עונת הכוכבים של ריאליטי השירה מרגישה כמו טלוויזיה על אוטומט, ועם הגזמות כמו "העונה הכי גדולה, הכי מטורפת והכי מפתיעה" וריאיונות על רקע אולפני AI, נשאר בעיקר שופוני מזויף ומבטים מופתעים. ב-"הזמר במסיכה" יש לפחות מסיכות יפות
מצחיק לראות את הסיבוב התרבותי שעבר הריאליטי בישראל, מיצירות שהיו אמורות לגרום לצופה להרגיש כאילו הוא רואה את עצמו על המסך, למפעל ליצור סלבז סוג ז'. אנחנו, אם במקרה שאלתם את עצמכם, נמצאים בגלגול השלישי של הז'אנר, בו הוא הפך למפעל להחייאת קריירות של כוכבים סוג ג'. שמתם לב שכל ריאליטי שמכבד את עצמו, ועוד יותר כאלו שלא, הפכו את עורם לתוכניות שממוקדמות סלבז? יש "המטבח המנצח VIP", "הזוג המנצח VIP" (שהפך רשמית ל"פאוור קאפל"), "הישרדות VIP" ו"האח הגדול VIP", ב"בואו לאכול איתי" יש ספיישל חגים VIP, "מחוברים" כבר מזמן הפך ל-VIP – וזה עוד מבלי לדבר על "רוקדים עם כוכבים" ו"הזמר במסיכה", שבאופן אינהרנטי כבר מבוססים על סלבז.
>> "הבריחה" יכלה להיות סדרה מצוינת. ואז דחפו פנימה את יהודה לוי
במסגרת תחרות ה"איזה מלהקת מצליחה להביא סלב גדול יותר", גם בריאליטי השירה דה ווייס רצו עונת VIP, אבל הם קוראים לזה "אולסטארס". למה? כנראה כי כל שאר התוכניות שחקו את המונח VIP לאבק משפיעניות (ברגעים אלו ממש המשפיענית סתיו נפתלי מככבת ב"המטבח המנצח VIP"), ובדה ווייס היו צריכים למצוא דרך להגיד לקהל הרחב שאצלם הסלבס הכי מפורסמים, וההפתעות הכי גדולות וההגזמות הכי מונפצות. ספוילר: הם לא. מדובר באותו מאגר סלבז ממנו שואבים כולם, לא תגלו לפתע על כישרון נסתר של כוכב הילדים האהוב, אין כוכב עבר שיעוף לכם הסכך מעצם שליפתו מהבוידעם.
למעשה, זה מרגיש כמעט כמו תוכן טלוויזיוני אוטומטי – כבר יש אולפן, מנחים, שופטים, פורמט ונגנים מהעונה הקודמת, אז בואו נביא קצת סלבז ונתפור עוד כמה ימי צילום, והנה יש לנו עונה עם מספיק מסתורין כדי לייצר פרומואים לחודשיים הקרובים, בליווי כמה הגזמות. ובכלל, נראה שהגזמות זה רוב מה ש"דה וויס אולסטארס" יודעים למכור, ולא הרבה מעבר. "העונה הכי גדולה, הכי מטורפת והכי מפתיעה" מבטיח המנחה הלא מזיק מיכאל אלוני בפתיחה, ומספיק להסתכל באופן שבו שווקה התוכנית – רצף שוטים בהם השופטים מסתובבים והפרצוף ההמום שלהם ברגע שהם מגלים מי הסלב שהגיעה – כדי להבין שהמטבע העיקרי שיש לתוכנית הוא עצם ההפתעה. קצת כמו "הזמר במסיכה", רק בלי אוטוטיון, מסיכות או צעקות "מי זה?". למרות שלפעמים תראו את האדם על הבמה, ובאמת תשאלו מי זה.
הפרק הראשון, שאמור לתת טיזר לעונה "הכי גדולה, מטורפת ומפתיעה", לא הצליח לעמוד ברף ההגזמות שהבטיחו, אבל לא בהכרח היה רע. כאמור, פשוט טלוויזיה על אוטומט. עידו מוסרי לא באמת הפתיע בהיותו זמר, זוכה כוכב נולד מ-2008 ישראל בר און לא באמת הרשים, שרון פרי לא באמת היתה יותר מפילר חמוד, אבל גם תמיד כיף לראות ולשמוע את לואי עלי החמוד והמוכשר, והסיומת עם שורטי היתה מלהיבה מספיק – למרות שגם כאן, הגזמות כמו "האמא של הראפ הישראלי" או "'פינוקיו' שבר את המדינה" קצת הרסו את הכיף. לא צריך להגזים – יש מספיק מה לדבר עליו גם מבלי להפוך את שורטי לכוכבת הכי גדולה שנעלמה מישראל.
![האולפן בחסות צ'אט GPT. "דה וויס אולסטארס". (צילום מסך/רשת 13)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2026/10/the-voice12-1000x562.jpg "האולפן בחסות צ'אט GPT. "דה וויס אולסטארס". (צילום מסך/רשת 13)")
חוץ מזה, קצת מוזר בעונת הסלבז – שבה מנסים לתת להכל אווירה יוקרתית יותר, ורוצים שנאמין שהמשתתפים הם הבסט אוף דה בסט – לראיין את כולם על רקע אולפן שבבירור נוצר ב-AI. יותר זול מזה ונצלם במחסן. למעשה, זה דימוי די טוב להרגשת ה-VIP המזויפת שעולה מהתוכנית: ניסיון להעמיד פנים שהם יושבים באולפן מרשים עם פרקט נוצץ ולוגו V ענק מניאון, רק כדי לצלם את זה באולפן גרין סקרין ולתת פרומפט. כמו סלפי עם פילטר, כמו זריקת בוטוקס לפנים עייפות, כמו להאדיר זמר עבר בטייטלים שמעולם לא הרוויח. אין שום יוקרה בלהזיע עבור נראות של יוקרה.