העונה השנייה של "באטמן: לוחם בגלימה" נוחתת בפריים וידאו של אמזון - והיא אפלה ובוגרת מתמיד. בזמן שהרידלר נהיה מאפיונר אכזרי וקארי קלי מתקרבת לתפקיד רובין, הג'וקר החדש מצליח לגנוב את ההצגה עם הופעה מטרידה באמת. ביקורת לעונה שממציאה את איש העטלף ואויביו לחלוטין מחדש
לפני כשנתיים עלתה בפריים וידאו "באטמן: לוחם בגלימה", ששימשה מעין המשך רוחני ל"באטמן: הסדרה המצוירת". היא הביאה המון שינויים לדמויות המוכרות והאהובות, ולמרות שרוב המבקרים די אהבו אותה, היא עוררה לא מעט מחלוקת בעקבות הבחירות שלה. לירן יושעי ממאקו, לדוגמה, כתב אז כי "מדובר בסדרה ממוחזרת ושטחית", בעוד שקהל הצופים באתר Rotten Tomatoes היה מסויג הרבה יותר מהמבקרים והעניק לה ציון כולל של 55% בלבד. בעבר לא הייתי בטוח, אבל עכשיו, אחרי שהעונה השנייה עלתה, אני יכול להגיד בפה מלא: אם לא אהבתם את "באטמן: לוחם בגלימה", אתם כנראה לא באמת אוהבים את באטמן.
העונה השנייה ממשיכה את עלילותיו של באטמן בגותהאם, אחרי שרופרט ת'ורן, המאפיונר שבו נלחם באטמן בעונה הקודמת, נעלם. את מקומו תופס הרידלר, איש החידות הידוע לשמצה, והפעם הוא הרבה יותר מאפיונר והרבה פחות חידונאי – אם כי זה עדיין מאפיין של הדמות. ברקע, פושע חדש שאולי לא שמעתם עליו, הג'וקר, זומם להשתלט על העיר. בדרך לעימות הסופי והידוע מראש עם הנסיך הליצן של גותהאם, באטמן פוגש נבלים נוספים כמו ת'ורן (אין קשר למאפיונר), הדחליל והנזיר המטורף, ובאופן כללי נותן מקום להרבה דמויות מאוד אנדרייטד.
>> מארוול מיצתה את עצמה – עכשיו מגיע המבחן האמיתי שלה
אחת ההופעות היותר נהדרות היא של קארי קלי היתומה, שכעת מסתמן שהיא תהיה הראשונה בסדרה שתקבל באופן רשמי את מדי הסיידקיק רובין. מדובר בדמות שמקורה בקומיקס המפורסם The Dark Knight Returns של פרנק מילר, והיא לא שימשה כרובין בהמשכיות המרכזית של DC. הפעם היא מקבלת פרק שלם ומצוין, שבו היא מתמודדת עם הנבל מר זירו, שמקפיא את אויביו ורואה בהם אמנות, וגם עם הבלש בולוק, שבעקבות אירועי העונה הקודמת איבד את דרגת הבלש וכעת הוא שוטר פשוט.
גם הנבלים הפחות משמעותיים מקבלים סיפורים מעניינים, וזה דווקא מאוד מרענן שנותנים מקום גם לנבלים פחות מוכרים. למרות הכל, ברגע שמזכירים את הנבל האולטימטיבי – לא רק של באטמן, אלא של כל הזמנים – ברור שהוא יהיה הכוכב הראשי. והאמת? במקרה הזה אני ממש בסדר עם זה.
לחנונים שבינינו, הג'וקר של "באטמן: לוחם בגלימה" הוא שילוב מעניין בין Batman: Year One לג'וקר של The Killing Joke. הוא לא צוחק בעצמו, אלא באמצעות הצחוק של קורבנותיו, ועדיין יש לו חוש הומור. הוא גם לא צועק או נכנס להתקפי צחוק.
הקומיקס "שלושת הג'וקרים" לא הצליח יותר מדי, אבל הוא כן בנה מעין סקאלה של הג'וקר. יש בו שלושה אפיונים קבועים: הפושע המבוגר והמחושב, הליצן הילדותי והתיאטרלי והקומיקאי – הסדיסטי והאישי מכולם. הג'וקר של "לוחם בגלימה" נמצא איפשהו על הסקאלה שבין הקומיקאי לפושע, וזה עובד ממש ממש טוב, לא מעט בזכות הדיבוב המצוין של מת'יו נידהם. נו, נידהם. אתם מכירים אותו. אה, לא? הוא שיחק את לאריס סטרונג ב"בית הדרקון", אחת הדמויות הבודדות שבשבילן עוד שווה איכשהו לראות את הסדרה.
נדמה שהפעם חיפשו מישהו שגם בדיבור שקט ורגוע יכול לגרום לצופה לחוש לא בנוח, ונידהם הוא בחירה מושלמת לתפקיד כזה. הליהוק הזה מייצר ג'וקר לא שגרתי ומעניין, עם האידיאולוגיה שהכי מזוהה עם הדמות: הסדר והמוסר האנושיים הם לא יותר מאשליה שברירית, שיכולה להתנפץ לרסיסים בגלל יום רע אחד. "יום רע אחד" הוא גם מוטיב מרכזי בעונה הזאת, והמילים אפילו נאמרות במפורש בפרק של ת'ורן, אישה בעלת אישיות מפוצלת שיוצאת לנקום באיש שהרג את אביה.
אז כן, גם הפעם לא דיברנו הרבה על באטמן, אבל זה בעיקר כי הוא כל מה שאנחנו מצפים ממנו להיות: קר, מחושב ונלחם בפשע ללא חת. הדבר היחיד שאולי הייתי רוצה לקבל ממנו יותר הוא קצת ברוס וויין. יש טיפה, אבל היה אפשר יותר, בייחוד כשהדבר הכי מעניין בעונה הקודמת היה לראות איך החיים האישיים של ברוס וויין משפיעים על חייו כבאטמן.
"באטמן: לוחם בגלימה" חוזרת לעונה שנייה אפלה ובוגרת יותר, עם המון נבלים חדשים ופחות מוכרים, וגם הטאץ' של מפיקי הסדרה מאט ריבס וג'יי.ג'יי. אברמס מורגש. כעת הסדרה מקבלת גם ג'וקר, שסביר להניח שבעונה הבאה יזכה לתפקיד משמעותי אפילו יותר, ואפילו יש לנו פוטנציאל לרובין שעוד לא ראינו בסדרה. זו ללא ספק אחת הגרסאות הטובות יותר של באטמן על המסך, ומי שלא אהב את הסדרה פשוט לא באמת אוהב את באטמן. כי אם יש דבר שהפרנצ'ייז הזה עושה טוב יותר מכולם, זה להמציא את עצמו מחדש – בעיקר בכל הקשור לפרשנויות שניתנו לדמויות לאורך השנים – ובזה הסדרה הזאת מצטיינת.