"באסקטס": סדרה שהיא זהב טהור, אך דורשת סבלנות והשקעה
"באסקטס", פרי עמלם המשותף של לואי סי קיי וזאק גליפיאנקיס, היא קומדיית פרינג' מאתגרת לצפייה, אבל הביזאריות שלה מביאה את היכולות הקומיות האדירות של גליפיאנקיס למקסימום
כשלואי סי קיי פרץ לחיינו בסערה והגדיר תקופה חדשה עבור קומיקאים בטלוויזיה – ממש כפי שעשה ג'רי סיינפלד בזמנו – עלה האתגר של הניסיון להסביר את סוד הקסם שלו. הרי סי קיי הוא לא בדיוק אחד מאיתנו. המוח שלו מניב לפעמים דברים מוזרים מאוד, אפילו קשים לעיכול, וכשצופים בהם קשה לדמיין איך הם פונים לקהל הרחב. אבל ללואי יש גם צד אחר – הקומדיה שלו, בעיקר הסטנד־אפ, מטפלים בסוגיות יומיומיות ונגישות שרבים יכולים להתחבר אליהן. הבדיחות והאבחנות שלו מכילות את האפקט המנחם של המוכּר, של המכנה המשותף הנמוך ביותר של האנושות. המוכר הוא הנוח, ומי שמאפשר לקהל שלו להישאר באזור הנוחות וגם להרגיש חכם, כנראה יזכה לתהילת עולם. תהילת העולם של לואי מביאה איתה גם שק מלא ביזאר, שרק לפעמים מהדהד אזורים אפלים במוח הקולקטיבי שלנו. בשאר המקרים מדובר בביזאר מהסוג שרק מי שכבר ביסס את מעמדו בתרבות הפופולרית יכול להרשות לעצמו להגיש לקהל הרחב.
>>מה חשבנו על "הוראס ופיט", הפרויקט המפתיע של לואי סי קיי?
זהו בדיוק המקרה של "באסקטס", פרי אהבתם של סי קיי וזאק גליפיאנקיס. גליפיאנקיס הוא צ'יפ באסקטס – בחור בודד שמנסה לסלול לעצמו קריירה כליצן ואף נוסע לבית ספר נחשב לליצנים בצרפת, רק כדי לחזור בבושת פנים לעיירה העלובה שלו בקליפורניה ולעבוד כליצן רודיאו. יש לו אח תאום (גם אותו מגלם גליפיאנקיס) שמנהל קולג' ללימודים מקצועיים, אישה צרפתייה יפהפייה שהתחתנה איתו רק בשביל הגרין קארד ואימא עונדת פנינים שמממנת את לימודי הליצנות שלו וגם בזה להם (הופעה מבריקה של הקומיקאי לואי אנדרסון).
בידיו של גליפיאנקיס, באסקטס הוא דמות מעוררת אמפתיה, כנגד כל הסיכויים. הוא לא נחמד במיוחד, גם כשנציגת חברת הביטוח שלו (מרתה קלי) מציעה לו טרמפ לאחר שהקטנוע שלו מתקלקל וממשיכה ללוות אותו לכל מקום. הוא גם לא מסכן במיוחד, הוא יכול להרשות לעצמו לנסוע לבית ספר יקר ויוקרתי ללימודי "ליצנות קלאסית" ואמו ממשיכה לממן אותו ולהציע לו קורת גג גם בחזרתו לארצות הברית. אבל גליפיאנקיס מצליח למצות כאן את כל הקסם שלו. גם כשהוא לא מנסה להצחיק, גם כשהוא מגלם לוזר תימהוני, הוא שובה ומרגש ולפרקים אפילו סקסי.
למעריצים של גליפיאנקיס, אלה שתמיד ידעו שסרטים כמו "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" ואפילו סדרות איכותיות יותר כמו "משועמם" לא באמת עשו צדק עם היכולות שלו, "באסקטס" היא זהב טהור, אם כי דורשת סבלנות והשקעה. היא לא מבדרת במובן הפשוט של המילה. בניגוד ל"לואי", "באסקטס" לא מעלה את הצופה על רכבת הרים אסוציאטיבית (מופרעת ככל שתהיה), אלא שומרת על קצב מנומנם למדי והצפייה בה היא דורשת מעורבות פעילה. אולי זה בעצם סוד הקסם של לואי – היכולת שלו לתת קרדיט לקהל הצופים שלו, לא משנה מי מרכיב אותו. הוא מחבב אותנו, הוא באמת מחבב אותנו.
שורה תחתונה: המאמץ משתלם
