פתאום ורעמסס: המסעדה החדשה עם השם המוזר היא הפתעה נהדרת

85/15 (צילום: אלי שטיין)
85/15 (צילום: אלי שטיין)

עם עיצוב מרושל ושירות חובבני, 85/15 של קבוצת המסעדנים מיפו הכי מנמיכה ציפיות, ולכן האוכל (המצויין) שלה מפתיע ומהנה פי כמה

16 בפברואר 2020

בתל אביב של 2020 מסעדות זה הכי "אוקי בומר". מסעדה דורשת השקעה. עוד לפני שעשית סרוויס אחד אתה שופך כסף על עיצוב, על ריהוט, על מטבח. שלא לדבר על זה שמישהו עוד יצפה לסטנדרט של אירוח ושירות. מי צריך את זה? מה שהולך עכשיו זה ללכת בקטן, להוריד ציפיות ולנסות להפתיע. אז פותחים אוכל רחוב. ומי שממש רוצה להתפרע הולך על בר אוכל.

85/15, המקום החדש של קבוצת רעמסס, מראשוני המקומות שהגדירו את שוק הפשפשים, הוא הנמכת ציפיות אחת מתמשכת. מקום בלי שם (נסו לחפש 85/15 בגוגל ולקבל משהו שהוא לא 5.66666), הוא יושב בצד הלא נכון של כיכר רבין (או לפחות "הצד שבו המקום היחיד שמחכים בו לשולחן זה תולעת ספרים"), הוא עטוף בקירוי חורף זמני, אבל בפועל מדובר על מקום שהוא לא יותר משולחן וכסאות לא נוחים במיוחד שפוזרו באופן אקראי על המדרכה. תוסיפו מוזיקה רועשת ושירות שנע בין חובבני למביך ותגלו מקום שעושה הכל כדי שלא תצפו ממנו לכלום. ואז, מביא לכם אוכל לגמרי לא צפוי.

85/15: הפתעה (צילום: אלי שטיין)
85/15: הפתעה (צילום: אלי שטיין)

למשל הטרטר שייטל. אין מנה נדושה מזו בתפריט של בר אוכל בתל אביב, ואין שום קשר בין הבנאליות הזו לבין הטרטר שקיבלנו. זה אפילו לא נראה כמו טרטר, אלא כמו סלט טונה, כאילו כדי להנמיך עוד קצת את הציפיות. בפועל זו הייתה מנה מעולה. גרסה עדינה של סטייק טרטר קלאסי, מתובל בדייקנות בחרדל ובצלפים ומוגש עם באגט כפרי טבול בשום ובשמן זית.

עוד הפתעה טובה הייתה הסביצ'ה אינטיאס שעל פניו נראתה כאילו זרקו על הצלחת מגוון מרכיבים (בצלים מוחמצים, שמן צ'ילי וכוסברה) וקיוו לטוב, אבל הייתה כל כך הרבה יותר. אפילו עלעלי המיקרו שפוזרו מלמעלה, שנראו כמו קישוט דבילי שאיש צוות לקוי ראיה בחר להניח על הדג, תרמו לקבלת ביס מוצלח.

מצד שני, היו כמה הפתעות לרעה. קודם כל הקרפצ'ו תמנון. לא ברור מה עבר על התמנון המסכן ומה חשב לעצמו מי שתיבל את הבשר הצמיגי שלו ככה באגרסיביות, אבל זה היה מפגן מושלם למה שאסור לעשות עם תמנון. אותו הדבר עם שקדי העגל. אין בעולם דבר טעים יותר משקדי עגל, ואין הרבה דברים גרועים יותר משקדי עגל שלא הוכנו כהלכה. ואלו היו עשויים רע במיוחד, והרגישו כאילו בושלו הרבה יותר מידי זמן. הם הוגשו עם כרוב ניצנים, ירק שגם הוא דורש עבודה טובה כדי להפיק משהו ראוי – וגם העבודה הזו לא נעשתה כאן. התחושה הכללית הייתה שפשוט זרקו אותם לצלחת ביחד וקיוו לטוב.

אבל עוד לפני ששקענו באכזבה הגיע פילה בר ים צרוב וכולנו השתתקנו. פשוט כי כבר הרבה זמן לא נתקלנו בדג שהיה עשוי בצורה כל כך מוצלחת, עם עור כל כך קריספי עד שהוא התנתק בנגיעה מהבשר והפך את המנה לא רק לחגיגה של טעמים אלא גם של מרקמים.

ובדיוק כשחשבנו שיותר מוצלח מזה כבר לא יכול להיות הגיעו המנות המטוגנות. הריזונצ'יני, כדורי אורז וגבינה מטוגנים היו עשויים בדיוק במידה והוגשו עם פסטו עשבים מושלם. הקרוקטים היו אפילו יותר טובים. תערובת תפוחי אדמה ודג מטוגנת שתובלה ביד כל כך עדינה שבכל ביס אתה מרגיש את אמסטרדם על קצה הלשון. נתח הקצבים הפרוס היה סיום מצויין לארוחה. יש לי מה להגיד על המיונז והחרדל שהוא הוגש איתם (כלומר להגיד: לא!) אבל הבשר עצמו היה עשוי ברמה של וואו.

85/15 (צילום: אלי שטיין)
85/15 (צילום: אלי שטיין)

וזה השאיר אותנו עם הקינוחים. אגסים בגראן מרינייה עם קרמבל וגבינה כחולה הייתה מנה שקיבצה את המרכיבים הפחות חביבים עלי, אבל הציגה שילוב מושלם. האגסים נשארו נגיסים במרקם מושלם, הקרמבל היה מתקתק במידה והוסיף פריכות והגבינה הכחולה הוסיפה את העוקץ הנדרש. גם הקינוח השני, מוס שוקולד עם טוויל בצק עלים, עבד באותה הצורה והיה מדוייק, מאוזן וטעים.

כשנחזור ל85/15, ואנחנו נחזור בוודאות, כבר יהיה אביב. והשולחנות יהיו סתם מפוזרים על המדרכה ברחוב מלכי ישראל. ויהיה תור בכניסה, כמו בבראסרי, בצד השני של הכיכר. ובטח נעמוד בתור ונסתכל מסביב ונשאל למה בעצם? ואז נאכל ושוב נופתע לטובה ונזכר בדיוק כמה מעט מקומות לא מתיימרים ומוצלחים כאלו יש בתל אביב.

כוכבים: 5/4

כמה זה עולה לנו:
טרטר שייטל 54 ש"ח
סביצ'ה אינטיאס 56 ש"ח
קרפצ'ו תמנון 52 ש"ח
ריזונצ'יני 44 ש"ח
קרוקטים 48 ש"ח
שקדי עגל 82 ש"ח
פילה בר ים 72 ש"ח
נתח קצבים 86 ש"ח
אגסים וגבינה כחולה 42 ש"ח
מוס שוקולד 38 ש"ח
85/15