הלכנו לבדוק את המגה בר החדש על הגג של הסנטר. היה מפתיע

כבר שנים שדיזנגוף סנטר מפרנס פולמוס יצרי שלא צפוי לשכוך בקרוב: ההייטרים יזכירו את העיצוב הכעור, האווירה האייטיזית הסמיכה וחוסר היכולת להתמצא בנבכי הקניון. מנגד, תל אביבים אמיתיים (או כאלה בעיני עצמם) נשבעים בשמו כסוג של קפסולת זמן לתל אביביות שנעלמה. נראה שהקאנטרי קלאב, בר-מסעדה חדש ובעל שם אייטיזי הולם שנפתח על גג הסנטר, גם הוא, כמו הקניון המיתולוגי שמאכסן אותו, עניין של טעם.
באופן מפתיע ההגעה אליו לא מסובכת. עולים במעלה החניון שברחוב בוגרשוב עד שמגיעים לדלת צהובה. משם די קשה לפספס. הגענו בשמונה, בין הראשונות, אך במהרה המקום התמלא. המוזיקה קצבית, האנשים אופנתיים והתאורה מחמיאה. העיצוב דומה לרוף טופ במנהטן, ואם צריך היה לצלם את הגרסה הישראלית לסקס והעיר הגדולה, כנראה שאחת הסצנות המרכזיות של הפרק היתה מצטלמת כאן. חבל רק שריח החניון מזכיר תמידית שאנחנו על הגג של הסנטר.

הקאנטרי קלאב הוא רחבה גדולה, שמציעה מקומות ישיבה סביב מזרקות קטנות (המתכתבות עם המזרקה האגדית בכיכר) ושלושה ברים בסגנונות שונים. אנחנו מתיישבות במרכזי שבהם, מתחת למאוורר ענק, תזכורת תמידית לכך שאנחנו קודם כל תחת כיפת השמיים. האוויר זורם, וזה כשלעצמו מצרך די נדיר בתקופה הזאת של השנה. ברמן לבוש שחורים מצליב את מבטו לשלנו, ומדקלם שורה של מנות מהתפריט שחסרות. הופתענו, כי הגענו מוקדם.

קאנטרי קלאב. צילום: אמיר מנחם

תפריט הקוקטיילים משונה, ואולי אף לא נגיש דיו. כך למשל, אין אף קוקטייל המבוסס על ג׳ין או וויסקי. חלק מהמשקאות יוצאים מהמטבח, ואחרים מהבר עצמו. כך או כך, ניכר שהברמנים נאבקים להבין כיצד להכין את המשקאות שהזמנו. זה הגיע למצב שאדם נוסף נקרא לבר, וכך ארבעה אנשים רקחו שני קוקטיילים. אולי בכל זאת לא רק אנחנו חשבנו שהתפריט מסובך. הטענה שהמקום חדש ולכן סביר שלא כל הצוות ישלוט בכל היא מוצדקת, אבל כשמכינים קוקטייל לעיני לקוחות צריך לשמור על מידת מה של נראות. אחרי הכל, ברמן הוא סוג של פרפורמר.

חברה אחת הזמינה פינה קולדה צלולה (בקרדי, אננס, ליים וחלב קוקוס, 49). הקוקטייל הגיע בהיי בול, והיה מבאס בטעמו; חברה אחרת הזמינה את הפופקורן אולדפאשן (וודפורב ריזרב, פופקורן, שוקולד ביטרס, 57 ש״ח), שהיה נהדר, וטעמיו השתלבו במופתיות עם הפופקורן שהוגש לצדו (שהיה תפל). לאחר לא מעט מחשבה, בחרתי אני בקופי אנד טוניק (אמרו מונטנגרו, קרמל מלוח, ורמוט לבן וטוניק, 48 ש״ח). הקוקטייל המוקצף הזכיר במראהו תחליב רחצה, וטעמו היה בהתאם: סמיך ובעל ריח חזק. שפת הכוס היתה מצופה בתבלין מלוח, אך הקוקטייל הוגש עם קש, כך שלא היה ברור כיצד ניתן להנות משילובו של התבלין עם המשקה. הרגשנו שמקום יפה כמו הקאנטרי קלאב צריך להגיש משקאות בטעמים קצת יותר מרשימים.

סשימי טונה, קאנטרי קלאב (צילום: אמיר מנחם)

תפריט האוכל חשף את סודו של המקום. לצד ספרינג רול הפלצני (מנה הכוללת שני רולים קטנטנים) והסשימי טונה, ישנן טבעות בצל ענקיות ומושחתות, טעימות וחסרות קלאס באופן שחיבבנו עד מאוד. גם ערימת הצ׳יפס הענקית ועמוסת הפפריקה מצאה חן בעינינו. המנות כולן הוגשו בצלחות דומות, מעין מטאפורה למקום עצמו, שמנסה לרצות ספקטרום רחב של לקוחות. האמת, נראה שמצליח לו.

הווייב: אירוע חברה שאת לא חלק ממנו

מרים: מושקע

מוריד: נוטף ממאמץ

מתנגן: קרנבל ברזילאי

מה חוגגים: את המעבר לתל אביב

קאנטרי קלאב