"אבל אמרנו שניפגש בבן יהודה!": הקוד האתי למצעד הגאווה

להרים ידיים

במצעד הגאווה חוגגים מגוון סוגים של חופש, אף לא אחד מהם החופש להפליק, לצבוט או לחפון. אם מצאתם שהיד (ואיברים סוררים אחרים) שלכם נוטה לעבר גוף שאינו שלכם – לא משנה כמה חשוף הוא – אנא מכם, העיפו אותה השמיימה במחוות הרמות.

בשם הקדמה

האווירה היא כזאת: לח, חם, עמוס וכולנו רוצים להגיע כבר לצ'ארלס קלור. הבנו, אתם רוצים להצטלם וממש דחוף לכם לעמוד ולהשקיף על המתרחש, אבל בחייאת, למען בריאות הנפש והאוויר המתוק של רציף הרברט סמואל, פשוט תתקדמו!

מצב נזיל

רטיבות היא סטטוס פחות או יותר נתון במצעד. מהמרפסות, מהגגות, מהפה – כולם מרגישים שהם עושים טובה לצועדים באמצעות הצינור או הבקבוק הבאים ליד. עם זאת זכרו בבקשה לפני ההשפרצה הבאה שלנגב משקפי שמש או ראייה בחולצה רטובה זה בלתי אפשרי, שריח של חולצות רטובות זה נורא, ושלא כל הסמארטפונים חסיני מים. תודה.

אני זה שעומד על משאית בלי חולצה

אל תהפכו את המצעד ליום היחיד בשנה שבו אתם רבים עם החברים הכי טובים שלכם על ענייני לו"ז. כבדו איש איש את ניהול הזמן וסכמו יחד, למען החברות שלכם, שתתראו בזמן שתתראו. אל תנסו להיפגש ליד הכיכר, הצומת או הדראג קווין בשמלת הניילון והרשו לגורל להפגיש ביניכם אם הוא ירצה בכך.