה וחושפות את מה שהדמויות לא יכולות להגיד על עצמן – גם אם אתם רגישים במיוחד לדרמת התבגרות נוגות, יש סיכוי לא רע שתתמוגגו.

סדרה שנסחפים לתוכה יותר ויותר ככל שהפרקים מתקדמים. "אנשים נורמליים" (צילום: יחסי ציבור)

עם ההתקדמות לקולג', הסדרה מתחילה להתפתח ולהיות מורכבת יותר, מציבה אתגרים רציניים יותר ויותר לשתי הדמויות הראשיות שלה. לפתע מריאן מגלה שיש ביקוש לאנשים חכמים ודעתניים ושיפוטיים בקולג', כשקונל הוא זה שלפתע לא מוצא את עצמו, מגלה שהוא צריך להתנהג עם אנשים שונים בצורות שונות ואינו מצליח להתעדכן לסביבה המהירה והתובענית. מכאן הסדרה תופסת תאוצה עלילתית, אבל מבחינת התפתחות הדמויות עדיין תהיו זקוקים לסבלנות. כמו כל דבר בהתבגרות, שתי הדמויות יגלו שהן לא יודעות לתקשר, לא תמיד יודעות להגיד את הדבר הנכון, ינסו שיבינו אותן רק במבט וינסו להאבק בתפיסה שלהן את עצמן. מודה שגם אני, שבהתחלה הרגשתי שהיומרה והאיטיות מעיקה עליי, נסחפתי יותר ויותר ככל שהפרקים מתקדמים.

נכון שזו סדרה שהיא "רק" סיפור התבגרות, אבל שנים שלא נראה בטלוויזיה סיפור התבגרות כל כך אלגנטי ורגיש. הסיפור של "אנשים נורמליים" מרגיש מיושן ושחוק, אבל דווקא מהמקום הזה רוני מצליחה ליצור שתי דמויות שמרגישות אינסופיות, כאילו ניתן לחפור ולגלות עליהן עוד טפח, עוד פרט קטן, כאילו הן יכולות להיות אנושיות באינסוף דרכים קטנות ונהדרות. וכן, גם אני שהייתי ציניקן מוחלט בהתחלה, לא יכולתי להפסיק לצפות בעוד פרק ועוד פרק לקראת הסוף בתקווה שדברים סוף סוף יסתדרו. "אנשים נורמליים" היא דוגמה מופתית למה אפשר לעשות מכל כך מעט.היא מרגישה קלאסית בגלל שזו בדיוק הגישה שלה. ככל שהיא נראית על פני השטח קטנה יותר, כך שטח הפנים שלה הולך וגדל, ככה הדמויות שלה נהיות מעניינות יותר ומוכרות יותר. אז אני יודע שאתם עסוקים במסיבת סיום הקורונה, אבל מי אמר שבמסיבה אסור גם לבכות?

"אנשים נורמליים", BBC3\HULU, עכשיו בשלל הפלטפורמות של HOT ו-yes