"בישראל אין ראש ממשלה שידבר על החופש להפגין"

ב־9.8 בצהריים עצר השוטר דארן ווילסון צעיר שחור בן 18 בשם מייקל בראון ליד תחנת דלק בפרגוסון, מיזורי. כמה דקות קודם לכן גנבו בראון וחבר שלו סיגרים מחנות סמוכה. בראון התעמת עם ווילסון, שירה שני כדורים לעברו, ואז עוד עשרה. שישה כדורים פגעו, האחרון שבהם הוא זה שהרג את בראון. עצרת זיכרון להרוג שהתקיימה למחרת הפכה להפגנה נגד אלימות משטרתית. 150 שוטרים עם ציוד לפיזור מהומות נשלחו להתעמת עם המוחים. רחובות ראשיים נחסמו, חנויות נבזזו, תחנת דלק הוצתה. העימותים נמשכו בכל הלילות הבאים. כוחות תגבור מהאזור ירו גז מדמיע וכדורי גומי. חלק מהשוטרים צולמו כשהם מתגרים במפגינים וצועקים לעברם הערות גזעניות. היו מפגינים שזרקו בקבוקי מולוטוב, אך נעצרו גם כאלו שלא סיכנו אדם או רכוש.

הדיון הציבורי שהתפתח בארצות הברית עסק בשאלות של אלימות משטרתית, חופש ביטוי וגזענות. מייקל בראון היה עבריין זעיר, אבל לכולם היה ברור שלא הגיע לו למות. כמעט אף אחד מהעיתונאים שסיקרו את המהומות לא החמיץ את העובדה ששוטרי פרגוסון וסנט לואיס לבנים ברובם, בעוד הקהילה שהם אמורים לשרת שחורה ברובה. צופי טלוויזיה ברחבי אמריקה הזדעזעו מהעובדה שהשוטרים נראים כמו חיילים ושהיחידות שלהם נראות כמו צבא שיוצא למלחמה. הנשיא אובמה דיבר בגנות מעצרי שווא ופגיעה בעיתונאים שסיקרו את ההפגנות. חלק מהשוטרים שתועדו בהתנהגות לא הולמת נענשו או נאלצו לפרוש.

בישראל הדיבור הזה בכלל לא קיים. בכפר קנא נרצח לפני חודש צעיר שדפק על חלון של ניידת משטרה ואז ניסה להימלט. ברהט נורה השבוע למוות סמי אל ג׳עאר, בחור בן 21, במהלך פעולה משטרתית בעיר. נסיבות המוות לא ברורות. לאור הזעם הציבורי, סיכמה עיריית רהט עם המשטרה כי זו לא תגיע להלוויה. הכל התנהל בשקט עד שניידת שהחליטה לנסוע בין האבלים הותקפה. כוחות גדולים הוזרמו למקום, השוטרים ירו גז מדמיע וכדורים חיים. אדם אחד מת (כנראה משאיפת הגז), ילד בן 16 נפצע קשה ועוד כחמישים איש אושפזו.

בתקשורת הישראלית דיווחו על “התפרעויות". אף אחד לא שואל את עצמו למה לשוטרים מותר לירות בערבים. למה גוף שנועד לשרת את הקהילה תופס את עצמו כמי שעליו להילחם באוכלוסייה אזרחית ומיישם את השיטות (הפסולות) מהשטחים גם נגד אזרחים בתחומי המדינה. אין לנו ראש ממשלה שידבר על החופש להפגין. אפילו הנשיא לא יעז לפתוח את הפה כשמדובר בזכויות של הערבים מול השלטון. דבר אחד הוא לגנות את החוליגנים של תג מחיר, ודבר אחר לדבר על המשטרה. לא הייתי רוצה להיות ערבי בארץ הזאת, כי זה אומר להיות הרוג או עצור בפוטנציה, שאף אחד לא ייתן עליו דין וחשבון. ארצות הברית למדה בפרגוסון שיש לה עוד דרך ארוכה לעשות כדי לתקן את היחסים בין לבנים ושחורים. אצלנו רק הולכים לאחור.