בדידותו של המורה להתנצלויות

הכירו את האיש שמנסה ללמד את גלעד ארדן איך מבקשים סליחה מערבי

סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
2 במרץ 2017

1. 

סליחה.
שמיכה.
סליחה.
שיחה.
חזור אחרי: סלי…
"סלי…"
חה.
"חה."
עכשיו תגיד ביחד:
ביחד. (המורה להתנצלות מנסה ללמד את גלעד ארדן איך מבקשים סליחה מערבי. ויש הסבר מהמאסטר:)

2.

בחצות הלילה עוצרת בחריקה מכונית גדולה עם חלונות שחורים, מתוכה יוצאים בגין ובן גוריון, הולכים יד ביד. אני משפשף את העיניים, אולי לקחתי איזה אקסטזי רפואי, אבל לא – זה באמת הם. נעמדים אחד מימיני, אחד משמאלי, ואומרים לי: "עם ישראל צריך אותך! שר המשטרה הסית נגד המורה הבדואי המסכן הזה שהמשטרה הרגה, ועכשיו הוא צריך להתנצל, ואנשים כמוהו לא יודעים להגיד סליחה אפילו אם הם דורכים לך על הרגל, אז על ערבי?"
אמרתי: "רגע! איך אתם חיים בכלל?"
אז בן גוריון ובגין צחקו, ואמרו: "ילד, אנחנו בגין ובן גוריון מיקום אלטרנטיבי. אתה לא רואה סדרות מד"ב? אתה לא יודע שהכל שם תמיד מבוסס על סיפור אמיתי?"
"לא," אמרתי.
"תחשוב על זה," אמרו. "זה אמריקאים. הם בחרו בדונלד טראמפ. כמה דמיון אתה חושב יש להם?"
צודקים. אז נו, יכולתי לסרב? (ויש המשך:)

3.

"אני לא יכול," בכה לי ארדן, "לא יוצא לי."
אמרתי לו: "אם רוני אלשיך יכול, גם אתה יכול."
"הוא הצליח לבקש סליחה?" תמה ארדן. "זה ממש נס. אולי אני אחזור בתשובה."
"לא בדיוק," הודיתי, "בסוף שלחנו מישהו אחר עם שפם. זה בדואים, הם רואים שפם ומיד סולחים."
"אז גם אני," אמר ארדן.
"לך אין שפם."
"שיט," אמר ארדן. "איזה ערמומי האלשיך הזה. איך הוא השיג את שלו?"
הבטתי בו. הוא הביט חזרה.
אמרתי: "אולי פשוט תגיד סליחה?"
"בדיחה?" (ויש סיבסוב בעלילה:)

4.

בסוף נשברתי והלכתי. שעה אחר כך מתקשר אלי ראש הממשלה, ומציע לי להתמנות לשר: שר ההתנצלויות.
"אני?" אמרתי, "אני לא בפוליטיקה בכלל, אני איש מקצוע. כמו שאינסטלטור מומחה לחרא, אני מומחה להתנצלויות."
"בדיוק בגלל זה," אמר ראש הממשלה. "אף אחד בליכוד לא יכול לעשות את זה. להגיד סליחה זה כוח־על שיש רק לשמאלנים. לא יודע מה בדיוק הם עושים איתו, ואיך זה הועיל להם באבולוציה, אבל אצלנו זה פשוט לא עובד."
הצבתי תנאים. הסכים לכולם ואמר: "מה שתגיד. אבל למה לך לשכב עם אוטו?"
"לשכה," אמרתי, "לשכה עם אוטו. ואל תיתמם."
נתן לי לשכה. נתן לי אוטו. נתן הכל, רק שאתחיל להתנצל (ויאללה לעבודה:)

5.

ראשית, אני רוצה להתנצל על כל מה שנאמר בדו"ח המבקר על צוק איתן. מלחמה זה דבר נורא. מי ידע?

וגם על השמפניה והסיגרים אני מתנצל, ועל מתווה הגז, ועל עיסקת הצוללות. וגם על עיסקת החלליות, שעדיין לא קיימת אבל כמו שאני מכיר את ראש הממשלה הוא עובד עליה ברגעים אלה, ואני לא רוצה עומס התנצלויות בחגים.

אה, וזוכרים את ההתנצלות של אהוד ברק בפני עדות המזרח? אז גם על זה אני מתנצל: הוא לא התכוון באמת. לא יודע אם הם קלטו את זה עד היום, אבל שיהיה (וזהו להיום. נראה לי שאחתים שעון ואלך לנשום קצת אמוניה בחיפה. אם זה לא התפוצץ עד ירידת הטור לדפוס. ואם כן – אני מתנצל)