דוד טרטקובר משיק תערוכת יחיד – וגם קולקציית חולצות עם קסטרו

דוד טרטקובר התנסה במהלך השנים בהמון סוגי מדיה: כרזות, אלבומים, גלויות, כריכות לספרים, אפילו קירות. אבל רק עכשיו, בגיל 72, יוצא לו בפעם הראשונה לעסוק באופנה. לקראת פתיחת תערוכת היחיד שלו השבוע במוזיאון תל אביב, שתכסה פרויקטים מתחילת דרכו בשנות ה־70 עד היום לצד כמה עבודות חדשות שלא הוצגו מעולם, האב הגדול של העיצוב הגרפי בארץ וחתן פרס ישראל לעיצוב לשנת 2002 חבר לחברת קסטרו לעיצוב קולקציית טי שירטס עם דימויים איקוניים מכרזות שיצר לאורך השנים.

בצלאל, דוד טרטקובר. 1982

הזוג המוזר קסטרו־טרטקובר הכיר אשתקד במסגרת T-Art, שיתוף הפעולה הראשון של המוזיאון עם קסטרו שבמסגרתו השיקה החברה קולקציית טי שירטס עם עבודות מאוסף המוזיאון. בדומה לקולקציה שהשיק המותג יוניקלו עם MOMA בניו יורק, למשל, מדובר בסוג שיתופי הפעולה שיש מי שיראה אותו כהתמסחרות בעייתית של המוזיאון, ויש מי שישיב לו שבהתחשב בדלות התקציב מדובר בצעד כמעט בלתי נמנע. ובכלל, למה לא לחבר אמנות ואופנה?

מי ימלל גבורות ישראל, דוד טרטקובר. 1982

לאותה קולקציה משותפת ראשונה נבחרה אז גם העבודה של טרטקובר Chapeau – מגבעת שחורה על רקע אדום שהוא יצר כמחווה לחלוץ הכרזות טולוז לוטרק. ההצלחה המסחרית המפתיעה של אותו דגם היא שהביאה את קסטרו, לדברי טרטקובר, לבקש לשחזר את הזוגיות, הפעם באורח בלעדי. הוא נענה מיד. “להפוך את העבודות שלי, שמודפסות ומצוירות על נייר, לדבר לביש, נושם, שאורז גוף, שיש לו נוכחות, זו הרגשה נפלאה. זה פעם ראשונה שהדימויים שלי הופכים למוצרי האוס־הולד, שכל אחד יכול ללבוש, ואני מקווה שזה יצליח״, הוא משתף. “בעולם תמיד היה קשר בין אמנים לאופנה. הדבר החדש הוא רק הנכונות של קסטרו, שיודעת מה קורה היום בעולם הגדול, להיפתח לדבר הזה. מבחינתי זה היה תענוג לעבוד עם המעצבים הצעירים שלהם ולראות איך מתרגמים את הדימויים שלי לבגדים. התייחסות שלהם לחולצה היא כמו כרזה שמקיפה את כל הגוף, לא רק ריבוע בחזה והשאר רקע״.

דוד טרטקובר (צילום: איליה מלניקוב)

חולצה היא באמת קצת כמו כרזה ניידת.

"נכון. תראה, פעם לכרזה עצמה היה כוח מסוים, היא הייתה אמצעי כמעט יחיד להעביר מסרים פרסומיים בצבע, והיה לה מקום על לוח המודעות. עם השינויים הטכנולוגיים הכרזה איבדה את המקום שלה כ'מלכת הגרפיקה השימושית'. נשארו רק שלטי חוצות בדרך חזרה מהעיר לפרברים, ואלה בדרך כלל טיזרים לכל מיני דברים שבקרוב תראה בטלוויזיה. הכרזה עדיין משמשת פה ושם ככלי ביטוי אישי בנושאים חברתיים ופוליטיים, אבל את הכוח האמיתי שלה כמפיצת אינפורמציה או כמרכז אורבני היא איבדה. אז יכול להיות שעכשיו דווקא החולצות האלה יהפכו למין כרזות חיות שמסתובבות במרחב הציבורי".

דוד טרטקובר לקסטרו. 99.90 ש"ח

אתה ידוע כאמן פוליטי נוקב – לא מפריע לך שצריך לעדן את הביקורת בשביל פרויקט כזה ולבחור עבודות יותר קלות לעיכול?

"ממש לא. גם אין כוונה בכלל שזה ילך לכיוון הזה. הם בחרו כרזה אחת שעשיתי ב־1977 שנקראת 'דרישת שלום', שיש לזה שתי משמעויות – גם דורשים שלום, וגם היי, ביי. אבל זה ברור שאין פה כוונה לאיזו מחאה גדולה בקונטקסט הזה".

ובקונטקסט יותר רחב – יותר קשה היום להיות אמן פוליטי, מחאתי, בישראל?

"אני אישית לא הרגשתי את זה, אבל זה קיים באוויר, גם אם עדיין בקול חלוש. אם פעם אמרו שהפשיזם לא יעבור פה, אז הנה הפשיזם עובר. אנחנו נמצאים בתהליך הזה, תסתכל מסביבך ותרגיש את זה. הנזק שנגרם מההתנהלות של השלטון הנוכחי במדינה הזאת הוא אולי בלתי הפיך".

דוד טרטקובר לקסטרו. 99.90 ש"ח

דוד טרטקובר לקסטרו. 79.90 ש"ח

אתה ידוע כמובן גם כמי שמזוהה עם ניסוח הוויזואליה של הישראליות, של הצבריות, ועם המושג של "תוצרת הארץ" שמלווה את עבודותיך. זה משהו שהוא עדיין רלוונטי בעיניך בעידן הגלובלי הזה?

"לגמרי. אחד המוטואים של התערוכה זה 'ישראל זה לא אמריקה' )עוד סלוגן שמלווה את טרקטובר שנים רבות – אב"ד(, והייתי רוצה לראות את הכיתוב הזה גם על חולצה. העבודות שקסטרו בחרו מעוגנות בתרבות הישראלית כי העבודה שלי היא עבודה מקומית לגמרי. ואני עדיין מאמין גדול במקומיות, גם בעידן הגלובליזציה".

דוד טרטקובר, 3.6־17.9 במוזיאון תל אביב, שלמה המלך 27 תל אביב.
מחירי החולצות: 60־140 ש"ח, בסניפי קסטרו ובחנות הפופ אפ במוזיאון.

דוד טרטקובר לקסטרו. 99.90 ש"ח