אסף זמיר מאמין שהוא יכול לקחת את הבחירות

"אתה יודע מה ההבדל הגדול ביני לבין רון חולדאי?", שואל אסף זמיר, כמי שכמובן מכיר את הטיעון העיקרי של חלק ממתנגדיו. "יש הרבה. במשך 20 שנה הוא התרגל להגיד: 'זה לא בסדר אבל זה לא באחריותי, אל תפנה אליי, תפנה לממשלת ישראל'. אני אקח את כל הנושאים האלה ואתאמץ כדי לשנות אותם – חינוך לגיל הרך, שאטלים בשבת, הקמת ראשות מטרופולינית, יפו, דיור בר השגה, מעורבות יתר בתחום מהגרי העבודה ומבקשי המקלט".

כשבוע לפני הבחירות זמיר מרכז מאמצים בניסיון למשוך אליו את הקולות המתנדנדים בינו לבין חולדאי, שנכון לשעת ירידת העיתון לדפוס, על פי הסקרים, מוביל עליו בשיעור חד ספרתי של אחוזים. מהז'רגון האקטיביסטי ניכר שזמיר גם מנסה למשוך אליו את הקולות המתנדנדים בינו לבין אסף הראל. "מי שמצביע לכל מועמד שאיננו אני מצביע לחולדאי", הוא אומר, מתוך אמונה שהוא יכול לקחת את חולדאי כבר בסיבוב הראשון, תרחיש לא סביר, אם כי אפשרי תיאורטית.

הריאיון עם זמיר מתקיים בשדרות בן גוריון בצהרי יום שבת. במהלך כשעתיים ניגשים אליו לפחות 20 עוברי אורח, חלקם מברכים אותו בהצלחה. חלק עוצרים ושואלים אותו לגבי נושאים הקרובים ללבם ותוכניות הפעולה שלו. הוא עונה לכולם בסבלנות ובפירוט.

עוד כתבות מעניינות:
רון חולדאי מוכן לקדנציה חמישית
אסף הראל: "חייבת להיות אלטרנטיבה לחולדאי"
איך יטפלו המועמדים לראשות העיר בעומס על גני הילדים?

"חבר אמר לי שמבחינת הפיד שלו כבר יכולתי להיבחר פה לאפיפיור הבא", הוא מתבל בהומור, ועוצר כדי לשבח את אנשי המטה שלו, המתנדבים והחברים. "גם אחרי 20 שנה מציירים את זה כניסיון הפיכה ושוכחים שזה לגיטימי שיש בחירות ושמותר שירוצו אנשים אחרים. זה מעיד בדיוק על הסיבה שצריך לרענן את זה". בשלושת החודשים האחרונים חרש זמיר את העיר לאורכה ולרוחבה, שלושה חוגי בית ביום, גם באזורים אטרקטיביים פחות. גם הטון השתנה. יש פחות הומור, אולי כי הוא סתם עייף אחרי שלושה חודשי קמפיין אולי כי ההכרה בכובד האחריות עשתה את שלה. "זה דבר אמיתי – זה חיים של אנשים, זה פערים חברתיים, זו העיר הכי גדולה בארץ. זה לא מצחיק. המיינדסט הוא שאני עובד הכי קשה בעולם כדי לנצח".

כשאנשים אומרים "אסף ישב עם חולדאי עשר שנים בקואליציה, הוא הולך להיות אותו הדבר" – מה אתה חושב על זה?

"אני מניח שמי שאומר את זה לא מכיר אותי או את הפעילות הציבורית שלי לעומק. בסוף תפיסת העולם בהרבה מאוד נושאים עירוניים היא שונה, וגם בחלקת האלוהים הקטנה שלי – שהייתה ארבעה מנדטים מתוך 31 – ההשפעות שלי היו תמיד לקחת את רון חולדאי למקום יותר אורבני, יותר חברתי, יותר תקשורתי. תוכנית העבודה שלנו היא אחרת, ובטח ובטח מי שמכיר יודע שהפרסונה היא אחרת לגמרי".

אתה מתחרט עכשיו על הנאמנות אליו? אולי היית לויאלי מדי?

"אני לא מתחרט. הדרך שעשיתי בתוך העירייה, לטובה ולרעה, הביאה אותי לנקודה שמסגן ראש עיר אני מועמד לגיטימי לראשות העיר. זה לא דבר שקורה בהרבה ערים בארץ, וזה לא קרה מעולם בתל אביב. זה פועל יוצא של עקביות ושל יכולות ביצוע שהן חלק מלויאליות ויכולת לעבוד בקואליציה. בסופו של דבר הטיעון של 'לכן אתה לא ראוי' הוא בייפרודקט של ההתנהלות הזאת. מי שמנסה לאורך זמן לעשות להיות בקואליציה ולצאת נגדה יוצא דביל וציני, אז אני לא מתחרט על שום דבר. יש החלטות שקיבלתי ודברים שקידמתי שהייתי עושה אחרת, אף אחד לא חף מטעויות. אתה שואל אם אני מתחרט על סגנון ההתנהלות? ממש לא".

