Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

איאן מקלן ומיקיילה קול הופכים את "הכריסטופרים" של סודרברג לתענוג

שני שחקנים גדולים כלואים בדירה, מה צריך יותר מזה? איאן מקלן ומיקיילה קול ב"הכריסטופרים" (צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
שני שחקנים גדולים כלואים בדירה, מה צריך יותר מזה? איאן מקלן ומיקיילה קול ב"הכריסטופרים" (צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)

הסרט מתחיל כמו מותחן זיופי אמנות קלאסי ומתפתח לטנגו מחושב ומבדר בין אמן עבר עוקצני לציירת שמגיעה כביכול לעזור לו. לצד ג'יימס קורדן וג'סיקה גאנינג ("אייל קטן") כילדיו תאבי הבצע, השניים מספקים הופעות ראויות לאוסקר באחד מסרטיו הטובים של סודרברג

19 בנובמבר 2026

זה מתחיל כמו מותחן זיופים קלאסי על גניבת יצירות אמנות, אך דרך סדרה של פיתולים עלילתיים זה מתפתח למשהו אחר, עד שסגירת המעגל בסיום מחזירה את הזיוף למרכז הדרמה. רק שהפעם התמה צוברת רבדים דרמטיים ורעיוניים, שבוחנים את האמת שבשקר. במילים אחרות, זה סרט אינטלקטואלי וחד לשון על עולם האמנות, שהוא גם דרמה אנושית מרתקת ומספקת. ובעיקר, זה סרט מבדר מאוד.

ב-2025 סטיבן סודרברג ביים וצילם שני "סרטי כורסא" בריטיים, שאתר ההתרחשות המרכזי שלהם הוא דירה לונדונית. חיבבתי למדי את "תיק שחור" שהיה מעין הערה אלגנטית על ז'אנר הריגול. עכשיו מגיע אלינו "הכריסטופרים" שהוא שלם יותר ולכן מהנה אף יותר. במרכזו שתי הופעות מזהירות של שני שחקנים מאוד שונים זה מזה, המנהלים ביניהם משחק חתול ועכבר, או שמא אריה זקן ושועל. מבחינות מסוימות, "הכריסטופרים" מזכיר את "שדרות סנסט" של בילי וויילדר, בהציגו מערכת יחסים של ניצול הדדי בין כוכב עבר שנזנח בשולי הדרך, לבין אמנית צעירה וענייה שמגיעה לעזור לו, לכאורה. יש בו מן החומצה של הסרט ההוא, אך הוא בהחלט פחות טראגי ובסופו הגיבורים זוכים לסוג של תיקון והשלמה.

אחד מתפקידיו הגדולים ביותר. איאן מקלן ב״הכריסטופרים״ (צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
אחד מתפקידיו הגדולים ביותר. איאן מקלן ב״הכריסטופרים״ (צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)

איאן מקלן, באחד מתפקידיו הטובים ביותר, מגלם צייר בשם ג'וליאן סקלאר שבעברו נחשב לאמן מוערך, אך הוא לא נגע במכחול עשרים שנה. בשנות התשעים של המאה שעברה הוא השלים שתי סדרות של דיוקנאות של מי שהיה בן זוגו הצעיר, ואלה נמכרו מאוחר יותר בסכומים של מיליוני שקלים. הוא עבד גם על סדרה שלישית של "כריסטופרים", אך זנח אותה כשהשניים נפרדו, ועכשיו הציורים הלא גמורים ספונים בחדר שהוא נמנע מלהיכנס אליו.

לפחות כך טוענים ילדיו ברנבי (ג'יימס קורדן) וסאלי (ג'סיקה גאנינג מ"אייל קטן") שהוא מתנכר אליהם. השניים פונים אל הציירת לורי באטלר (מיקיילה קול, יוצרת וכוכבת הסדרה המהממת "להרוס אותך"), ומציעים לה עסקה מפוקפקת. הם מבקשים שהיא תתחזה לעוזרת של אביהם החולה, ותשלים בחשאי את הציורים כדי שהם יוכלו למכור אותם אחרי מותו. לורי זקוקה לכסף, ויש לה חשבון ישן לסגור עם סקלאר, והיא מסכימה.

בראיון העבודה סקלאר מדבר ומדבר ומדבר, ואינו מותיר ללורי הזדמנות להשחיל מילה. הוא נהנה לשמוע את עצמו, והצופים נהנים לשמוע את שטף המחשמנהבות, החידודים והעקיצות שיוצאים מפיו. בבואה הוא מקבל את פניה בחלוק רחצה פתוח, שואל אותה אם זה בסדר, ואז מתלונן ש"ויינשטיין הרס את חלוק הרחצה בשביל כולנו". ברור לנו ולה שהוא אינו מאיים עליה, אלא רק נהנה מההתרסה נגד המאה ה-21 ש"ביטלה" אותו. אבל לורי השותקת בהחלט משתתפת בדיאלוג באמצעות מבטי תגובה שמבהירים שהיא אינה שה תמה. בסופו של המפגש סקלאר מרוצה, ושוכר את שירותיה.

המשימה הראשונה שהוא מטיל עליה היא להשמיד את הציורים המדוברים. ההוראה הזאת מתניעה לא רק שרשרת של פיתולים עלילתיים ודרמטיים אלא גם דיון שנון על מהות האמנות ויחסיה עם העולם. יש לציין שבמפגשים הבאים הדיאלוגים ביניהם יהיו מאוזנים יותר, ושניהם – יחד עם הצופים – יופתעו ללמוד דברים חדשים וישנים זה על זו ועל עצמם.

התסריט המפותל שכתב אד סלומון ("גברים בשחור" וסרטי "ביל וטד") הוא תענוג לאוזניים, והוא מציע במה מצוינת לכל השחקנים. קורדן וגאנינג מצחיקים מאוד בתפקידי הצאצאים הטפיליים, תאבי הבצע והלא מאוד חכמים. אבל, כאמור, עיקר המלאכה מוטלת על כתפיהם של מקלן וקול, הרוקדים יחדיו טנגו מחושב, ומספקים הופעות ראויות לאוסקרים.

עקב הקאמריות של הדרמה, "הכריסטופרים" בהחלט יכול לעבוד גם כמחזה, ולא יידרשו שינויים רבים במעבר לבמה, אך הסרט לרגע אינו מרגיש סטאטי. המצלמה של פיטר אנדרוז, הלא הוא סודרברג בעצמו, בוחרת לעיתים זוויות צילום לא צפויות, בלי לכפות את עצמה על המתרחש. ב-2011 סודרברג אמר בראיונות שהוא מתכוון לפרוש מבימוי סרטים כדי להתרכז בציור, מה שאומר שהוא מגיע לנושא מבפנים. שנתיים אחרי כן, לרגל יום הולדתו החמישים, הוא הכריז באופן רשמי על פרישה מהקולנוע. זה סרטו האחד עשר מאז הפרישה שלא התממשה, והוא אולי הטוב שבסרטי העידן הנוכחי ביצירתו של הקולנוען הזריז הזה, שתמיד מעניין.

4 כוכבים

The Christophers. בימוי: סטיבן סודרברג. עם איאן מקלן, מיקיילה קול. בריטניה/ארה"ב, 2025, 100 דק'.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!