בית כזה עוד לא ראינו: 200 שנים של יופי יפואי עוצר נשימה
איך משיגים בית יפואי כזה? ובכן, עושים מה ששולמית פניג עשתה: חוזרים בזמן לפחות עשור אחורה, רוכשים ומשפצים בעדינות ובענווה, עושים כבוד להיסטוריה, מעצבים במינימליזם ומקבלים 110 מטרים רבועים של מרחבים נקיים ופתוחים שהם אי של שקט להתגורר בו. ועוד לא דיברנו על הפטיו
מי: שלומית פניג (42), מעיין ואדם (8)
איפה: הצדף
ותק: 10 שנים
מטראז': 110 מ"ר
כזאת דירה – גם אנחנו עוד לא ראינו. שלומית, רופאה אונקולוגית ואמא למעיין ואדם, קנתה לפני עשור בית יפואי עוצר נשימה בן לא פחות מ-200 שנה שנושא היסטוריה מרתקת. בשיפוץ עדין ומלא בכבוד וענווה, היא הפכה אותו לבית יוצא דופן ביופיו ובנעימותו שפשוט מרחיב את הלב. "כשנכנסתי לחלל הזה בפעם הראשונה נעתקה נשמתי", מספרת שלומית פניג. "חיכיתי לא מעט עד שהוא יעמוד למכירה – והסבלנות בסוף השתלמה. בעזרת האדריכלית אסתי כרמון שיפצנו את החלל בעדינות המרבית כך שיתאים לצרכינו, תוך שימור האלמנטים המבניים והעיצוביים היפהפיים הקיימים. אני זוכה כל יום לחיות בבית שמהווה לי ולבנים אי של שקט ונחת".
הסלון
"בשיפוץ היה לי ברור שנשאיר את המרצפות המצוירות הקיימות. שייפנו ושפשפנו עד שהגענו לצבען המקורי, שהכתיב את שאר העיצוב בחלל, שנשאר מינימליסטי ועדין. את הספה הכהה קניתי מפרימיטיב דיזיין, הכורסאות בשחור ולבן מאנתרופולוג’י ואת השולחן, שהוא בעצם מזוודה עתיקה, קניתי לפני משהו כמו 20 שנה בשוק הפשפשים. מעל המזגן עומדים שני סוסי נדנדה משוק הפשפשים שהבנים קיבלו מאחי ביום היוולדם".
הספריה
"שאר המרחב המרכזי נותר יחסית ריק ופתוח. לא רציתי להעמיס על החלל שבמהותו כבד, ומכיל המון עומק ויופי. על הקיר בנינו ספריה גדולה, בה עשרות ספרי עיון וקריאה, ספרי הרפואה מהלימודים שלי, ספרי ילדים, אלבומי תמונות ומשחקים. היא בעצם מכילה את כל העשור שעברתי כאן – בהתחלה לבד ואז ביחד".
הפטיו
"כשנכנסתי הפטיו היה מוזנח, מכוסה כולו סבך. בשיפוץ החלטנו לרצף אותו ולעצץ אותו, כשבוויז'ן שלי דמיינתי אותו הופך לג'ונגל ירוק ופראי עם מקלחת חוץ ואווירה טרופית. ולאט לאט הוא מתקדם לשם. אנחנו מאוד אוהבים את הים ומבלים בו הרבה. עם השנים הצטבר לנו אוסף של שברי מרצפות מבתי הבאר הישנים של יפו שאנחנו אוספים בחוף העלייה. זה מהווה עבורנו איזה אות כבוד לעבר שהיה פה לפנינו".
המטבח
"את מטבח העץ התאמנו בעזרת נגר לחלל המורכב והלא מפולס הזה, על מנת שיתאים בול. המטבח מחובר לחלל המרכזי , ויש לו חלון גדול אל הפטיו שמחבר ביניהם בצורה הרמונית. על המדפים, אוסף בובות צבעוניות של הבנים, ציורים, וכלי וינטג' שהבאתי מהבית של סבתא שלי ומשווקים בעולם".
חדר השינה
"חדרי השינה שלנו זהים בגודלם, ובשניהם חלונות עם תריסי עץ הפונים לרחוב, וגם כאלו הפונים לחלל המרכזי. את ארון העץ בנינו בהתאמה אישית אצל נגר ואת דלת הכניסה עם המוזאיקות המקוריות שמרנו כפי שהיא. גם בחדר השינה הבחירה הייתה ברהיטים מינימליסטים ועדינים, כי פשוט לא צריך כאן יותר מזה".
חדר הילדים
"מעיין ואדם ישנים יחד, וסידרנו את המיטות כך שלכל אחד תהיה את הפינה שלו, עם המדף שלו. הם מאוד אוהבים את הנסיך הקטן ואוספים בובות מאז שהם קטנים. בן זוגי הנוכחי שחר הוא מוזיקאי ומתופף, ומלמד גם אותם לתופף – לפעמים אצלנו בבית ולפעמים אצלו בסטודיו בפלורנטין. גם כדורגל זו אהבה גדולה שלהם, מזל שיש להם פה הרבה מקום להקפיץ כדורים".
