בלאדי ולנטיין: נמס בפה כמו נשיקה ראשונה בסיומו של דייט

די בואו כבר נודה באמת, אף אחד לא אוהב את יום הוולנטיין – לא זוגות, לא רווקים ולא הקדוש המעונה ההוא שנתן לחג את שמו, כי הוא מת. מי שנמצאים בזוגיות מרגישים לחץ להוכיח (בעיקר לעצמם) שהאהבה שלהם נוכחת באופן גשמי; מי שמבלה את הערב לבד מרגיש את עוצמות הפומו האולטימטיבי של הלב; ואני יכול רק לנחש שלפוליאמורים זה ממש כאב ראש, או פשוט עוד תירוץ לאורגיה. מה שבטוח זה שאין בדל אותנטיות בחגיגות מאולצות של האהבה, ואני ממש לא כותב את זה רק כי אני מבלה את הוולנטיין לבדי. סתמו, אתם הרווקים העצובים!

הדרך הטובה ביותר להילחם בבלוז הוולנטיין היא באמצעות הדייט שאף פעם לא מבריז, בן הזוג הנאמן ביותר, חבר הנפש האמיתי של כולנו – אכילה רגשית. אתם יכולים ליהנות עם היין וקופסת השוקולדים (כל מה שאני יודע על רומנטיקה למדתי מפורסט גאמפ), אני חוגג אהבה אמתית רק עם האהבה האמתית שהיא ערימת בשר לוהטת. במקום להחליק ימינה בטינדר העדפתי לשלוף את הוולט הנאמן ולהזמין משלוח זוגי (אל תשפטו, אני אוכל בשביל שניים – אני והילד הפנימי שלי) מ"בוטיק בשר דרום אמריקאי מעושן" חדש שעשה לי עיניים בשם בלו סמוק. הערב זה רק אני ואתם בלו סמוק, בואו נעשה אהבה.

בי מיי ולנטניינז?

גיגול מקדים על בלו סמוק (אני תמיד עורך תחקיר על הדייטים שלי) גילה שמדובר בשריד של אותם ערבי חגיגות ברביקיו שהפכו לטרנד חצרות שפשוט לא היה לי כוח לבדוק בעצמי, אבל על פי השמועות כולל הרבה יין, הרבה בשר והדוניזם פראי. לא ראיתי הרבה מזה בגלגול הוולט של בלו סמוק, מחיר המעבר למשלוחים אני מניח, אבל כן מצאתי ארוחה זוגית במחיר לא מוזל בכלל של 280 ש"ח שכוללת 800 גרם של אסאדו, חצי ספריבס, דנבר סטייק וערימת "ירקות מדורה". מצאתי גם תוספת צ'ימיצ'ורי בעלות של 30 ש"ח, אז אני מניח ששם נמצא שיקוי האהבה שחיפשתי.

התקלחתי, התבשמתי, לבשתי את מיטב מחלצותיי ואפילו טאטאתי את האבק מתחת לשולחן בסלון, אבל במקום דייט לוהט מוכן ומזומן קיבלתי ארגז קריר בליווי מכתב. "אהובי היקר", כך דמיינתי את הכתוב בו, "לחמם תנור ל-130 מעלות, להוריד את הנייר החום ולהכניס לתנור למשך 45-60 דקות". אז נכון, בפרופיל הוולט של הדייט היה כתוב שהמנות מגיעות קרות ודורשות חימום, אבל מי ידע שבזמן ההמתנה לחימום הייתי יכול להספיק להכין ארוחה נוספת? נו טוב, אם זו אהבת אמת אני מוכן לחכות. עקבתי אחרי ההוראות, קילפתי בעדינות את הנייר החום (שאלתי לפני כי אני ג'נטלמן) והמתנתי לזוגתי הפוטנציאלית שתסיים להתארגן. נשים, אה?

אל הדייט היא הגיעה לבושה כולה בכסוף, או יותר נכון עטופה בגליל שלם של נייר כסף. הבשר והירקות הוכנו מראש באופן חלקי, והחימום הארוך בהחלט הניב סעודה טרייה לשניים עם כמות מספקת של בשר וירקות, גם אם יקרה למדי בעלות של 140 ש"ח לראש. נכון, היה נחמד לקבל כמות ירקות מרשימה יחסית לסטנדרט (בצל, סלק, דלעת ערמונים, שומר, חמישה תפו"א קטנים, בטטה ופלפל חריף שלא היה חריף), אבל הם שום דבר שטיול קצר לירקניה וקצת זמן בתנור לא יסדרו לכם. הצ'ימיצ'ורי, אגב, היה שתי קופסאות קטנות שאמנם הכילו צ'ימיצ'ורי מעשה יד פשוט מושלם, אבל 30 ש"ח זה תמחור מוגזם לכל הדעות. מה שכן, לצד הצ'ימיצו'רי הגיע גם שתי קופסאות קונפי שום וקופסה גדולה של טחינה עמבה, שניהם מוצרים שגם אפשר לרכוש במחיר דומה, אז לא ברור לי על מה בכלל שילמתי אם גם ככה מגיעים רטבים. 

בלו סמוק. סמוקינג

הנתחים, לעומת זאת, נתנו תשובה נהדרת לשאלה על מה שילמתי. פרוסות האסאדו, למשל, היו רכות ברמה שאפשר לחתוך עם סכין מריחה (באמת, זה כל מה שמצאתי בדירת הרווקים שלי), תובל בעדינות כיאה לנתח עסיסי שכזה עם אחוזי שומן ששמרו על הרכות והטעם מבלי להשתלט. אסאדו הוא נתח קלאסי לאוהבי בשר פרוע מכיוון שהוא סוג של נייר לקמוס לרמת הבשר, וההתחלה המבטיחה הזו בהחלט סימנה ארוחה שנסמכת על תאוות בשר איכותי. שתי חתיכות הבשר האחרות, וסליחה על החיפצון, טופלו הרבה יותר בגסות מהאסאדו, אבל זה בסדר כי בדיוק ככה הן אוהבות. צלעות הטלה זכו לראב סמיך ומחוספס המורכב מגלייז ברביקיו וויסקי ומגוון עשבי תיבול ומידה מדויקת של סוכר (אני מניח חום), ולמרות שכמות הבשר על רצף הצלעות לא היתה מדהימה, הטיפול המצוין בו הפך את המנה לבאמת מיוחדת.  

עם זאת הכוכב האמיתי של הדייט היה החבר שלנו מדנבר, נתח נאה שאמנם חשבתי ש-45 הדקות שהמליצו לחמם אותו לא הספיקו, אבל הביס לא משקר ורייר היה בדיוק במידה הנכונה. זה נתח שמצליח להכיל את המיטב משני הקודמים – הרכות וטעם הבשר האיכותי של האסאדו לצד התיבול הטעים שזכה לו הספריבס. זה לא אותו תיבול כמובן, הוא מעט יותר מעודן ומתוחכם אצל הדנבר, אבל השילוב פשוט מפעים והבשר נמס לי בפה כמו נשיקה ראשונה בסיומו של דייט טוב. זה אמנם היה ערב יקר במיוחד, אבל נשארתי עם טעם טוב בפה ובלב. מעניין אם היא תתקשר אלי חזרה.

בלו סמוק, המרד 10, א-ה' 10:00-20:00 ו' 10:00-13:00, 054-2052027, בוולט