איך נראית דירה מעוצבת של זמר, יוצר ושף? בדיוק כמו שחלמתם

מי: זאק פקיאל (31) (יש לו גם חשבון אינסטגרם שמוקדש רק לאוכל)
איפה: רחוב מצדה
ותק: 5 שנים
מטראז': 60 מ"ר

כשכל נשות המשפחה הן מאסטריות של עיצוב ואופנה, לא פלא שגם הדירה שהן יוצרות תהיה בשיא הסטייל. זאק הוא שחקן, זמר, יוצר ושף עצמאי, שמתגורר בבית שהוא גם הסטודיו שלו וגם מרחב ליצירה ואירוח. את הדירה הוא קנה בעצמו ואת מלאכת התכנון, השיפוץ והעיצוב העביר לדודה קרול ולאמא גולדה שקרובות אליו ומכירות את הצרכים שלו היטב. דודתו קרול פקיאל היא מעצבת פנים מוכשרת, ואמו גולדה פקיאל היא מעצבת אופנה עילית. שתיהן הגיעו לארץ לפני 15 שנה והביאו את פריז איתן. ככה שיש על מי לסמוך.

בסלון. זאק פקיאל (צילום: נועם רון)

"עברנו מספר אירועים טראגיים משפחתיים שגרמו לנו לעלות לישראל כשהייתי בן 14, ועד שלא נכנסתי לדירה הזו לא באמת החלטתי שאני כאן בארץ כדי להישאר", מספר זאק. "הדירה הזו היא בסיס וקרקע עבורי. היא המקום שבו אני מאפשר לעצמי ליצור בתור ישראלי-צרפתי ולהרגיש שייך".

כאן כדי להישאר. הדירה משתקפת דרך מראת עין הדג. צילום: נועם רון

הסלון

"הדירה כולה היא אופן-ספייס אחד גדול, למרות שאין בה תחושה של דירת סטודיו. הסלון הוא לפעמים פינת אירוח, לפעמים אזור העבודה ולפעמים גם בר. שולחן הסלון הוא פיס מטורף משנות ה-60 שקניתי בשוק הפשפשים, והוא בעצם מקרר שנפתח למיני בר. יש בתוכו גוף קירור ומקום אחסון לכוסות ובקבוקים. על הקירות ציורים של אריאל סיבוני וליסה ארדיטי שכל אחד מהם יקר לי מאוד. הם תלויים פה למרות שהם לא לגמרי בקו העיצובי. אבל לפעמים הלב מנצח".

לפעמים הלב מנצח. הסלון. צילום: נועם רון

תשתו משהו? שולחן סלון שהוא מיני בר. צילום: נועם רון

המטבח

"המטבח הוא החלל הפעיל והמשמעותי ביותר בבית. הוא תוכנן בהתאמה אישית, עשוי כולו נירוסטה והוא מצליח להיות גם תעשייתי וגם ביתי. אני מארח בו אירועים שבהם אני מבשל אוכל ישראלי-צרפתי, ותוך כדי גם שר בליווי הפסנתר. אני קורא לערבים האלה 'לילה בפריז. שתי האהבות הגדולות שלי הצליחו להשתלב בו ולייצר ערב חד פעמי לאורחים שלי, שהרבה מהם כבר הספיקו להגיע בפעם השנייה ואפילו יותר. אירוח הוא חלק בלתי נפרד ממני, והאינטימיות שנוצרת כשאני מכניס אנשים אליי הביתה מרגשת אותי כל פעם מחדש".

מטבח שתוכנן בהתאמה אישית. צילום: נועם רון

תנור הווינטג'

"לכבוד הברית שלי, כשההורים עוד גרו בצרפת, אבא שלי קנה לאמא שלי תנור בהזמנה אישית של לה קורנו. זוהי חברת תנורים צרפתית שמייצרת תנורים בעבודת יד, ממש כמו לפני מאה שנה. הוא שוקל חצי טון ועשוי כולו ברזל יצוק. כשנכנסתי לדירה הזו הם נתנו לי אותו במתנה, וכל המטבח תוכנן סביבו כדי שיתאים פה בול. היום הוא כבר בן 30 ונחשב לפריט אספנות של ממש".

חצי טון של ברזל יצוק. תנור המטבח. צילום: נועם רון

החלל הפעיל ביותר בבית. המטבח. צילום: נועם רון

הספרייה

"הספרייה מכילה בעיקר מזכרות. כלים מצרפת ויפן, ספרי בישול מכל העולם, ספרי שירה בצרפתית, תמונות משפחתיות ומתנות שקיבלתי. גופי התאורה שליד הספרייה ובכל הבית הם של פלוס ויובאו מצרפת. בחרנו אותם במיוחד לדירה והם כנראה הפריטים הכי יקרים שנמצאים פה, חוץ מהתנור".

בעיקר מזכרות. וגופי תאורה שיובאו מצרפת. צילום: נועם רון

סביב השולחן הזה מתקיימות הארוחות שזאק מבשל. צילום: נועם רון

חדר השינה

"חדר השינה מופרד מהסלון בווילון כהה ומהווה מחיצה נעימה וגמישה. לצד המיטה שידות וינטג' מהפשפשים, ומעליהן ציורים של בת דודה שלי שכוללים משחקי מילים בצרפתית. המנורה ההיסטרית היא של אוהד בנית, אמן שאחותי עבדה איתו בעבר ונכנס לליבי. מחדר השינה יש פתח מעוגל שמוביל לחדר רחצה מינימליסטי, עשוי שיש ואלומיניום שחור, שעושה תחושה של ריזורט ביוון".

חדר השינה, ברקע המקלחת. צילום: נועם רון

הווילון שמפריד בין הסלון לחדר השינה. צילום: נועם רון

השירותים

"החלל האהוב עליי בבית. הבחירה של דודה שלי ואמא שלי לצבוע את החדר בכתום שידרגה את כל החוויה. יש בהם תאורה מושלמת, ציור קטנטן בצבעוניות מדויקת, ומחוץ להם כיור שיש קטן ומראת פיש-איי (עין הדג) שמאפשרת מבט לחדר השינה כולו".

הכתום שידרג את החוויה. השירותים. צילום: נועם רון

אפשר להציץ לחדר השינה. כיור השירותים ומראת עין הדג. צילום: נועם רון

החצר

"את החצר החיינו מחדש במהלך השיפוץ והיא הפכה להיות חלק מרכזי בבית. ריצפנו אותה ושתלנו צמחייה שהפכה אותה לפינה קסומה. אני יושב בה כל בוקר, ובערבים נעימים גם הארוחות שאני מארח עוברות אליה".

פינה קסומה בחצר. צילום: נועם רון