זן נדיר: גם בעונה השלישית "בתולות" לא דומה לאף סדרה ישראלית אחרת

דרמת המשטרה-מפלצות-משפחה של שחר מגן ואדם סנדרסון חוזרת לעונה שלישית. למרות שהפרק ראשון השאיר אותנו מגששים באפלה, היא עדיין בן כלאיים קסום ומעניין שמגיע לו את תשומת הלב שלכם

בתולות (צילום: אוהד רומנו)
בתולות (צילום: אוהד רומנו)
1 באפריל 2019

הרבה מילים נכתבו על "בתולות", רובן על ידי עיתונאים. בשיח היום יומי סדרת הטלוויזיה המשונה על מפלצות ים באילת כמעט חמקה מתחת לרדאר. במבחן הבאזז של הרשתות החברתיות היא נשארה מחוץ לתחום ה"חובה לראות", והתקבעה בתודעה כתוספת נחמדה וחולפת לגרעין האיכותי של התוצרת המקומית. קצת כמו אילת, שבה היא מתרחשת, גם בתולות זכתה להערכה אבל נשארה פריפריה. זה חבל, כי היא ראויה לאור הזרקורים מכמה בחינות שעליהן נתעקב בהמשך.

למצטרפים באיחור: "בתולות" מספרת את סיפורה של שלי רג'ואן (מגי אזרזר), קצינת משטרה מחוספסת ועשויה ללא חת במחוז אילת. יום בהיר אחד, מתגלה במדבר גופת אחותה, מאיה, שנעלמה לפני 17 שנה בעודה בת 15 בלבד. הפרשה המסתורית מובילה את שלי לגילוי סוד משפחתי ששמר אביה בחירוף נפש, ומושך את החקירה לכיוון בלתי צפוי, אגדי ומסתורי. לדברי האב (ששון גבאי), נשות המשפחה ניחנו בכוח מיוחד שהוא גם קללה: כולן בתולות ים בפוטנציה, או בניסוח פיוטי יותר, נולדו לחיות במעמקים. על פי אגדה מקומית עתיקה, נשים כמו בנות רג'ואן מסוכנות לגברים. הן פראיות, יצריות וחזקות מדי, ובסופו של דבר יחזרו אל מקומן הטבעי – במים, שם יטביעו את בעליהן.

לרגישי העין ברור כי לא בדגים עסקינן. הדימוי מייצג משהו רחב יותר. השאלה "האם יתכן שיש סירנות בים האדום והאם מגי אזרזר אחת מהן" טיפשית בהחלט, אבל נוגעת בנו כיוון שהיא טומנת בחובה סמל לייסורי נפש אוניברסליים. כאשר שלי רג'ואן נקרעת בין עבודתה ומשפחתה לבין הים, לא מדובר רק בזה – היא נקרעת בין אמונה בנסתר לאחיזה במציאות, בין המוכר למופלא ובין מסגרות כובלות לשחרור הרסני.

הנופך האלגורי של "בתולות" הופך אותה לעוף מוזר בנוף הטלוויזיוני המקומי. קשה להשוות אותה לסדרה אחרת, ומהבחינה הזאת אפשר להניח שאיבדה בקלות קהלים פוטנציאליים. חובבי סדרות המשטרה יתאכזבו לגלות תעלומה הפונה אל המחוזות המיתיים וכך גם חובבי הדרמה המשפחתית, שאמנם יש הרבה ממנה ב"בתולות", אך על רקע מפלצות כרותות לשון.

הצד הפנטסטי של "בתולות" הוא למעשה הצד החזק שלה, בעוד שסצנות המתרחשות בתחנת המשטרה נופלות לחוסר אמינות צורם, הן מבחינת הטקסט והן מבחינת תצוגות המשחק. מסתמן שזו תהיה נקודת התורפה גם של העונה השלישית, ואם להסתמך על הפרק הראשון, הנקודה הזו הולכת ומתפשטת.

עוד כתבות מעניינות:
אל תתבלבלו: למרות מצג השווא התקשורת לגמרי ימנית
אפל TV משיקה שירות סטרימניג חדש
נטפליקס: הסדרות והסרטים השווים שעולים באפריל

בפרק הראשון למשל, ספינה מצרית נטושה שעוגנת בנמל אילת מזמנת אליה את השוטרת קרנית (רותם אבוהב) וכן את מפקד המשטרה נרי (מוריס כהן) הזכורים לנו מהעונות הקודמות כקולגות של שלי. בתום סכסוך מאולץ בין משטרת קהיר למשטרת אילת, המבטא עוד מאבק אגו קלישאתי בין שוטרים, מתגלה על הספינה שלי (תודה לאל), שנתיים אחרי שהתמסרה אל הים כדרך האגדה ונעלמה עם בתה הקטנה.

שלי חוזרת בלוק של רוח הרפאים, עם עיניים שקועות, מבט רדוף ושיער פרוע ומוזנח. בקלות יתרה היא חוטפת לקרנית את האקדח (כרגיל, השוטרים ב"בתולות" גרועים ברמה מופרכת) בורחת אל הלא נודע ומכאן לא יסופקו עוד ספויילרים. רק נאמר זאת: במגי אזרזר ודמותה טמון הכוח של הסדרה. אם תשרדו את רבע השעה הראשונה של הפרק, המתמקדת בהתנהלות סמי-משטרתית מגושמת וניסיונות של רותם אבוהב להיראות רצינית, אולי תזכו לטעום משהו מהקסם שעמד במרכזה של "בתולות" עד כה. אומרים שהפרק הראשון של סדרה הוא החשוב ביותר, מפני שזוהי יריית הפתיחה שלה. במקרה הזה, עונותיה הקודמות של "בתולות" מזכות אותה במרווח טעות שעוד ניתן לקוות כי יצומצם בהמשך. עד ששכנעו אותנו שהקסם לא קיים סופית, לא נוותר עליו עד כדי כך בקלות.

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד