דון ג'ון: היהפוך דוש עורו?

ג'וזף גורדון־לוויט מתגלה כמולטי טאלנט קולנועי בקומדיה הרומנטית השנונה של השנה

דון ג'ון
דון ג'ון
23 באוקטובר 2013

מכירים את הקומדיות הרומנטיות האלה שמספרות לכם שהחיים זה לא קומדיה רומנטית, ובסוף מדגימות שהחיים בקומדיה רומנטית הם בכל זאת קומדיה רומנטית? "ידידים פלוס", למשל, שלח שלל עקיצות לכיוון הז'אנר החבוט הזה, אבל הסתיים בקלישאה הכי שמרנית, גסה ומשומשת שלו.

גם "דון ג'ון" עושה הבחנה ברורה בין החיים לבין הז'אנר שבתוכו הוא מתקיים, אך בתבונתו הוא מצליח לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה, והוא מוציא אותנו מסופקים בלי לחטוא לאמת שלו. קומדיה רומנטית הרי היא ז'אנר של בנות, ונקודת המבט היא לרוב נשית, ולפעמים גברית פיוטית. ג'וזף גורדון־לוויט עשה מעשה מקורי ומחוכם ויצר קומדיה רומנטית עם פוזה מצ'ואיסטית שמייצגת את נקודת מבטו המעוותת של הגיבור על העולם. בספרות קוראים לזה מבע משולב.

אף אחד לא היה חושב ללהק את גורדון־לוויט לתפקיד שהוא כתב לעצמו. הנער החמוד וצר הכתפיים (טוב, הוא כבר בן 32) שלבו נשבר בקומדיה הרומנטית "500 ימים עם סאמר" ושאפילו כשוטר ב"עלייתו של האביר האפל" עדיין דמה לגבעול חינני, מגלם כאן דון ז'ואן עב שרירים שמעדיף פורנו על זיונים. והוא משכנע לחלוטין. בעוד האופנה האחרונה בהוליווד היא כוכבים צעירים שכותבים לעצמם תסריטים המותאמים לפרסונות המוכרות שלהם – ב"סוף." למשל, כתב סת' רוגן על עצמו ועל החבר'ה שלו, קולגות למסך ולטריפים – גורדון־לוויט יצא מה־comfort zone שלו (במילותיו של סיימון קאוול). הוא ניפח את השרירים במכון כושר, סידר לעצמו תספורת צבאית ויצא לביים סרט על אדרנלין. ואיזה יופי של דבר יצא לו.

לג'ון יש שגרה של אימונים במכון כושר, ארוחות ערב בבית הוריו (אבא טוני דנזה צופה בשידורי ספורט ואימא גלן הדלי מתחננת שימצא כלה), מפגש עם שני חבריו, זיונים וצפייה אקטיבית בפורנו. השגרה הזאת מתוארת בעריכה אגרסיבית ושנונה שמסתיימת תמיד בהשלכת ממחטת נייר משומשת לפח. אחרי שהוא מסביר ומדגים באופן יעיל מדוע הוא מפיק יותר סיפוק מפורנו מאשר מסקס מזדמן, ג'ון פוגש את ברברה היפהפייה שמסרבת לקפוץ איתו למיטה, ומתאהב. סקרלט ג'והנסון בהופעה קומית משובחת מגלמת את ברברה כפרחה מודרנית, שעיצבה את תפיסת עולמה על פי קומדיות רומנטיות טיפוסיות (המודגמות באמצעות תקציר של סרט פיקטיבי בכיכובם של צ'אנינג טייטום ואן האת'אוויי) וטקסטים מעצימים נוסח מגזיני נשים.

כדי לכבוש אותה, ג'ון משקיע יותר מהרגיל ואפילו הולך לקורס במכללה כדי להיטיב את עצמו. מכאן התסריט מתפתח באופן צפוי מבחינת המסר האנושי של הז'אנר, אך באופן מקורי מבחינת התבנית הנרטיבית. כן, ג'ון ילמד שיש דברים יותר טובים מפורנו (ואף יחליף תספורת), אבל לא בדיוק כמו שאתם חושבים. כשזה קורה, זה נחווה כאמיתי ומרגש יותר מאשר ברוב הקומדיות הרומנטיות הטיפוסיות. ועד אז, הסרט מתברך בקצב טוב ובהומור קולע.