דיווחים סודיים מפגישה היסטורית

1.

מה לא הייתי נותן כדי להיות גרביל על הקיר, בפגישת שרה־מלניה.
אומרים זבוב על הקיר.
אז אני רוצה להיות גרביל.
בגלל ה…
לא קשור! גרביל אחד היה בתחת של ריצ'רד גיר, אז זה אומר שכולם, תמיד? וגם, זה נראה לי פייק ניוז.
טוב, תהיה גרביל בפגישת שרה־מלניה. נו?

2.

"הי," אמרה מלניה.
"הי," אמרה שרה.
הן שתקו מעט. ועוד מעט. ואז שרה הצילה את המצב: "אפרופו הי, אני פסיכולוגית של ילדים בעיריית ירושלים."
"לא ידעתי," אמרה מלניה. "יש הרבה ילדים בעיריית ירושלים?"
"ברוך השם."
"ומה הבעיה שלהם?"
"אומרים מאאאתיים." (ויש סירוב נחרץ:)

 3.

טוב, אם זה כל מה שהיה בפגישה הזאת…
רגע! הגרביל מוסר שהן מצאו נושא משותף:

 4.

"אז רגע," אמרה מלניה, "בטח יש לך מלא עצות לחינוך ילדים."
"בטח," אמרה שרה. "קודם כל לא לפנק אותם, שלא יחשבו שלכל מקום יסיע אותם נהג וישמור עליהם שומר ראש."
"ברור."
"ולא לסדר להם לישון אצל כל מיני מילארדרים. אחר כך קשה להם להירדם לבד."
"רשמתי."
"ודבר אחרון," אמרה שרה, "לא לדחוף אותם לעבודה של אבא. זה עלול להפוך אותם לשחצנים מגעילים."
"מצויין," אמרה מלניה. "ואת עשית את כל זה?"
"זה אחרת אצלנו," אמרה שרה, "אנחנו צנועים."
והיו ממשיכות כך עוד, רק שבמקרה מלניה קלטה, בזווית העין, מכשיר האזנה מתוחכם, וזעקה: "איחחח, גרביל!"
"נכון!" קפצה שרה קפצה על הכסא. "ויש לו ריח מוזר כזה? של…"

 5.

לא!
מה?
אמרנו בלי החרא הזה שלך!
זה לא החרא שלי, זה של ריצ'רד –
לא!
טוב, טוב – רוצה לדעת איך זה נגמר?

6.

בתום הפגישה חזרו אשה אשה אל בעלה, ושניהם שאלו את נשותיהם: "על מה דיברתם?"
"על הילדים."
"או," אמרו הבעלים, "זה מקסים."
"ועל מה אתם דיברתם?" שאלו הנשים.
"אנחנו לא יכולים להגיד לכן," אמרו הבעלים, "אתן נשים."
"ברור, אוי, מה חשבנו לנו."
"אבל היה לכם כיף?" שאלו הבעלים.
"בטח," אמרו הנשים, "איך לא יהיה לנו כיף? אנחנו נשים. יש לנו כל כך הרבה נושאים משותפים. אופנה, ילדים, מחזור, טיפוס בסולם החברתי דרך נישואין לגברים כוחניים. והיה את הסיפור הזה עם ריצ'רד -"

7.

שתוק!
שתקתי.
תבחר אגדה אורבנית אחרת!
ערבים מאוננים לתוך החומוס, בחומוס־וייצמן.
אין חומוס וייצמן בתל אביב. נסגר, לפני שנים.
ולמה, לא שאלת את עצמך אף פעם?