איך זה שנתניהו יכול להפסיד גם כשאף אחד לא מתמודד מולו?

(צילום: עמנואל דונאנד\גטי אימג'ס)
(צילום: עמנואל דונאנד\גטי אימג'ס)

זה הזמן להרים את הראש: גם אחרי שפירק את מתחריו, השתלט על התקשורת וריסק את האופוזיציה, ולמרות החיסונים ובליץ תודעתי של ספינים ושקרים, נתניהו רחוק כפסע מתבוסה \\ כל מה שצריך זה שתצאו להצביע \\ ואם כבר יצאתם, תצביעו למועמד תל אביבי \\ טור דעה

הכל מגעיל כל כך. זאת האמת שצריכה להיאמר לפני יום שלישי הקרוב וצריכה להיזכר גם אחריו. הכל מגעיל וזה לא רק בנימין נתניהו. הכל מגעיל וזו לא רק השחיתות. הכל מגעיל ואלו אינן ההסתה והשנאה לבדן. הכל מגעיל ואין דבר שימתיק זאת. כמעט ואפשר להבין את מי שהתייאשו ומכריזים שלא יצביעו הפעם. אין דרך טובה מזו להביע ייאוש. אבל אין גם דרך טובה מזו לייצר אותו.

האמת היא, כמובן, שאין סיבה להתייאש. עדיין אין. הבחירות עוד לא היו, הקולות עוד לא נספרו והתוצאות שלהן, למרות קמפיין הנדסת התודעה התקשורתי, עדיין לא נקבעו. והסיפור הענק של הבחירות האלה, הסיפור שאינו מסופר על ידי עיתונאי המיינסטרים, הוא שנתניהו מתמודד למעשה נגד אף אחד על ראשות הממשלה – ובכל זאת עדיין עשוי להפסיד.

שמאלנים, מה התייאשתם? מוצ"ש בבלפור, 20.3 (צילום: עמנואל דונאנד\גטי אימג'ס)
שמאלנים, מה התייאשתם? מוצ"ש בבלפור, 20.3 (צילום: עמנואל דונאנד\גטי אימג'ס)

דרושה מידה עצומה של כישרון כדי לרוץ לבד ולא לנצח. אנחנו יודעים שלנתניהו יש את זה. הוא כבר כמעט הפסיד לציפי לבני, כמעט הפסיד לבוז'י הרצוג וסחט שלוש פעמים תיקו מביך מבני גנץ הלמלם. עכשיו כשהמגרש ריק והשער ריק, עם כ-451 מנדטים לימין ובלי אף מועמד רציני משמאל – הוא עדיין אינו בטוח בניצחונו. זה הרי דבר מופלא. אתה לבד, בן אדם. על מי אתה מתגולל? מול מי אתה מתלהם? זה שלך, קח את זה, אף אחד אחר לא רוצה.

והנה עוד נדבך שחשוב להוסיף לכישלונו הלוזרי מתמשך: תקשורת המיינסטרים הישראלית ויתרה על מראית עין של עיתונות, התמסרה ברובה למערך התעמולה של הנאשם נתניהו והתגייסה למסע המילוט שלו מבית המשפט, ובכל תוכניות האקטואליה כמעט ניצבים באולפן נציגיו ושומרים על הנראטיב של דף המסרים. גם אז, עם מכבש התודעה התקשורתי הזה לצדו וחגיגות החיסונים והשתקת מחדלי הקורונה והכל, נתניהו עדיין אינו מסוגל באמת לנצח והאפשרות שיוכל להרכיב ממשלה מתנדנדת על הקשקש.

אפילו טשטוש מחדלי הקורונה לא מציל את נתניהו (צילום: ג'ק גואז\גטי אימג'ס\AFP)
אפילו טשטוש מחדלי הקורונה לא מציל את נתניהו (צילום: ג'ק גואז\גטי אימג'ס\AFP)

זה אפילו קיצוני מכך: נתניהו הצליח לפרק את כל יריביו האפשריים, כמו אשף פוליטי אמיתי, הלחים את עצמו אל החרדים והשתלט על נציגי הלאומנים-דתיים אותם הוא מחבר, מפרק ומשפיל כרצונו, שבר את כחול לבן לרסיסים, ניטרל את המשותפת ודיכא את רוחו של השמאל האידיאולוגי. וכל זה, למרבה התדהמה, עדיין לא מספיק כדי להבטיח את ניצחונו מחר. 

נתניהו הפך את הזירה הפוליטית למקום מגעיל מכדי שמישהו מלבדו ירצה לחלוש עליו. הטרגדיה שלו היא שחרף כל מאמציו, למרות החיסונים ולמרות טראמפ ולמרות איראן ולמרות הקמפיין התקשורתי הבלתי פוסק שלו, בליץ אינסופי של ספינים ושקרים, ולמרות שהיה מוכן לעשות הכל כולל הכל (ובעיקר כולל מתקפה על הדמוקרטיה וחבירה לכהניסטים משיחיים) כדי להמשיך ולכהן – הוא עדיין רחוק רק כפסע מתבוסה שתקבע אותו בהיסטוריה כנוכל כושל. 

תצביעו אפילו כדי שהמאבק שלהם לא יהיה לשווא (צילום: עמנואל דונאנד\גטי אימג'ס)
תצביעו אפילו כדי שהמאבק שלהם לא יהיה לשווא (צילום: עמנואל דונאנד\גטי אימג'ס)

רק דבר אחד צריך לקרות כדי שנזכה לחזות בכל הכיף הזה: אחוזי הצבעה חסרי תקדים בערים הגדולות (לא את, ירושלים). הסיכוי הגדול של ההתנגדות לשלטון השחיתות של נתניהו, נוכח חולשתו האלקטורלית, תלוי בכך שמינימום של קולות להחלפתו יאבדו מתחת לאחוז החסימה. אם זה אומר לסתום את האף ולהצביע למרצ – עם כל הסלידה מהמפלגה הגוועת והקמפיין המביש שלה – אז זה מחיר קטן לשלם כדי לראות את נתניהו זעוף ומוטרד מחר בלילה, מפסיד גם כשאף אחד אינו נגדו.

וכן, זה נכון שהכל מגעיל. אבל יכול להיות גם מגעיל הרבה יותר. עבור עשרות אלפי תל אביבים צעירים שעלו לבלפור מדי מוצ"ש ויצאו אל הגשרים בכל סופ"ש הבחירות האלה הן גם, כמו תמיד, בחירות על העתיד של תל אביב כעיר עולם מתקדמת. תצביעו כדי שהמאבק של הצעירים האלה לא יהיה לשווא. מי שחושש מקואליציית נתניהו-בן-גביר-בנט ואינו יוצא להצביע, נותן להם למעשה את המפתחות לנעול את העיר. מועמדים תל אביבים עשויים להגן על העיר ועל אורח החיים שלה טוב יותר משוכני הווילות בפרברי גוש דן ובשטחים. גם זה שיקול. העיקר שתצביעו.