רוב חיי המקצועיים אני נמצא בצד של האמן. אני רגיל שמזמינים אותי להגיב לחלל, לתערוכה או להקשר שאוצר אחר בנה. ב״יצרים כבושים״, התערוכה המרכזית של ״אוהבים אמנות. עושים אמנות״, מצאתי את עצמי בפעם הראשונה בצד השני. די מהר גיליתי שאוצרות במרחב ציבורי היא לא רק בחירה של עבודות. היא מתחילה הרבה לפני כן, בשאלה מהו בכלל המקום שאתה נכנס אליו.
>> ​עד התהום ובחזרה: כשהליצן שבי איבד את התמימות נולד הריפוי

גן הכובשים אינו חלל תצוגה ריק. יש לו שם, היסטוריה, אנדרטה, מתקני משחק וכושר, גינת כלבים, שבילים, עצים ובעיקר אנשים שכבר משתמשים בו מדי יום. לכן תהליך העבודה שלי התחיל במחקר של המקום, אבל לא פחות מכך בהתבוננות באופן שבו הוא פועל היום: מי עובר בו, מי נשאר, איפה ילדים משחקים, איפה אנשים יושבים ואילו אזורים מקבלים משמעות אחרת ביום ובלילה.

שמו של הגן הפך לנקודת המוצא של התערוכה. מצד אחד הוא נושא היסטוריה מקומית ברורה, ומצד אחר הוא הוביל אותי אל המושג ״כיבוש היצר״, אל האפשרות לעצור בין דחף לפעולה, לרסן, לבחור. עניין אותי להשאיר את שתי הקריאות האלה פתוחות. לא לנסח עבור הצופה עמדה אחת נכונה, אלא לאפשר לעבודות לגעת בזיכרון, בכוח, בגוף ובריסון בדרכים שונות ולעיתים אפילו סותרות.

אולי זו אחת ההפתעות הגדולות עבורי כאמן שהפך לרגע לאוצר. במוזיאון אפשר לשלוט כמעט בכל פרט. בגן ציבורי השליטה הזאת אינה קיימת, ואולי גם לא צריכה להתקיים. לאורך הדרך שאלתי את עצמי אם נכון שתערוכת אמנות תשתלט על הגן למשך ארבעה ימים. התשובה שלי הייתה לא. ניסינו ככל האפשר להשתלב במה שכבר קיים בו. עבודות נצמדות למתקנים, מופיעות ליד שבילים, בתוך צמחייה ובאזורים שאנשים ממשיכים להשתמש בהם. הגן אינו נסגר כדי להפוך למוזיאון.

גם העבודה בתוך מסגרת עירונית חידדה עבורי את אותה שאלה. מרחב ציבורי שייך לקהלים שונים מאוד, ולכן הוא דורש מידה אחרת של אחריות. לפעמים צריך לנסח מחדש, לוותר על מילה או להשאיר משמעות פתוחה יותר. גיליתי שגם זה סוג של ״כיבוש היצר״. לא כל מחשבה חייבת להיאמר עד הסוף כדי להיות נוכחת.

אני לא בטוח שהעיר צריכה להפוך למוזיאון. דווקא מעניין אותי ההפך: מה קורה כשהאמנות יוצאת מהמקום המוגן שלה ופוגשת מקום שכבר יש לו חיים, זיכרונות, שימושים ומחלוקות משלו. אם היא מצליחה להשתלב בו בלי למחוק את מה שכבר קיים, ובכל זאת לגרום למישהו שעובר שם מדי יום לעצור לרגע ולראות את המקום אחרת, מבחינתי, שם התערוכה באמת מתחילה.
"יצרים כבושים", התערוכה המרכזית של "אוהבים אמנות. עושים אמנות. 2026", גן הכובשים, תל אביב. רביעי-שבת, 11-14.11. בהשתתפות 27 אמניות ואמנים. הכניסה חופשית. לפרטים נוספים ולתוכנית האירועים המלאה.

• יוצרים כותבים