(צילום: איליה מלניקוב)

מה ההישג הכי גדול שלך בעירייה?

"הצלחתי לעבור חמש שנים כמחזיק תיק החינוך, שזה התפקיד הכי מורכב פוליטית בעיר, ולסיים אותו כשהתחושה בקרב הורי העיר בסך הכל היא שהמערכת הזאת יצאה מקיפאון, שהיא מנסה יותר, מתאמצת יותר, תקשורתית יותר, נגישה יותר ופתוחה לביקורת ושיתוף פעולה. זו הייתה מערכת קפואה שאמרו לי שהכל בסדר בה, רק שההורים רצו להתאבד. בסוף עברנו מקיפאון להתחדשות גדולה מאוד, לא יכול להיות הישג יותר גדול מזה".

בריאיון ב"ידיעות אחרונות" חולדאי טען שכל ההישגים נזקפים לזכותו.

"שזה בעצם מחזק את האמירה שאין עוד מלבדו, שהדמוקרטיה מסתכמת בו, שלא צריך את הפארסה הזאת שנקראת בחירות ולא מועצה ולא כלום כי בסוף זה הוא הכל. זאת האמירה, לא? זה להגיד את הצד הלא יפה של מה שהוא אמר, 'הכל זה אני'".

למה בשלב הזה אתה טוב יותר לעיר?

"כי אני עשר שנים מספר 2 בעירייה וצברתי את כל הניסיון הנדרש. לא היה מעולם מישהו שנכנס לתפקיד הזה עם יותר ניסיון מוניציפלי ממני. הייתי אחראי על מיליארד ורבע ש"ח מתוך תקציב העירייה ועשיתי בו דברים טובים. אני כבר עשר שנים אחת הדמויות הכי משפיעות על העיר והובלתי שורה של הישגים חיוביים, וסדרי העדיפויות שלי הם נכונים יותר ורלוונטיים יותר ב־2018 מאלה של רון חולדאי. אף אדם לא צריך לכהן יותר מ־20 שנה. אנחנו יושבים כבר שעה וכל מי שעובר מאחל לי בהצלחה, כי עד היום לא רץ מול חולדאי אף מועמד שהציבור חשב שיכול לנהל את העירייה. זו הפעם הראשונה שיש מישהו שמסוגל לנהל את העירייה מתוך העירייה, שאי אפשר להגיד עליו 'מבחוץ זר לא יבין' וכדומה".

ניגוד אינטרסים בכיכר אתרים? אי נעימות

לפני כחודש חברה אל זמיר יו"ר סיעת הורים זה לב ציפי ברנד, אופוזיציית היחיד מול שלטון חולדאי בחמש השנים האחרונות ומי שכינתה אותו בעבר "מיני רון", כמספר 2 ברשימה שלו. יש שיאמרו אופורטיניזם ויש שיאמרו שברנד זיהתה רוח של שינוי שיכולה להוריד את חולדאי מכיסאו בתום 20 שנות כהונה. אחת הסוגיות המרכזיות שמרחפות מעל השותפות ביניהם היא תוכנית הבנייה בכיכר אתרים. ברנד היא מהמתנגדות הנחרצות לתוכנית המגדלים על קו החוף שנועדה להחליף את כיכר אתרים, בסוגיה עירונית שהפכה לסמל – האזרח הקטן שמנסה להילחם בהחלטת עירייה וביזמים בעלי השפעה וממון. זמיר העביר את הטיפול בסוגיה לברנד, והיום הוא מאמץ בזהירות את עמדתה נגד התוכנית ("אתה לא יכול להתעלם מסנטימנט של קבוצה כל כך גדולה של אנשים שאומרים בוא תפתור את זה בדרך אחרת"), אבל בעבר נמנע מלהביע עמדה בעניין מכיוון שהוא מכהן כיו"ר הדירקטריון של החברה העירונית אתרים המחזיקה באחוזים משטח החניון בכיכר, וחברו אריאל רוטר הוא סמנכ"ל חברת JTLV היוזמת את פרויקט המגדלים הענקי בכיכר. שאר חברי סיעתו של זמיר הצביעו בעבר נגד הצעתה של ברנד לבלום את תוכנית המגדלים.

למה לא דיברת על הנושא הזה קודם?

