בוראט נגד טראמפ: 0-1 לקומדיה, אבל מה זה בכלל משנה

מתוך "בוראט 2" (צילום: אמזון פריים)
מתוך "בוראט 2" (צילום: אמזון פריים)

את בוראט כולם מכירים, ודווקא המכשלה הזאת הוציאה מסשה ברון כהן פתרונות מעניינים בסרט ההמשך. ג'וליאני והימין האמריקאי יוצאים רע מאוד, זה מצחיק מאוד, אבל האימפקט הפוליטי שלו מוטל בספק

25 באוקטובר 2020

סרטי המשך הם מעין סוגה נחותה, בעיקר משום שרובם מונעים על ידי שיקול כלכלי יותר מאשר על ידי דחף יצירתי. ובגלל שזה השיקול, רובם מנסים לשחזר את מה שעבד בסרט הראשון, רק יותר בגדול. המקרה של "בוראט" בעייתי במיוחד, משום שהסרט מ-2006 נסמך על העובדה שרוב האמריקאים לא הכירו את סשה ברון כהן ואת הדמות שיצר עשר שנים לפני כן עבור הטלוויזיה הבריטית, ולכן אפשר היה להפיל אותם בפח. אבל הצלחתה הכבירה של הסאטירה המוקומנטרית ההיא הפכה את בוראט לדמות מאוד מוכרת, ולכן אי אפשר לחזור על אותו טריק, לפחות לא בדיוק.

דווקא המכשלה הזאת, שאילצה את ברון כהן ושותפיו ליצירה לחשוב על כיוון חדש, הניבה משהו מעניין, שממשיך לפתח את העורק המטא-קולנועי שבבסיס הקונספט, אך מעגן אותו בתבנית דרמטית. ב"סרט המשך בוראט", או בקיצור "בוראט 2", יש יותר עלילה מתוסרטת, ורוב הבדיחות הכי טובות שייכות לחלק הזה של הסרט. רק מיעוטן נובעות מהמפגש בין התסריט הכתוב לבין "האנשים האמיתיים" שנקלעו לתוכו. ועדיין, הסרט שעלה בשישי בשירות הסטרימינג אמזון פריים מצחיק מאוד. פחות מצחיק מהראשון, אבל יש מעט מאוד סרטים מצחיקים כמו הסרט הראשון.

תוכניות לסרט המשך הוכרזו כבר ב-2007, ואחר כך בוטלו. אבל כשטראמפ עלה לשלטון, סרט שכזה הפך למתבקש, ולו משום שבסרט הראשון בוראט נראה מחרבן למרגלות מגדל טראמפ בניו יורק. בשל אופיו הייחודי, ובשל הקורונה שנדחפה באמצע, הסרט צולם בחשאי, כמו מבצע צבאי בשטח אויב, וכלל הסתננות בתחפושות קו קלוקס קלאן ודונלד טראמפ ל-CPAC – ועידת הפעולה של השמרנים. 

הפעם איש הטלוויזיה מקזחסטן שב ויוצא לאמריקה במטרה למחות את ההשפלה שחוותה מולדתו בעקבות הצלחת הסרט הקודם, שהפך אותה לחוכא ואיטלולא. הנשיא נזרבייב (עיצוב בדיוני של העריץ האמיתי) מטיל עליו משימה לצרף את קזחסטן למעגל הידידות הקרובות של הנשיא חובב הדיקטטורים "מקדולנד טראמפ". אבל בגלל אותו חירבון, משימתו היא להביא מתנה/שוחד לבא בתור – "סגן אוחז הכוס" מייק פנס. 

מתוך "בוראט 2" (צילום: אמזון פריים)
מתוך "בוראט 2" (צילום: אמזון פריים)

פיתול עלילתי מביא לכך שבוראט מגלה שבתו בת ה-15 טוטר תפסה את מקומה של המתנה, אך הוא מחליט להמשיך עם התוכנית המקורית. לצורך כך טוטר, שגודלה בדיר עם החזירים והפרה, צריכה לעבור מייקאובר פנימי וחיצוני, ואבא בוראט לוקח אותה למשפיענית אינסטגרם שמתמחה בכיבוש גברים זקנים, למנתח פלסטי, למחלקת "לא זה כן" בחנות שמלות וכיו"ב. השימוש בתבנית עלילתית מוכרת מאין ספור קומדיות רומנטיות, בשילוב עם אמריקאים אמיתיים שאומרים באגביות דברים מחרידים בטון מקצועי ומנומס, חושף את הסקסיזם והגזענות שבבסיס הנראטיבים המקובלים. בעידן MeToo אלה לא גילויים מרעישים, אבל הם בהחלט מצחיקים.

