וידאו דינוזאורוס: 7 מקומות לצלם בהם קליפ בתל אביב

דרך יפו // אלף גוונים של עיר

הדרך לים, החנויות, בובות הראווה, התדר, הדלק, שוק לוינסקי, פלורנטין, נווה צדק, המגדל המכוער של נווה צדק – על דרך יפו יש הכל מהכל. אפשר לראות בה את תל אביב באלף גוונים ויש כל כך הרבה אלמנטים מופרכים בה, כך שתמיד יש לאן להסתכל ומה להראות. וחוץ מזה, מניסיון – אין כמו לעשות ליפסינק, לרקוד, ובכללי להשתטות ברחוב הומה כשהסוחרים וההיפסטרים שעוברים שם אחרי הצהריים מסתכלים עליך כמו WTF?! תשאלו את רני קטן, הקלידנית/זמרת שלנו והחברה הכי מדהימה, שצילמה את עצמי מביך את עצמי שם בשביל הקליפ החדש שהיא ערכה לסינגל שלנו "אין כניסה".

גגות תל אביב // אני בתל אביב!!!

אחד היתרונות של תל אביב בעיניי זה הגגות שלה. השילוב של עיר שבנויה יחסית נמוך בכל מה שקשור לשכונות מגורים ומעוטרת פה ושם בגורדי שחקים מכוערים יותר או פחות יוצרת קו רקיע מעניין, שמגג נמוך כזה או אחר הוא התפאורה המושלמת לקליפ שצועק "אני בתל אביב!!!". אחת החוויות היותר כיפיות של תקופת הקורונה, מבחינתנו, הייתה לעלות על גג ברחוב החלוצים (תודה אבישג), להתחמק מהגשם שבא והלך ולצלם שם את הופעת הבכורה שלנו, בזמן שזה היה לגמרי אסור (אל תגלו). כשסיימנו חשבתי: אוקיי, זו תל אביב עכשיו. זה הכי תל אביב שיש.

עבודות הרכבת הקלה // כיעור מדהים

יש לנו בערך עשור – גיב אור טייק – לנצל את המשאב הוויזואלי המטורף שהוא עבודות הרכבת הקלה בתל אביב. אתרי בנייה ענקיים ופתוחים עם מכונות ענק שנראות כמו הכלאה בין מנופים לרובוטריקים ושאף אחד לא מבין מה הן עושות? חלום. זה לא רק נראה מדהים, זה גם מצטלם מדהים. חוץ מזה, בקליפ אפשר לעשות מיוט על הרעש, אז אנחנו מרוויחים רק את היופי המכוער הזה בלי כל המפגע האודיופוני. כל מי שישב בתחתית בכמה שבועות שבהם חפרו שם בלינקולן יודע על מה אני מדבר. מזל שזה מאחורינו.

מרכז הטניס // פשוט כל כך יפה

נו תראו איזו תאורה מושלמת. מרכז הטניס ביד אליהו (צילום: שאטרסטוק)

אין ספורט יפה יותר מטניס, ואין גם ספורט שכיף יותר לשחק. ב-2019 הייתי במרכז הטניס ביד אליהו פעם בשבוע לפחות, ובשנה וחצי האחרונות חזרתי לשם שוב ושוב באופן קבוע, בדרך כלל עם בארי לבנת, הגיטריסט/בסיסט של דינוזאורוס והחבר הכי טוב. הפיקסציה שלי עם טניס עד כדי כך חמורה שהענף האהוב עליי נכנס גם לאחד השירים שלנו, "הכל או כלום", שייצא בקרוב כחלק מהאלבום, ושכולו מטאפורות ודימויים משפת הטניס. איפה צילמנו את הקליפ? ניחשתן נכון.

אוטובוס שרוול של דן // דרמה אורבנית

גם אווירה, גם עיצוב דמויות, גם תנועה ואקשן. אוטובוס דן (צילום: שאטרסטוק)

מה היופי באוטובוס שרוול? שאפשר לשבת בפנים, במושבים האחוריים, ובזמן שהאוטובוס פונה לצד אחד, לפני שהאחוריים שלו התחילו לפנות גם, לראות את המקדימה שלו דרך החלונות. כאילו, להביט החוצה דרך החלון על הבפנים של המקדימה. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות עם אוטובוס, כל כך הרבה דמויות שאנחנו תמיד פוגשים בדרך לאנשהו – בעמידה, בישיבה, נשענים על עמוד, עם תיק גב, עם שקיתיק, עם אוזניות, צופים בטיקטוק, מעלים לסטורי, צועקים על הנהג, מסתחבקים עם הנהג, בורחים לכרטיסן. דרמה שלמה.

בית אריאלה // מתבקש להתפרע

הפאנק לא מת, רק עושים לו "שששש" בספריה. בית אריאלה (צילום: אמנון חורש)

קחו להקה. שימו אותה בספריה. עכשיו תנו לה לתת בראש. יש יותר פאנק מזה? (כן, הרבה דברים, אבל תנו לי להיסחף בבקשה, אני נהנה). הרבה ספרנים וספרניות בטח יתחלחלו מעצם הרעיון, אבל נראה שבבית אריאלה החדש דווקא מתבקש להתפרע. מאז השיפוץ והפתיחה המחודשת הספרייה העירונית היא מקום שהרבה יותר מדבר אל צעירים וצעירות, והבנייה שלה כל כך יפה שזה פשוט בזבוז לא להשתמש בה כל עוד העירייה מסכימה. ואם זה מפריע למישהו, אז מקסימום נצלם בשקט. מבטיחים.

הונג קונג דים סאם // חו"ל פינת טרומפלדור

מה זה פה, סן פרנסיסקו? הונג קונג דים סאם (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של הונג קונג דים סאם)

יש כמה מקומות בתל אביב שמרגישים קצת כמו חו"ל. הונג קונג דים סאם מתעלה על כולם. זה גם איך שהמסעדה המדהימה הזאת נראית – קחו את צ'יינה טאון של סן פרנסיסקו ושימו אותה בבן יהודה פינת טרומפלדור – וגם הטעם. ממה שהאוכל, העיצוב והאנשים עושים שם אפשר לייצר לא רק קליפ, אלא סיפור אהבה שמחזיק סרט שלם. מאז תחילת הקורונה המסעדה הזאת פועלת במתכונת מצומצמת של איסוף עצמי בלבד, וזה המקום להתחנן אליהם: פליז, הונג–קונג דים סאם, בבקשה בבקשה בבקשה, תחזרו לפעול במתכונת מלאה. הופעת הפתיחה המחודשת החגיגית – עלינו.

>> דינוזאורוס הם איתמר קציר, בארי לבנת ורני קטן. שלשום הם הוציאו את הסינגל "אין כניסה" בדרך לאלבום בכורה