"משתי סיבות: קודם כל הייתי בניגוד עניינים ולא רציתי להישמע כאילו אני משפיע מאף כיוון. שנית, הייתי חלק מקואליציה שהובילה קו מסוים, ומסגרת הדברים שבהם אני מתעסק או לא הייתה החלטה אסטרטגית. אני נלחם איפה שאני נלחם, אז אני נלחם בנושאי חינוך, קהילה, תרבות, ובעולמות התכנון והבנייה אני חלק מקואליציה שזה הקו שהיא קיבלה".

אם התוכנית לא תצא לפועל זה ייצור אי נעימות בינך לבין רוטר.

"אז מה? מה שתיארת פה הוא דבר קטן, אי נעימויות יש כל הזמן. אני עשר שנים בעשייה ציבורית ולא דבק בי רבב, ואני מכיר הרבה מאוד אנשים אז אתה יכול להניח שזה יצר לי הרבה מקרים של אי נעימות. אני חזק מספיק והאינטרס הציבורי תמיד לנגד עיניי כדי לנהל גם את האי נעימויות האלה".

אם תיבחר, מה הסוגיה הראשונה שתידרש אליה?

"רפורמת החינוך לגיל הרך. צריך להתחיל אותה בו ברגע כדי שתהיה לה הזדמנות לצאת פועל. צריך גם ליצור תשתית טובה מאוד לרוכבי אופניים על הכביש על חשבון הרכב במקומות שצריך, ופינוי המדרכה להולכי הרגל. אלה מבחינתי שני הדברים שאני שם בכותרת. יש עוד המון דברים – פינוי התחנה המרכזית החדשה, הקמת רשות מטרופולינית לתחבורה ציבורית ורפורמת שירות במינהל ההנדסה שקשורה לאיך משלבים תושבים בתהליכי תכנון ובנייה, מה שיפחית התנגדויות ויתבסס על הסכמות רחבות כדי שהתוצאות של התכנון העירוני יהיו בעלות התמיכה הרחבה ביותר".

לא מתחרט על שום דבר. זמיר וחברי רוב העיר בהשקת הקמפיין (צילום: דין אהרוני רולנד)

מה לגבי המצב ביפו?

"אני מאמין שבטווח הארוך השינוי האמיתי ביפו יכול להגיע רק מתוך כך שמערכת החינוך תהיה מצטיינת פלוס פלוס ותייצר עבור ילדים אופק ואת היכולת לחלום בגדול. זה ימנע את המעבר בגיל מאוד צעיר לעיסוקים שיש בהם אלימות".

אתה תקצה נכסי עירייה לטובת דיור בר השגה?

"בהתאם ליכולת בחוק אני בהחלט אממש את הזכות לבנות דיור בר השגה מעל מבני ציבור, גם שטחי עירייה, אבל בתוך תכנון עירוני אחראי. אם יש שכונה בבנייה שהלב שלה הוא קרקע שעליה אמור להיות בית ספר – אתה שואל אותי אם בגלל משבר הדיור אבנה דירות במקום בית ספר? לא, בית הספר בא לפני הדיור. אבל אם אתה יכול תיאורטית לממש קומות של דיור בשכירות מפוקחת מעל גני ילדים או מרכז קהילתי, אז אממש ככל שהחוק מתיר את זה".

בוא נשחק משחק. אני אזכיר את שמות המועמדים האחרים ואתה תגיד במשפט למה אתה עדיף. חולדאי.

"אני מבין יותר את הצרכים של העיר הזאת, ואני קשוב להם יותר ואני חי את העיר מנקודת מבט שמאפשרת לי להבין לאן צריך לקחת אותה".

אסף הראל.

זמיר משתהה, מושך בכתפיים. "מה, אתה צוחק? יש לי חזון עירוני אמיתי ואת הניסיון והיכולת להציא אותם לפועל. אני רלוונטי".

נתן אלנתן.

"נתן אלנתן מלכתחילה לא מייצג את מרבית תושבי העיר תל אביב בתפיסת העולם שלהם. הוא לא רלוונטי מבחינה אלקטורלית".

אגב אסף הראל, למה שלא תתאחדו?

"אני עשיתי את כל המאמצים לגבש מחנה שינוי רחב ככל הניתן שיבצע החלפה דורית למנהיגות רעבה יותר. פניתי לכולם, ולא בכדי קיבלתי את תמיכתה של אור סיונוב ואת תמיכתה של הרשימה הטבעונית וחתמנו על הסכם עודפים עם הגמלאים. התמיכה היא רחבה ואמיתית עם אנשי שמבינים שעוד חמש שנים כאלה לא יהיו טובות לעיר. ודאי שגם הראל קיבל פנייה, ונאמר בעדינות שהוא לא הביע עניין לייצר שותפות למען השינוי, עם שלל אמירות ותירוצים. מה שיוצא מזה בעצם, זה שמי שמצביע לכל מועמד שאיננו אני בעצם מצביע לחולדאי".