דבר דאבור: הראפר הפלסטיני שהפך לפסקול האינתיפאדה החדשה
עד לפני שבועיים הוא היה אלמוני לחלוטין, אבל עכשיו דאבור הוא השם הכי לוהט בסצנת ההיפ הופ הערבי, הטראקים של הלייבל שלו מתדלקים את המחאה הפלסטינית מסביב לעולם, והוא נשמע מאוד כועס
מוזיקה היא הקסם הזה שבו אתה לא צריך להבין שום שפה כדי להבין בדיוק מה אומרים לך. הנה, תקשיבו לטראק הזה בלי לדעת מילה בערבית ובלי לזהות דיאלקט פלסטיני ואפשר לזהות בקלות: הנה איש צעיר וכועס.
האיש הזה הוא דאבור, ירושלמי צעיר ממוצא עזתי, כוכב עולה בשמי ההיפ-הופ הפלסטיני ואלמוני לחלוטין עד לפני שבועיים. הטראק החדש שלו, "Inn Ann", הגיע תוך שבוע למיליון צפיות מסביב לעולם והפך לפסקול הרשמי של האינתיפאדה החדשה.
השיר, שמושתת על משחקי מילים וצלילים רבים ומפותלים בפלואו רצחני ונטול נשימה, קשה לתרגום לעברית. מומחים אליהם פנינו הסבירו כי השורה "אין אאן קאד אאן אוואנה" היא ציטוט משיר המיוחס לאל-מתנאבי, מגדולי המשוררים של האיסלאם, ומשמעותה היא פחות או יותר "כשצורחים אז זמן ההחלמה הגיע".
עוד נוגע דאבור בשיר בצעירי ירושלים המזרחית, להם הוא מציע מילות תמיכה ועידוד ("אנחנו ילדי ירושלים…\ נוריד לך הרים בעזה\ אנחנו חופרים מנהרות\ כולם יודעים כולם רואים\ כולם פוחדים\ והעולם עולה באש\ אלוהים יודע מה הם כאן עושים"), יחד עם התרברבות ראפרית קונבנציונלית ("כל החברים שלי במעצר" ו"בואו נעשה מהומות").
הטראק יוצא הדופן מגיע מהלייבל BLTNM, לייבל היפ הופ פלסטיני ממזרח ירושלים בהובלת הראפר שאב ג'דיד (שמופיע גם בקליפ עם דאבור, יחד עם הקרו של הלייבל כולו) והמפיק א-נזאר. הלייבל, ששמו הוא דאחקה על המבטא הפלסטיני של מייסדיו ("בלטינום" במקום פלטינום), ידוע דווקא במסרים חברתיים ביקורתיים כלפי החברה הערבית וממעט לעסוק בענייני כיבוש, אך במהלך החודש האחרון החל להנפיק רצף של שירי מחאה ותמיכה במפגינים שזכו להצלחה פופולרית גדולה, ואתמול השיקו גם טראק חדש הנושא את השם "שייח' ג'ראח", שבוע אחרי שהוציאו טראק מלווה בתמונות משער שכם תחת השם "וולאד קודס" (ילדי ירושלים).
שאב ג'דיד, בעל הלייבל ומהראפרים הפופולרים ביותר בזירת ההיפ הופ הפלסטיני העכשווית, התראיין ב-2019 ל"גארדיאן" הבריטי והסביר ש"נולדנו לכיבוש, אז השאלה איך זה לחיות תחת כיבוש לא מובנת לנו. זה כמו פקקי תנועה בלונדון, הם מאוד מבאסים, אבל אתה לא תשאל מישהו שנולד בלונדון איך זה לחיות עם תנועת כלי רכב".
עוד הסביר באותו ריאיון ש"לא צריך כיבוש כדי לעשות להיט היפ הופ" ויחד עם המפיק א-נזאר הסתייגו השניים גם מהחברה הפלסטינית השמרנית. "אנחנו צריכים חופש מהכל, לא רק מהכיבוש. אנחנו צריכים חופש ביטוי, חופש לרקוד כמו שאנחנו רוצים לרקוד, חופש להיות אנחנו", אמרו חברי הלייבל, ויש להם גם את הבוילר רום שמוכיח את זה.
כל זה, כאמור, היה נכון עד לפני כמה חודשים. תחת הלייבל שלהם מפיקים שאב ג'דיד וא-נזאר שיר חדש כמעט מדי שבוע, והכיוון עכשיו הוא מחאה, דם, דמעות ואינתיפאדה. מאורעות שייח' ג'ראח' הצליחו להבקיע את חומת האדישות בארה"ב ובעולם המערבי, ונתנו ללייבל המצליח גם כך דחיפה ויראלית משמעותית. היינו מתים לראות אותם עושים משהו עם טדי נגוסה. בהצלחה לכולנו.