הכל דיבורים: "דיברנו מספיק" הוא קומדיה רומנטית נהדרת

בימוי אינטליגנטי ומשחק מצוין של ג'יימס גנדולפיני וג'וליה לואיס דרייפוס - שניים מגיבורי הטלוויזיה הגדולים ביותר - הופך את "דיברנו מספיק" לחידוש אמיתי בעולם הקומדיות הרומנטיות

צילום: יח"צ
צילום: יח"צ
18 בנובמבר 2013

רוב הקומדיות הרומנטיות היום אינן מסתפקות בשלל הקשיים שהחיים מציבים בפני האהבה, אלא מלבישות על הגיבורים תבנית עלילתית כפויה שאפשר לסכם במשפט אחד – משהו בנוסח "בחור שמתערב שהוא יכול לגרום לבחורה להתאהב בו תוך עשרה ימים, פוגש עיתונאית שמכינה כתבה על איך להיפטר מבחור בעשרה ימים". התבניות האלה לרוב מאלצות את הגיבורים להתנהג באופן אינפנטילי, ומייצרות סרטים ילדותיים ומעצבנים.

בסרטה החמישי, ניקול הולופסנר ("ממש מושלמות"), מהקולנועניות היותר מעניינות שעובדות באמריקה ב־20 השנה האחרונות, פונה לראשונה לעבר הז'אנר החבוט, ומחדשת אותו מבפנים. כמקובל, גם היא ייצרה תבנית עלילתית המבוססת על צירוף מקרים שאפשר לסכם במשפט אחד, אבל היא חוקרת אותה לעומק, ומשתמשת בה בתבונה כדי לבחון את התנהגותם של אנשים בוגרים ואינטליגנטים, ולנסח תובנה אמיתית, שנונה ונוגעת ללב על הטעויות שאנחנו עושים בעודנו מנסים לתחזק מערכת יחסים רומנטית.

אווה, מסז'יסטית גרושה, מתחילה לצאת עם גרוש שמן ונחמד בשם אלברט (בדייט הראשון הם מתחברים על בסיס הקושי שלהם להיפרד מבנותיהן שעומדות לצאת לקולג'), ובמקביל מתיידדת עם מטופלת חדשה, משוררת מהוללת בשם מריאן (קתרין קינר, שהשתתפה בכל סרטיה של הולופסנר). מריאן מרבה להתלונן על מנהגיו המעצבנים של הגרוש שלה, וכשאווה מגלה שהגרוש שבו מדובר הוא אלברט היא מתחילה לראות ולשפוט אותו דרך עיניה של מריאן, מה שמעיב על יחסיהם. התבנית מעוררת ציפיות לרגע שבו אלברט ומריאן יגלו ששניהם "יוצאים" עם אותה אישה, והרגע הזה אכן מגיע בסצנה מצוינת, המשלבת טיימינג קומי עם מבוכה וכאב.

התבנית העלילתית, המשמשת בסיס נוח להתנהלות החופשית של הסרט בין דייטים ומסז'ים, מנוצלת גם לצורך בחינה של האופן שבו אנחנו מתפקדים כיצורים חברתיים. אחרי התפרקות נישואיה לבעלה הראשון, אפשר להבין מדוע אווה מתפתה להסתמך על ניסיון חייה של חברתה המרשימה, ונותנת לה להכתיב מבלי דעת את בחירותיה בחיים. התסריט אינו מפליל אף אחת מהדמויות – כולם, אפילו אשתו השנייה של הבעל הראשון (קתלין רוז פרקינס מהסדרה "אפיזודס"), אנשים טובים ונבונים, ולכן הטעויות שהם עושים מעוררות הזדהות.

ג'וליה לואיס דרייפוס, שבגיל 52 מלוהקת לראשונה לתפקיד ראשי בקולנוע, מביאה ל"דיברנו מספיק" את המיומנות הקומית שרכשה ב־30 שנותיה המזהירות בטלוויזיה, והיא נפלאה ביותר. רגשות מנוגדים מתחלפים על פניה בהבזקים של שנייה, ואנחנו חווים את כולם בבהירות ובעוז. לצדה, ג'יימס גנדולפיני המנוח מעצב דמות חמה, נינוחה, אינטליגנטית ופגיעה, וכה שונה מהדימוי שלו כמאפיונר מניו ג'רזי. ושימו לב לבלוגרית האופנה בת ה־17, טאבי גבינזון, בבכורתה הקולנועית כחברה של בתה של אווה. היא אמנם נראית ונשמעת כאחותה הצעירה של מישל וויליאמס, אבל עד כה לא התגלה כל קשר משפחתי.