לא לפני הילדים: 14 סדרות מעולות למבוגרים בדיסני+

אימה אמריקאית

אנתולוגיית האימה של ראיין מרפי היא מיצירותיו המצטיינות, וגם אנשים שלא בהכרח אהבו את עבודותיו האחרות ימצאו את עצמם מבוהלים קלות ומוקסמים מהאסתטיות המהפנטת. חוץ מזה, אם לא אהבתם סיפור עונתי אחד, תמיד אפשר לדלג לעונה הבאה. אנחנו ממליצים בחום על עונה 4: פריק שואו. חגיגה לעיניים שאוהבות פחד.

הזקן

אחת מהסדרות הכי טובות שראינו השנה, וראינו הרבה. ג'ף ברידגס בתפקיד טלוויזיוני, ג'ון ליתוואו התמיד מבריק מולו, הרבה סבלנות ובעיקר, מתח שתופס אותך בנשמה ולא משחרר. זו סדרת ריגול שעושה לצופה מה שמרגל טובה עושה – משחקת לו במח. היא תזיזיתית בכל הנוגע לנקודות המבט, ולתקופת ההתרחשות, אבל המכלול גדול מחלקיה, וחלקיה בהחלט גדולים. מסוג הסדרות שקל לפספס, ופשוט אסור.

דייב

אחת מההפתעות היותר מהנות של השנים האחרונות, כי מי ציפה שהראפר המצחיקי הזה מיוטיוב יצליח ליצר סדרה שהיא לא רק מצחיקה (צפוי) אלא גם מעניינת (מפתיע קלות) וממש מרגשת (זה כבר הפתעה ברמת אימוג'י-ראש-מתפוצץ). ליל דיקי מגולל את סיפור עלייתו הלא באמת קלאסי כראפר. הוא לא התחיל מלמטה ועכשיו הוא כאן, אלא הוא התחיל ממעמד בינוני לבן ועכשיו הוא עדיין לבן ומביך אבל לפחות מצליח. שתי עונות כיפיות במיוחד, הזויות במידה ושובות לב.

סקראבס

סיטקום בית החולים המתוק מכולם הגיע ממש לאחרונה לדיסני+, ונזכרנו כמה הוא פיל-גוד, וכמה שאנחנו צריכים את זה בתקופות קשות. היום היוצר ביל לורנס עוסק בשמחה של כדורגלנים אצל "טד לאסו", או בשמחה של פסיכולוגים ב"שרינקינג", אבל בראשית האלפיים הוא יצר סדרה שכולה עוסקת בשמחה של רופאים. ומי שהיה בבית חולים יודע שהיא תמיד נמצאת בסכנה. דרך עיניו של המתמחה ג'יי.די וחבריו, אנחנו מצטרפים לרכבת ההרים הרגשית שהיא בית החולים "לב קדוש", ותאמינו לנו, שזו חתיכת נסיעה. אז אמנם בדרך תבכו לא מעט, וגם תכעסו לפעמים, אבל בסוף תמיד נשארים עם חיוך מתוק. וזה בריא, לפעמים.

פילדלפיה זורחת

ללא שום ספק הקומדיה הכי פרועה, קיצונית, בוטה ומסוכנת על המסך – בדיסני+ ומחוץ לה. כבר 15 עונות שהחבורה של פילדלפיה זורחת דוחקים עד הקצה את מה שמותר ואסור לעשות בטלוויזיה, פוגעים (אבל מתוך כוונה טובה) בערך בכל אוכלוסיה, ולא שוכחים להשאיר את זה מצחיק, נוקב ולמרות הדביליות, גם חכם להפליא. לא בכדי היא הפכה לסיטקום הכי ארוך בתולדות הטלוויזיה – היא פשוט מושלמת.

המטופל

אחת הסדרות הבלתי צפויות של השנה. בלי יותר מדי ספוילרים, אפשר לספר שמעולם לא ראיתם מערכת יחסים מורכבת יותר מאשר זו שבין פסיכולוג במשבר נפשי עמוק שאשתו נהרגה ובנו חזר בתשובה ובין הרוצח הסדרתי שחטף וכלא אותו כדי שיעזור לו להיות פחות רוצח סדרתי. אם כי מערכת היחסים שלנו עם הפסיכולוגית שלנו די מתקרבת לזה. ואז תוסיפו לזה את סטיב קארל ואת יוצר "האמריקאים" ג'ו וייסברג, ותקבלו סדרה שהיא חובת צפייה.

באפי

זה נכון, במקור מדובר בסדרת נוער משלהי הניינטיז על נערת תיכון שתוקעת יתדות בחזה של ערפדים. לא בדיוק נשמע הסדרה הכי בוגרת. אבל לעזאזל, היא ממש למבוגרים, והיא ממש בוגרת וחכמה ומרגשת. אם כבר ראיתם את באפי, אנחנו בטוחים שאתם כבר באמצע הבינג'-צפייה-חוזרת החמישי, אבל אם עוד לא היה לכם את התענוג – יש מלא סיבות למה לראות. באמת, זה ממש מקרה קלאסי של אל תסתכלו על הקנקן, ותסלחו לה על העונה הראשונה, אלא במה שיש בו.

