מלתעות בפריז: סרט הכרישים הצרפתי של נטפליקס נוגס בז'אנר

לא רואים בימינו הרבה סרטי אימה בינלאומיים. הז'אנר התפתח בעיקר במקומות מרכזיים מבחינה תרבותית, כמו יפן (בעלי פולקלור אימה נרחב), או ארה"ב (בעלי התקציבים לייצר סרטי אימה עתירי אפקטים מיוחדים). גם קולנוע האימה, לצרפתים ישנם כמה וכמה יצירות, אך אף אחת מהן לא קיבלה במה עד כה, כמו שיקבלה בנטפליקס "במעמקי הסן", סרט כרישים שמתרחש ממש בפריז, וכנראה סרט הכרישים הטוב ביותר מאז "מלתעות". אבל זה לא הופך אותו לסרט כרישים מושלם.

>>  תתעלמו מימנים מתוסכלים: זו עדיין סדרת גיבורי-העל הכי טובה על המסך

במרכזו עומדת מדענית בשם סופיה אסאלאס (ברניס בז'ו, "הארטיסט"), מדענית שביצעה מעקב עם בעלה אחרי כרישה בשם לילית, עד שלילית טורפת את בעלה ולא משאירה ממנו זכר. מספר שנים לאחר מכן לילית מופיעה שוב, הפעם בתוך נהר הסן. אני יודע מה אתם תגידו: "אבל לירון, נהר הסן זה מים מתוקים. איך יש כריש בתוך הסן?", וכמובן שמצאו גם לזה פתרון בעזרת הסבר אבולוציוני: הכרישה הסתגלה למים מתוקים, ומצאה מקום חדש לקנן בו – ממש מתחת לעיר האורות. יחד עם כוחות השיטור הצרפתיים, ומול קבוצת אקטיביסטים די טיפשים ויפי נפש שרוצים להגן על הכרישה מתוך אמונה שהיא לא תזיק להם, סופיה אסאלאס מנסה למנוע מהכרישים להשתלט על הנהר בפרט ועל האוקיינוס בכלל. אם ממש מתאמצים אפשר לראות גם ביקורת על התפשטות האיסלם בפריז, אבל אני מניח שכל עוד אין לנו כריש עם כאפייה זה אולי פרספקטיבה ישראלית מדי.

מה שהופך אותו לאחד מסרטי הכרישים הטובים ביותר מאז "מלתעות" זו העובדה שהוא מכיר במורשת של קודמיו, לוקח קצת מכל אחד, ומייצר משהו חדש – כשההישג הכי גדול שלו הוא הזעזוע, במיוחד בסצנה אחת עמוסה בסטודנטים שבטוחים שזה סבבה לגמרי לחבק כרישים ללא שום הכשרה מוקדמת או נסיון. זאת אחת מהסצנות הכי קשות שראיתי, ולשם שינוי, דווקא מפני שבדיוק כמו ב"מלתעות" פחות רואים את הכריש, והרבה יותר בני אדם במקום צפוף ומדמם – אחת מקטקומבות הנסתרות של הסן. הישג נוסף של הסרט הוא שרובו מצולם באור יום, לא מראה שגרתי עבור סרט אימה. למעשה, סרט האימה היחיד שעשה את זה באופן מובהק הוא "מידסומר", וזה נותן לסרט אווירה הרבה יותר קלילה, שהופכת רגעים נטולי כרישים לכמעט-קומדיה. 

למרות כל ההישגים האלה, הסרט עדיין סובל מהפגמים שכל פרנצ'ייז מפלצות הוליוודי סבל ממנו בשלב מסוים. קודם כל, יש את בעיית ה-CGI של הכרישים. לרוב האפקטים נראים טוב, ואפילו מרשימים יחסית לסרטים זרים אחרים, אבל קורה מדי פעם שיש כמה פריים בהם הכרישים נראים כאילו יצאו ממשחק מחשב מהעשור הקודם, וכשזה קורה – קשה להתעלם מזה. הבעיה הכי גדולה של הסרט מגיעה מהרגע בו הגיבורה שורדת את המתקפה האכזרית של לילית הכרישה – כי בשלב הזה, היא הופכת לדי מיותרת, ואפילו די גרועה במה שהיא עושה. היא לא מצליחה למנוע מהסטונדטיות להציל את הכרישה, לא מצליחה למנוע מהרשויות לעצור את הטריאתלון, לא מצליחה למנוע את השתלטות הכרישים על פריז ועל העולם ובגדול, יש בערך חמש דקות בהן היא משמעותית. הן בתחילת הסרט, ולאחר מכן אין שום סיבה לקיומה. 

"במעמקי הסן" רחוק מלהיות סרט מושלם. יש לו גיבורה לא מוצלחת ו-CGI שלעתים ממש מוצלח, ולעתים מזעזע לא פחות ממאה סטודנטים שנאכלים על ידי כרישים. עם זאת – זה אולי הסרט הכי מרענן שנטפליקס הוציאו בשנה האחרונה. אין בו שחקנים הוליוודים שראינו כבר באלף מקומות אחרים, יש בו הומור צרפתי במקומות מסוימים ואיכות של סרט הוליוודי במקומות אחרים ובהחלט יש שם נסיון לייצר פרנצ'ייז. אני לא יודע אם זה יעבוד, אבל זה נחמד לראות את נטפליקס נותנים יותר במה לקונוע זר ובנוסף מפגישים בין קולנוע זר לז'אנרים הוליוודים מוכרים. חוץ מזה, זה סרט מבדר על כרישים, זאת סיבה מספיק טובה לראות אותו.
"במעמקי הסן", עכשיו בנטפליקס