אחד משיאי הסרט הוא המפגש עם כומר במרפאת חירום הריון, שבו האסטרטגיה הנרטיבית של הסרט מגיעה למיצוי מושלם. זאת סצנה מבריקה שעובדת בשני רבדים מקבילים. הרובד העלילתי מבוסס על התחבולה הקומית העתיקה של דו-שיח בין אנשים שאינם קולטים שהם מדברים על שני דברים שונים לחלוטין. ברובד הדוקו-סאטירי, בוראט מוציא מהכומר אמירה מזעזעת.

בכל המפגשים האלה, ברון כהן מחופש לבוראט שמחופש לדמויות שונות (כדי שלא יזהו אותו), מה שמטיל אחריות כבדה על השחקנית הבולגריה מריה בקלובה, המגלמת את בתו. בקלובה נבחרה מבין יותר מ-600 שחקניות, בעקבות אודישן שבו הפגינה יכולת אלתור מרשימה. היא מתמודדת בעוז ובכישרון עם הוולגריות והחדות של ברון כהן, והיא הכוכבת האמיתית של הסרט. 

לא כל המפגשים מניבים זהב, ולפעמים הצחוק עולה מהופעותיהם הפרועות של בוראט וטוטר יותר מאשר מתגובותיהם של האמריקאים – כמו בנשף יציאה לחברה בג'ורג'יה או באספה של מועדון נשים רפובליקאיות. אך השניים כל כך מצחיקים ביחד, שהסצנות עובדות גם כשהסאטירה לא ממש מושחזת. לא פחות חשוב מכך – הדינמיקה בין השניים מייצרת נראטיב של התפתחות היחסים בין האב ובתו, שלומדים דברים זה על זה וצומחים כבני אדם. אצל בוראט זה קורה כשהוא לובש בגדי נשים, מה שכנראה עוזר לו להתחבר לצד הנשי שלו, שעל פי הסרט הוא ללא ספק הצד המועדף.

מתוך "בוראט 2" (צילום: אמזון פריים)
מתוך "בוראט 2" (צילום: אמזון פריים)

שני המפגשים הכי אפקטיביים מבחינה דרמטית הם עם נשים טובות בשוליים. ברון כהן כבר השתמש באסטרטגיה הזאת בסרט הקודם, שבו בוראט היה נחמד באמת ובתמים רק אל זונה שחורה, זקנה ושמנה. הפעם הוא מאתגר בוולגריות קיצונית שמרטפית שחורה וניצולת שואה יהודייה. שתיהן מתגלות כנשים מכילות ומרגשות, והרוח שלהן היא זו שמנצחת בסרט. 

תמה החוזרת בסרט כחוט שני היא דיסאינפורמציה ותאוריות קונספירציה שמזינות זו את זו ופורחות בעידן פייסבוק והקורונה. בוראט משחק עם הרעיונות האלה כדי לשלח לעברינו כדור מסובב בסיום. אבל לפני זה יש את המפגש המדובר של טוטר עם רודולף ג'וליאני והמכנסיים שלו. אפילו אם מקורבו של טראמפ רק סידר את החולצה, כמו שהוא טוען, הסצנה מוציאה אותו רע מאוד. 

אלא שג'וליאני יוצא רע בכל הופעה שלו בטלוויזיה, וטראמפ אומר דברים נוראים באופן הכי פומבי שאפשר, בלי שמישהו יצטרך להוציא את זה ממנו בתחבולות. לכן האימפקט הפוליטי של הסרט – שעלה לשידור שבועיים לפני הבחירות לנשיאו – מוטל בספק. אבל, כאמור, הוא עובד היטב כקומדיה שבה הצחוקים לא נתקעים בגרון, כמו בסרט הקודם, אלא זורמים בכיף. איכשהו הוא מוציא אותנו עם תחושה טובה, ואולי זה מה שצריך כדי לצאת להצביע, ככתוב בכותרת הסיום.

★★★★ 4 כוכבים

Borat Subsequent Moviefilm: Delivery of Prodigious Bribe to American Regime for Make Benefit Once Glorious Nation of Kazakhstan בימוי: ג'ייסון וולינר. עם סשה ברון כהן, מריה בקלובה, מייק פנס, רודולף ג'וליאני. ארה"ב 2020, 95 דק'