דווקא בימים כאלה אנחנו רוצים להזכיר לכם שלמרות הכל - אנחנו עדיין חיים בעיר הכי חופשית בארצנו. אספנו את המקומות שבהם תוכלו להרגיש בני חורין, בחג הפסח ובכלל. או איך אומרות אצלכן? תרגישו חופשי, חמודות
דיזינגוף סנטר
נכון שבמבוך הנ״ל לפעמים קשה להרגיש חופשי, בעיקר כשמחפשים נואשות את זארה, שלא לדבר על ביקור בקולנוע לב בשבת וחיפוש אחרי דלת היציאה הזמינה. אבל חופש הוא עניין של מהות. דורות של ילדי סנטר יספרו לכם שזה המקום שבו הם מרגישים הכי חופשיים בעולם ויכולים להיות מי שהם רוצים. גם לתל אביבי המצוי הסנטר מלא בחופש: אתם יכולים להגיע איך שאתם, עם הכלב או עם פיג׳מה, ולהרגיש בבית.
![החופש ללכת לאיבוד. דיזינגוף סנטר. צילום: יח"צ](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2018/11/DIZENGOFF_H1.jpg "החופש ללכת לאיבוד. דיזינגוף סנטר. צילום: יח"צ")
הים
נכון, זה אולי אובייס, אבל הים והמרחב שמסביבו הוא המקום שבו אפשר להרגיש את החופש בכל רמ״ח האיברים. החל מהטיילת שהיא סמל החופש האולטימטיבי ועד לשוברי הגלים וחוף הצוק שמשלב דשא מוריק וחול לבנבן. כותבת שורות אלה היא ירושלמית שונאת ים, ואפילו בשבילה, למרות שממעטת לבקר – מבט אחד בגלים מזמן את החירות.
גן מאיר
מדובר בפנינה עירונית שמאפשרת לשאוף קצת ירוק לריאות. המרחבים היפים והפורחים, הימצאותו של הבית הפתוח (שישוב משיפוצים), הכלבים שרצים ללא רצועה ובלילה הטיפוסים המגוונים שנעים בין דרי רחוב, ילדי סנטר תועים וספורטאים מחוטבים – ממחישים ביתר שאת את העובדה שגן מאיר פתוח וחופשי לכולם.ן באשר הם.ן.
שוק הפשפשים
בשוק הפשפשים ביפו אפשר להרגיש לרגעים בחופשה. נכון, מאז המלחמה אין ממש תיירים והשוק נחלש, וגם חנויות מזכרות מאוסות, בוטיקים ייחודים, מונומנטים היסטוריים, בניינים מעוצבים ובתי קפה יקרים זה לא בדיוק מימוש החופש האידאלי, אבל זה ללא ספק הכי קרוב שיהיה לכם לחופשה בעיר מגורכם, וגם זה משהו.
הקלאב
מאז שהבלוק נסגר חסר בנוף קלאב שבאמת נוגע לנו בנימי הנשמה, אבל חיי הלילה של תל אביב לא מתים – הם רק מתחלפים. העיר עדיין מלאה במגוון מועדונים שונים ומשונים, שגם בזמן מלחמה אפשר לשרוף בהם את הלילה ולהרגיש את החופש המקומי זורם לנו בדם (בסדר, גם אם זה לא הדבר היחיד בדם. רק שמרו על עצמכם). אין חופשי יותר מאשר על הרחבה.
מנזר
במנזר אפשר להיות כמעט בכל שעה, מה שכבר מכניס חופשיות רבה לעניין. מלבד זאת, אתם חופשיים להתלבש איך שבא לכם, להזמין מה וכמה שבא לכם מבלי לדפוק חשבון ומבלי להרגיש ששופטים אתכם על משהו. וכן, ויוטלו טונטו בארבע בבוקר זה ממש סבבה. אם כבר במנזר עסקינן, נדמה שהדת המרכזית של המוסד הזו היא חיה ותן לחיות.
בבית
בואו נודה בזה: אין חופש מזוקק כמו לשלם 6,000 ש״ח לדירה מתפרקת עם בעל בית פסיכי ומתווך שלא עשה כלום אבל גבה מכם שכירות של חודש נוסף. שלא לדבר על החופש לאכול מה שאתם רוצים מהמקרר בלי לגעת בטעות בקשיו או בחלב סויה של השותף שלכם. אבל למרות הכל, ובגלל הכל, בבית – אנחנו הכי חופשיים בעולם.
