מלא אקשן, פוליטיקה של עול המלכות, מוות של דמויות משמעותיות ופורנו דרקונים (נו, לא ככה) - לירון רודיק ראה את פרקי הפתיחה של העונה החדשה, ועשה את הטעות של להתרגש ממנה. אבל גם הוא יודע שזה עשוי ליפול בכל רגע. האם סוף סוף הפיקו בפרנצ'ייז לקחים?
עשיתי זאת שוב. באמת שלא רציתי, ובאמת שניסיתי להתעלם מזה, אבל אז התחילו הדיבור באינטרנט, ואיכשהו מצאתי את עצמי פעם נוספת מול הטלוויזיה, מלא חרדה ודאגה רק כי כבר נכנסתי עמוק מדי למחילת הארנב, ואני נמצא כבר בשלב שבו זה מאוחר מדי לצאת ממנה. כן, צפיתי בארבעה פרקים מהעונה השלישית של "בית הדרקון" (הראשון מהם עולה היום ב-HBOmax). העניין הוא שאחרי עונה שנייה משעממת להחריד, שבה לא קרה כמעט כלום, ועונה ראשונה שבנתה הייפ נהדר עד לסיום שבו לא קרה ממש כלום – סוף כל סוף דברים מתחילים לקרות. אז למה אני עדיין מודאג מההמשך?
>>השם ישמור אתכם: 12 הפרנצ'ייזים הכי טובים בתולדות הוליווד
העונה השלישית נפתחת עם המון אקשן ופורנו דרקונים, אך הפעם יש גם אבידות קשות, דמויות קצת יותר משמעותיות שמתות וסוף כל סוף אנחנו רואים שינויים משמעותיים ביקום של הסדרה. כזכור, בסוך העונה הקודמת, אחרי שאאימונד עולה לשלטון בעקבות פציעתו של אחיו המלך אאיגון, אליסנט מחליטה לעשות שיחת בנות עם רהאינירה, ולמעשה מודיעה לה שהיא תמסור לה את המלוכה שגנבה. זה קורה די מהר, ולמעשה נדמה שהעונה הזאת תעסוק בתקופת שלטונה של רהאינירה, כשבמקביל אאיגון נמלט עם לאריס סטרונג הנכלולי.
במקביל אנחנו רואים את ריינה, הבת של דיימון שמנסה לאלף בעצמה דרקון פרא, וכן את המסע של אאימונד להארנהול. גם דיימון חוזר לעצמו לאחר שבעונה הקודמת הוא היה הדמות הכי חלשה. למעשה, הוא די הזכיר דאז את הוקאיי בסרט "הנוקמים" של מארוול, שאת רובו בילה הקשת הגיבור ללא תודעה של ממש תחת שליטתו של לוקי. זה היה מאכזב דאז, וזה אכזב גם בעונה הקודמת של "בית הדרקון", אז אני שמח מאוד שקו העלילה הזה נעצר, כי הוא הוציא את כל הכיף מהדמות של דיימון טארגאריין, שגם בנקודות הכי שפלות של העונה הראשונה הוא היווה נקודת אור קטנה. בעיקר, זה מרגיש שמאז סיום העונה הקודמת ב-HBO החליטו קצת לחזור לעצמם. אז למה אני עדיין מודאג?
"משחקי הכס" התחילה עם שלוש עונות מעולות, המשיכה עם עונה רביעית טובה שהולכת לאיבוד לקראת סופה – ובערך מהנקודה הזאת התחיל מדרון חלקלק ותלול עד לשיט-שואו שנקרא עונה 8. שתי העונות הקודמות של "בית הדרקון" היו מאכזבות מאוד, והיה נראה שאבד הקסם. עם זאת, רק לפני כמה חודשים "אביר שבע הממלכות", סדרה שהיא כמו משחקי הכס אבל בקטן, נתנה לנו את התחושה שלאט לאט הפרנצ'ייז מתחיל למצוא את עצמו שוב, ולחזור ל-DNA המקורי של הסדרה.

אני זוכר שגם תחילתה של העונה השנייה נראתה מבטיחה, ולכן בפעם אני לא ממהר להגיד שזה המצב. יש להם עוד מקום לטעויות וראשים צריכים להיערף בעונה הזאת. כבר נערפו כמה בפרקים הראשונים, אבל זה בהחלט לא מספיק. לא בשלב הזה, לפחות. נכון לעכשיו אנחנו נמצאים במקום שבו העונה השנייה הייתה אמורה להיגמר. זה עדיין לא מקום טוב להיות בו בעונה השלישית, אבל זו המציאות. אם החצי השני של העונה ייראה כמו החצי הראשון, מצבנו טוב, אפילו טוב מאוד. אבל אני וצופים אחרים ספגנו יותר מדי, אז אני אומר – זאת פתיחה מצוינת למה שיכול להפוך לעונה מצוינת, אבל זה גם יכול ליפול ברגע.
אז כן, העונה השלישית של "בית הדרקון" נתנה לנו פתיחה עם שני הפרקים הטובים ביותר שהיו בפרנצ'ייז מאז העונה הרביעית של "משחקי הכס", ועדיין זה לא באמת מספיק. העונה הבאה, הרביעית במספר, צפויה לסיים את החלק של "בית הדרקון" בפאנצ'ייז, וזה מספיק זמן בשביל לעשות טעויות נוספות. זה מצוין שהחזירו לנו רגעי מוות של דמויות משמעותיות יותר, ועוד יותר טוב שגם הפוליטיקה שמסביב לעול המלכות חזרה, אבל האם כך זה ישאר? אני לא יודע, אבל מקווה מאוד שכן – כי בסופו של דבר, אפילו שאני משמיץ את "משחקי הכס" (ובצדק, זו סדרה שגבתה ממני עשרות שעות עבור סיום מטומטם), אני אוהב את היקום שנבנה שם.אני אוהב את הפוליטיקה, את התככים, את המזימות, וכן – כשהסדרות לא נשענות רק על זה, אני אוהב גם את העובדה שמדובר בעולם פנטזיה עם מכשפות ודרקונים, ונותר רק לקוות שמה שקורה לאחרונה בפרנצ'ייז, זה תוצר של הפקת לקחים.
"בית הדרקון", עונה 3 פרק 1, עכשיו ב-HBO