פאם וטומי

סדרה מעוררת מחלוקת על סיפורם של פמלה אנדרסון וטומי לי – אולי הזוגיות הכי צבעונית של הניינטיז – שזכתה לדרמטיזציה מבית היוצר של סת רוגן, שגם משחק בסדרה (בתפקיד השיפוצניק שהדליף את קלטת הסקס). סדרה סקסית ולרגעים גם אבסורדית (זכורה במיוחד סצינה בה טומי לי משוחח עם איבר מינו, שעונה לו בחזרה) שמפרקת את הפרשייה הלוהטת לגורמים.

תחת נס השמיים

הסדרה הבלשית החריגה הזו עושה משהו הפוך – אנחנו כבר יודעים די על ההתחלה מי הרוצח, ולא רק כי זו סדרה שמבוססת על סיפור אמית. השאלה מי הוא הרוצח היא פשוט לא החלק המעניין, אלא דווקא השאלה למה הרצח התרחש, ומה הוא מסתיר מאחוריו. הסדרה זו צוללת לעומק הביצה המורמונית – דת קצת תמוהה עם לא מעט סודות – ולדילמה דתית בליבה, ומוסרית במהותה. אנדרו גארפילד מצטיין בתפקיד הבלש, ושבע הפרקים האלו יעמתו אתכם עם שאלות תאולוגיות ופילוסופיות.

האמריקאים

ז'אנר סדרות הריגול הפך לדי מאוס ונוסחתי לאורך ראשית שנות האלפיים, ואז הגיעו האמריקאים. כלומר, הדרמה המרתקת שהיא "האמריקאים", על זוג סוכני ק.ג.ב שהושתלו לפני שנים כזוג אמריקאי פרברי צעיר, וצריכים להמשיך ולשמור את הסוד האפל הזה. זו סדרה שעברה מתחת לרדאר עבור רוב הקהל הרחב, וזה מוזר, כי היא לגמרי נכנס לטופ 5 הסדרות הכי טובות של העשור הקודם. כל פרט נוסף שנרחיב יהרוס, אז רק נוסיף שיש לה גם את אחד מפרקי סיום המופתיים.

תיקים באפלה

30 שנה מאז השקתה, הסדרה על עלילותיהם של מאלדר וסקאלי במעמקי הקונספירציות היא ללא ספק הישנה ביותר ברשימה, אבל המיתולוגיה שלה מוצדקת ולמרבה ההפתעה, היא שורדת את מבחן הזמן. למעשה, אם כבר, השנים שעברו עשו לה רק טוב. אז נכון, מדי פעם תתקלו ביצור עם עיצוב קצת מיושן – בכל זאת, הניינטיז – אבל הנושא הקונספירטיבי הקדים את זמנו בשנים, הדרמה המותחת עדיין מחזיקה מים ובכל הנוגע למתח המיני בין צמד הבלשים – עדיין לוהט גם במרחק הזמן. בינג' ממכר מהעבר.

הדב

סדרת המופת של השנה האחרונה מצאה את מקומה בתור הלהיט השקט שמתגנב בהפתעה פחות או יותר בכל רשימות הסדרות הכי טובות של 2022. ואז גם ב-2023. ג'רמי אלן וייט זורח בתפקיד השף כרמי, שחוזר בעקבות טרגדיה משפחתית לסנדוויצ'יית הפועלים הקטנה בשיקגו אחרי כמה שנים של מסעדות יוקרה. התיאור נשמע לקוני, אבל העונה היחידה של הסדרה הזו מרגישה חיה ואמתית כמו שהרבה זמן לא ראינו, עם דמויות עגולות ואהבת אנוש נדירה שרק ציניקנים שעובדים במטבח מכירים.

וו טאנג קלאן: סאגה אמריקאית

סיפורם של הרכב הראפ המפלצתי מניו יורק הוא באמת סאגה יוצאת דופן, והאופן המדוקדק שהסדרה הזו מספר אותו – באריכות, בפירוט, עם קאסט דמויות עצום – הוא כנראה הדרך המעניינת ביותר לחוות אותו, גם עבור מי שלא מכיר או אוהב את ההרכב. כי יותר מהכל, זו דרמת פשע שמתרחשת ברחובות המטונפים של ניו יורק בראשית הניינטיז, כשבמקרה הפושעים הם גם ראפרים.

הביטלס: גט באק

בניגוד לשאר הסדרות ברשימה הזו, הסדרה הזו היא לא רק הדוקומנטרית היחידה, אלא גם היחידה שמתאימה – טכנית – גם לילדים. העניין הוא שאנחנו לא מכירים אף ילד שיסכים לשבת במשך 8 שעות מול חומרי גלם די ארוכים של להקה מחפשת את עצמה באולפן, גם אם זו הלהקה הכי מוכרת בעולם. מבוגרים, לעומת זאת, יוכלו ליהנות מסדרה ניואנסית במיוחד שמציבה אתכם כזבוב על הקיר בחדרי החזרות והאולפנים של ארבעת המופלאים מליברפול. הילדים יכולים לישון בזמן שאתם צופים בקסם מוזיקלי רוקם עור וגידים מול עיניכם.