פופ אפ פאן: ישראלים אוהבים קרמבו. כזה קרמבו עוד לא ראיתם

בואו נסדר תחילה דברים על הציר ההיסטורי הנכון, גם אם הוא לא קשור בהכרח. בנקודת זמן שאיש לא יודע לומר, בין המאה השמינית למאה ה-13 הומצא הוויסקי והופק על ידי התססה של דגנים. סביב המאה ה-19 הומצא הקרמבו בדנמרק, אך גם על העובדה הזו ניתן להתווכח שכן ישנן עוד מדינות אירופאיות הטוענות לכתר הקרמבו. ולבסוף, במאה ה-21 נכנס אל חיינו בסערה האינסטגרם ובשנת 2010 נולד הפלא שסחף מילארדי משתמשים בעולם לשתף, לחלוק ולצלם כל דבר ודבר.

אז מה הקשר בין שלושת נקודת הזמן שהצבתי ממש לפני מספר רגעים? מיד נגלה. בואו נכנס תחילה לעולם שכל כולו ויזואליה, קולינריה ופאן. כן כן, פאן.

איך אומרים בסקוטית קרמבו? מאיפה לנו, תביאו ויסקי. גלנבו (צילום: אפיק גבאי)

יותר מ-50 מיליארד תמונות וסרטונים כבר הועלו לרשת החברתית אינסטגרם, אותה רשת חברתית ששינתה הרבה כללי המשחק בישראל ובעולם, אם זה בהיבט השיווק והפרסום, אם זה בהיבט צריכת התוכן ובעיקר בכמות הזמן שחלק נרחב מהאוכלוסייה מקדישה לדבר. לפני שנים לא רבות, אנשים עסקו בתחומי המזון, עבדו במסעדות, בבתי קפה, בקונדיטוריות ואף אחד מהם לא חשב שיבוא היום שבו תוכל להיות גם קונדיטור שלא עובד במאפיה, בקונדיטוריה או במסעדה.

הרשת החברתית הצליחה לחבר בין המקצוע ובין השיתוף והפכה לכלי שבו אנשים מעבירים את כישוריהם דרך יצירת תכנים קולינריים מגוונים ומיוחדים. סרטונים מגרים של הכנת שכבות עוגה וקרמים, תמונות צבעוניות ומופלאות של עוגות וקינוחים, תבשילים ומאפים כבשו את רחבי האינסטגרם. לא ניתן להתעלם מיופיו של מפל השוקולד שנמזג על מנת לצפות קינוח, רובנו צופים הלוך וחזור בסרטונים מיוחדים של קישוט קינוחים או זילוף על מאפים, לא ניתן להתעלם רפילו מפלטת גבינות מיוחדת שסודרה על קערת לחם שנאפה במיוחד להגשה ועוד ועוד. ועוד.

בשנים האחרונות אני משקיע את רוב זמני ביצירת תכנים קולינריים לרשתות החברתיות שלי, ובמקביל מלמד אפייה בסטודיו הביתי שלי. כן, אני מרגיש קונדיטור לכל דבר ועניין, למרות שאני לא אופה מבוקר עד ליל. הרשת מאפשרת לי לגעת בהמון אנשים, להעביר מהידע שלי ובעיקר לחשוף אנשים לעולם שכולו צבע, טעם ובעיקר המון שמחה. אפייה להמונים זו כבר מזמן לא רק סיסמה. כולם יכולים לאפות, אפייה היא לכולם, ובעזרת מעקב אחרי הוראות ברורות ניתן למלא את הבית בריחות של מאפים ומטעמים.

ויסקי כקרמבו: אבי ביטון (מימין), עדי קלינגהופר ותומר אומנסקי, אמני הגלנבוסרי (צילום אפיק גבאי)

שנים אני טוען שפחמימה שווה היא לגמרי אחד הדברים המשמחים ביותר שיש. אמרה זאת לפני אחת הזמרות המושמעות בישראל בעשורים האחרונים, שרית חדד, ששרה בקולי קולות ש "גם מתוקים הם סוג של נחמה". ואם אנחנו כבר מדברים על מה שהציבור הישראלי אוהב, אי אפשר שלא לדבר על הממתק האולטימטיבי שהומצא אי שם לפני מאתיים שנה לפחות – הקרם-בו או כפי שאנחנו מזהים אותו כיום כ"קרמבו". מדינת ישראל היא שיאנית צריכת הקרמבו לנפש. השמועה אומרת שישראלי ממוצע צורך לפחות שמונה קרמבואים במהלך תקופת החורף. ישראלים אוהבים קרמבו, ישראלים גדלו על קרמבו, ישראלים מחכים לקרמבו.

נוצרת אצלי לפעמים התחושה שלקראת סוף אוקטובר, אנחנו מאחסנים את כפית הגלידה שלנו בארון וכולנו מוכנים לממתק החורפי הרשמי. הידעתם שבתחילת הדרך הקרמבו שווק בכלל כתחליף לגלידה? בשנים האחרונות הקרמבו מגיע בשלל וריאציות מגניבות, החל מקרמבו בטעמים, במילויים שונים ובצבעים שונים. אנשים מכינים בבית קרמבו ממרנג (קציפת ביצים עם סוכר), מקשטים אותם ונהנים מהם.

אבל! תשכחו מהמרנג ומהעוגייה הדקיקה. תתחילו להתרגל לבצק פריך עשיר וטעים, בראוניז שוקולד שאי אפשר להפסיק לאכול, קרמים נפלאים ומילויי פירות נפלאים ומדהימים. בראש שלנו התרגלנו לחשוב על טעמי הוניל והמוקה הקלאסיים בהקשר לממתק האהוב כל כך על כולנו (או לפחות רובנו), אבל מה אם אני אגיד לכם שפתאום ניחוחות של סינבון וקרמל, תות ווניל, ערמונים, פיסטוקים ולימונים, תפוחים מקורמלים, שוקולד וויסקי חוברים להם יחדיו ויוצרים חגיגה של טעמים וריחות?! בחודשים האחרונים חברתי לחברי הטובים עדי קלינגהופר ("עדיקוש") ואבי ביטון, ויחד עם מותג הויסקי גלנמורנג'י יצרנו עולם שלם של "גלנבו" עם ניחוח של פטיסרי צרפתי שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים ובעיקר אי אפשר להפסיק לאכול. מנות הקרמבו עם אינטרפרטציית הפטסירי שלנו מחכות לכם החל מינואר הקרוב ואני מחכה כבר לפגוש אתכם שם.
הפופ אפ יתקיים החל מיום חמישי במלון רוטשילד 65, 22.1-12.1; צפויים גם משלוחים בתן ביס