יהלי שניידר הוא הסולן של להקת "יהלי שניידר והתספורות" – להקת אינדי מקומית שמורכבת מארבעה חברים שהתחברו בתיכון עירוני א' ומלא מעט גיטרות מלודיות. אלבום הבכורה שלהם, שנושא את שם ההרכב, יצא בתחילת השבוע כקול חדש של מסורת הרוק התל אביבית, ואם אתם אוהבים שירים מתוקים-מרירים על נקודת ההשקה שבין הנעורים לחיים האמיתיים, כנראה שתידבקו למנגינות הקליטות ורוח הנעורים שקורצת לאיך שמוזיקת גיטרות היתה נשמעת כאן פעם, כשנערים עוד היו מתאהבים בגיטרות. ב-20.12 הם יגיעו ללבונטין 7 להשיק את האלבום, ואתם רוצים להיות שם גם אם לא התאהבתם בגיטרה. לרכישת כרטיסים.

>> גן יער שהיה נס, בירה ומלבי אחרי הים. העיר של תמיר צדוק

1. רב חן

בית הקולנוע שהזמן לא חל עליו. הוא נראה בול אותו דבר מאז שהייתי שם בפעם הראשונה עם אמא שלי, יושב על בוסטר כתום, ומחכה שבובספוג הסרט יתחיל כבר. רב חן זה הגו-טו שלי ושל חבריי מאז ומתמיד. אמנם היו מעידות כמו לנסוע לקניון אילון בניסיון להיכנס ל"גו׳קר" (דבר שלא צלח), או לנסוע לראות את אווטאר הסרט ב-4D בראשון לציון (דבר שלצערי אכן קרה, והשאיר אותנו רטובים, עם כאב ראש ובחילה נצחית). בסופו של דבר תמיד אחזור לרב חן האהוב, עם קומת הלובי שאף אחד לא מבין מה הסיפור שלה, ופיוזטי שאשתדל לא לסיים עד שמתחיל הסרט.
בן עמי 16, תל אביב

2. דיזנגוף סנטר

כל ביקור בסנטר הוא פתיחה של קפסולת זמן. המקום בו קניתי את הגיטרה החשמלית הראשונה שלי, את הספינר הראשון והאחרון שלי, וכובע של טבח לפני שבוע (לקליפ לשיר "תספורת"). המקום בו ברחתי מכל חנות שבה המוכר שאל: "צריך עזרה?" (השאלה המפחידה בעולם), והרגשתי כמו פורע חוק לאחר שקניתי relax קטן בריבר תחת השם הבדוי "עיד". דיזנגוף סנטר הוא מקום מושלם וסיוט בו זמנית, חוץ מימי שישי, בהם הוא רק סיוט.

3. ד״ר הרמן

אני גרוע בלהיות חולה וקצת מאוד בכיין לגבי זה. אבל כשאני עובר ליד המרפאה של דוקטור הרמן יש בי מעט געגוע ל-37 מעלות חום, שיעול בסגנון סוס, מכנסיים בסגנון טרנינג של FOX, ולגשם בדרך למרפאה שמביא לי את הולידציה הסופית שאני חולה, והגיע הזמן שמישהו ידבר על זה. רק לאחרונה הפסקתי ללכת לד״ר הרמן לאחר שבביקור האחרון התור כלל תינוק בן יומו, ילד בן שנתיים ואותי – חייל שלא רוצה לעמוד בתור לביקור רופא. אז עזבתי את עולם רפואת הילדים והצטרפתי לעולם רפואת המשפחה. אבל המרפאה של דוקטור הרמן לנצח תזכיר לי ימים יפים, מקוררים וחורפיים, בהם מישהו אקראי מהכיתה (שלא דיברתי איתו מעולם) מתקשר אליי לשאול לשלומי כי אם לא הוא ייענש וישאר בכיתה בהפסקה.
מלצ'ט 1, תל אביב

