ממש מתנצלים, אבל גם השבוע יש לנו בשבילכם דירה מעוררת קנאה להכיר, עם סיפור מעורר קנאה לא פחות: האדריכלית מיכל קולפ קלטה דירה נטושה בבניין היפואי העתיק שבו שהתה בסאבלט, הפכה את העולם והנה היא בפנים, אחרי ששיפצה אותה בעצמה והתאהבה בעבודת השימור. נסו להחזיק את הלסת סגורה
מי:מיכל קולפ(35)
איפה: בן עזאי
ותק: 4 שנים
מטראז': 90 מ"ר
מיכל היא צלמת ואדריכלית עצמאית שהגשימה את החלום הרטוב של כל אדריכל מתחיל – היא תכננה לעצמה את דירת החלומות בבניין לשימור ביפו מבלי לקנות אותה, לרשת אותה, או להיות מיליונרית. כן כן, לפעמים חלומות מתגשמים.
>> גם זאת תל אביב: 5 דירות מופלאות שראינו לאחרונה ביפו
>> איך נראית דירת שותפים של משפיענית אינסטגרם בת 24?
"הייתי בסבלט בבניין בדירה אחרת, וראיתי שהדירה הזאת נטושה לגמרי." מספרת מיכל. "הסקרנות לא עזבה אותי והתחלתי לחקור באתר של העירייה את הסיפור שלה. עשיתי עשרות טלפונים עד שהגעתי לבעלת הדירה, אמרתי לה שאני חייבת לגור בה, ושאני מוכנה לשפץ אותה. היא נתנה לי תקציב, ומאותו הרגע יצאתי למסע אינטנסיבי שלקח כמה חודשים בו התאהבתי בעבודת השימור ובקסם של השמשת בתים ישנים, כשמכניסים בהם חיים חדשים."
הבניין
"הבניין נבנה בשנות ה-20 על ידי משפחה ערבית עשירה ושימש כמלון יוקרתי, לאחר מכן בתקופת המנדט, הוא עבר לבעלות הבריטים שהפכו אותו למשרד הבריאות שלהם. כשהוא חזר לבעלות המדינה היא חילקה אותו בין ניצולי שואה שעלו לארץ, כשבדירה שלי התגורר גניקולוג, וכשהוא נפטר נכנסו אליה זוג אגרנים עריריים. ברגע שאלה עזבו את הדירה, היא ננטשה למשך ארבע שנים, עד שאני הגעתי. שיפוץ הבית היה הפרויקט הראשון שעשיתי כאדריכלית מ-א' ועד ת', והוא זה שפתח לי את הדלת לדרך עצמאית".
הקירות
"הבית הזה הוא מסע בזמן, שצללתי אליו דרך הסיפורים הכתובים ואפילו עוד יותר דרך המרכיבים של הבית, שמכילים כל כך הרבה עומק. כשקילפתי וניקיתי את הרצפות, התקרות, החלונות, והקירות נחשפו השכבות מהתקופות השונות, שהחלטתי להשאיר גלויות ולתת כמה שיותר מקום לאלמנטים ההיסטוריים, המקוריים. בתקרה רואים את זיוני הבטון, במטבח השארתי את הטיח המקורי שעשוי חול ים, ובקירות הבית חשפתי את כל שכבות הצבע".
הכניסה
"דלת הכניסה עצמה היא יצירת אמנות לדעתי, שקילפתי ממנה במשך שבועות את שכבות הצבע עד שהגעתי לעץ ולפריטי הפרזול המקוריים. לצד הדלת תליתי מדף עץ עם שברי אריחים ישנים שהים פולט ואני אוהבת לאסוף. מעין פינת הנצחה לשכונת מנשייה ההרוסה. את כיסא העץ לקחתי מהבית של סבתא שלי ואת המתלה האדום קניתי בפשפשים. בהמשך הקיר שהוא פיס בפני עצמו, צילום של קרון רכבת ספייס אייג'י של הלל פרלוב".
המטבח
"כל תוספת שאני תכננתי לבית, כמו המטבח, היא מודרנית ונקייה. בחרתי לעשות אותו בטורקיז בהיר שעובד עם הפלטה של הבית, על רצפת בטון מוחלק בחלק שלא שומרו בו המרצפות ההיסטוריות. על השיש, אריח אחד שקיבלתי במתנה מגלוסקא ואריח נוסף שקיבלתי במתנה מהים".
פינת האוכל
"את פינת האוכל ואת עגלת המטבח קניתי מחנות ריהוט ברחוב שלי שפשטה רגל. צירפתי לשולחן מיקס כסאות מההורים שלי, מאיקאה ומהשכנים שלי- שהם אספני וינטג' וענתיקות שנותנים לי הרבה מתנות שוות. אני אוהבת מאוד לארח, וזו אחת הסיבות שהשארתי את החלל פתוח, כלופט. אני עושה פה אירועים, ארוחות שף ולפעמים גם צילומי אופנה".
פינת העבודה
"כעצמאית, אני עובדת המון מהבית אז ייצרתי לעצמי פינת עבודה מסודרת, שהיא חלק מהחלל הגדול. על הקיר, צילום של ילד חמוד מגואטמלה שתמיד מכניס אותי לפרופורציות, ובמדפים, ספרי אדריכלות, תמונה מהפשפשים, וחנוכייה עתיקה מהבית של ההורים שלי".
חדר הרחצה
"את האמבטיה הצהובה קניתי בפשפשים כזיכרון לאמבטיה שהייתה בדירה הזאת בעבר. את הכיור הכנתי בעצמי מיציקת בטון עם חול ים, והוא אחד מהפריטים האהובים עליי בבית. הושבתי אותו על שידת וינטג' מעץ. הקיר מחופה בטדלקט, סוג של טיח מרוקאי, שהוא גם נעים, גם פרקטי וגם אקולוגי".
חדר הרחצה הנוסף
"תכננתי חדר רחצה קטן יותר עם מקלחת, שנמצאת מאחורי משקוף של דלת שהובילה בעבר לשירותים. את שידת העץ בניתי בעצמי, ועליה כיור מיוחד מאבן בזלת. על הקיר החיצוני תלוי אוסף מוספי תרבות וספרות של הארץ בצבעים שהזכירו לי את הבית, צלחת של אוהד חדד שהוא חבר ואמן מדהים, והדפס פרחוני של ורה ולדימירסקי".
הסלון
"את עגלת הווינטג' קניתי בפשפשים, את השולחן בפיק אפ, ואת השאר מיד שנייה. על התקרה תליתי טבעות התעמלות- זה תמיד היה החלום שלי בתור מתעמלת קרקע. את הסלון וחדר השינה הפרדתי עם וילונות ענק כדי שאוכל לייצר פרטיות, אבל עדיין לשמור על הפתיחות והגמישות של החלל".
חדר השינה
בחדר השינה נמצאת הגזוזטרה העגולה הסגורה, שמייצרת פריים יפיפה שכייף לקום אליו כל בוקר. "את המראה קניתי בפשפשים והיא הולכת איתי שנים. את הארון הווינאי העתיק קיבלתי במתנה מחברה, ומעליו אופנוע צעצוע שלי מגיל ארבע. לצד הארון, כורסת רביצה של קנה קש שקיבלתי מחבר".
>> בטח גם לכם ולכן יש דירה מיוחדת או מעוצבת או תל אביבית במיוחד. ובטח גם אתן ואתם מעוניינות שהיא תופיע במדור "דירה להכיר". ובטח פשוט תכתבו לנו:dira.lehakir1@gmail.com. ובטח ניפגש.