בלי היפסטרים ובלי ג'נטריפיקציה: העברנו ערב כייפי וזול בבר בפלורנטין

קהל גברי ומבוגר, בירה זולה וצלוחיות עם בייגלה במילוי חוזר: הבילוי ביעקב הוא שיחזור של שנות השמונים, בעיקר בקטע טוב

יעקב. לא היפסטר, לא הומלס (צילום: שלומי יוסף)
יעקב. לא היפסטר, לא הומלס (צילום: שלומי יוסף)

כשניסיתי לשחזר בראש איך מצאנו את עצמנו, מכל המקומות בתל אביב, מעבירים ערב דווקא ב״הפאב של יעקב״, התקשיתי להיזכר. זאת היתה שעת בין ערביים, יכולנו לכאורה ליהנות מהאפי האוור בכל בר אחר בפלורנטין, לשתות אחד פלוס אחד סביב היפים או היפסטרים, אבל רצה הגורל ומצאנו את עצמנו דווקא כאן, בפאב של יעקב.

לא הרחק ממתי המקלל (זכרון צדיק לברכה), מאחורי ויטרינה מצוחצחת עם כיתוב בפונט אריאל, הצטופפו להם כשמונה גברים על הבר. ביניהם זיהיתי אשה אחת, קצוצת שיער, שכוס הבירה שלה התמלאה שוב ושוב. על השולחנות בצד ישבו עוד גברים בגיל העמידה, אוכלים, שותים וצופים במשחק כדורגל שהוקרן על גבי מסך שמשתלשל מהתקרה.

יעקב. קהל גברי (צילום: שלומי יוסף)
יעקב. קהל גברי (צילום: שלומי יוסף)

יעקב (אני מנחשת שזה הוא), עומד זקוף מאחורי הבר. ביד אחת הוא מעלה ומוריד את ברזי הבירה, ביד השנייה ממלא צלוחיות בחופן בייגלה וטחינה (עם מעט סחוג מעל). זה כנראה בין המקומות הבודדים בתל אביב שעוד מגישים בהם טאפאס לצד המשקה, ויעקב דואג שהצלוחית אף פעם לא תישאר ריקה. מה נאמר, הרגשנו שאנחנו בפאב טיפוסי במדריד, ורק המחשבה הזאת לבדה שמחה אותנו. בצדו של הבר הבחנו בארבעה סירים על כיריים, ובהם תבשילים אורפלים מסורתיים. ריח של תבשילים, אלכוהול, זיעה ועשן סיגריות התערבבו יחד עם שירתו של בועז שרעבי שבקעה מהרמקולים. על הקירות תלויות תמונות של אייקוני תרבות מקומיים, וכמה מזכרות מימים וערבים שמחים במיוחד שהתרחשו ממש כאן, ביעקב.

אנחנו ישבנו בבר הקטן שלפני הוויטרינה, ממנו אפשר להשקיף על המתרחש בפנים. הזמנו חצי ושליש גולדסטר, וטחנו בייגלה עד לא ידע, כמיטב המסורת היהודית. נהג מונית קולני סיפר על נוסעים שהסיע מנקודה איי לנקודה בי, משלשל את ידו מחוץ לחלון ומאפר לרחוב. אחרים דיברו על מכירת ג׳חנונים בשבת, בשיחה שנשמעה כמו בעיה חשבונית (הפתרון: 500 ג׳חנונים ביום).

ה״פאב של יעקב״ הוא אבן ייחודית בנוף הפלורנטיני, מעין מקום שהג׳נטרפיקציה לא הספיקה להניח עליו את ידה, וטוב שכך. אפילו שלא היינו חלק אורגני מהאנשים שמגיעים אליו, הרגשנו בנוח ונהננו מאוד. כשביקשנו חשבון צעק לנו יעקב ״40 שקל״, והיינו מופתעים מהמחיר הנמוך. לסיכום, שווה ביקור.

יעקב (צילום: שלומי יוסף)
יעקב (צילום: שלומי יוסף)

הווייב: מקום שהג׳נטריפיקציה לא נגעה בו
מרים: אווירה וטאפאס ליד האלכוהול הזול
מוריד: צריך להיות סטייט אוף מיינד מסוים
מה חוגגים: ערב נטול טרנדים, סוף סוף
מטלון 42 תל אביב, ראשון-חמישי 24:00-9:00, 050-2112929