4. התחתית

אפשר לספר הרבה דברים טובים על התחתית. אבל אפשר לחתוך ישר לדבר הכי טוב בתחתית שהוא: טוסט הבית. מדובר על טוסט שבתוכו יש שקשוקה שמוגש עם רוטב בצד שבתוכו יש כנראה את כל מה שטוב בעולם. זה מגיע גם עם סלט חסה, אני ממליץ לבקש סלט קצוץ כי ירקות זה אדיר וחסה זה גם סבבה, אבל פחות. בגדול אני מקווה שהכתבה הזאת תגרום לכם להקשיב לאלבום של להקתי (יהלי שניידר והתספורת), אבל אולי במידה שווה תגרום לכם ללכת להזמין טוסט הבית.
לינקולן 9, תל אביב

5. הספסל ליד הפיצוציה

במשך 9 שנים חיכיתי כל בוקר להסעה לבית ספר לטבע בספסל שליד הפיצוציה ביהודה הלוי 95. מסתכל על העוברים והשבים, חושב על המיצ"ב ועל ההשלכות שלו על החיים שלי, ומחליט במי אני אהיה מאוהב היום. לצערי את הספסל המקורי מהמהדורה הראשונה שעליו ישבתי לאורך השנים לא תוכלו למצוא כי לקחו אותו. ההומלס שהיה ישן עליו בלילות זכה במשפט וקיבל משמורת מלאה. אבל יש במקומו ספסל ממול! שאולי אי אפשר לראות ממנו את הרחוב, אבל אפשר לראות מישהו קונה דוריטוס חמוץ חריף בפיצוציה.

מקום לא אהוב בעיר

המדרכה ביהודה הלוי. ביהודה הלוי 56 יש בעיה במרצפות המדרכה שהן לא יושבות כמו שצריך, וכשדורכים עליהן יוצא מיץ ביוב ישר על הרגליים שלך. על אף הרענון המעולה שזה נותן, צריך לשים לתופעה הזאת סוף. המדרכה הזאת לא פראיירית. כבר כמה לילות שהלכתי לישון למדרכה מתוקנת והתעוררתי שוב לבוקר ביובי ומסריח. אמנם החורף מתקרב, וזו העונה שבה מיץ ביוב על הרגליים הוא דבר יותר שכיח, אבל אסור לתת למדרכה לנצח.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לסינמטק יש הקרנות שנקראות CINE 499. כל יום רביעי הם מקרינים סרט לבחירתם, וכרטיס עולה 9 שקלים. לפני חודשיים וקצת הלכתי עם חבר להקרנה של הסרט "הרומן שלי עם אנני" של וודי אלן. התאהבתי בסרט בטירוף. ממליץ ממש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
סיימתי לקרוא לפני כמה חודשים את הספר "האם אינך רוצה בי" של אסף גברון. חברי ללהקה אורי איזנמן קנה לי אותו ליומולדת לאחר שסיים לקרוא אותו ועף עליו. אז ניגשתי לתחילת הקריאה קצת כמו לסרטון מצחיק שחבר מראה לך ומחכה שתצחק, אבל תוך כמה רגעים התאהבתי בספר לגמרי. ספר מדהים. אז תודה לאורי ותודה לאסף גברון.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ארגון לתת.

מי התל אביבי או התל אביבית שהכי צריך להרים להם כרגע?
עומר עציון. לפני חודש בערך גיליתי, בזכות חברי אמיר טסלר, את האינסטגרם הלא אפשרי של עומר עציון. הסרטונים הכי מצחיקים שיש פלוס החיקויים הכי טובים בעולם. אמנם הוא סלב ובארץ נהדרת אבל מי שפספס את האינסטגרם שלו, מפספס בענק.

מה יהיה?
יהיה כיף בהופעה ב-20.12.26 בלבונטין 7 ת״א.

• העיר שלי
• מוזיקאים ישראלים
• רב חן
• דיזנגוף סנטר