הצצה אל הדירה המשפחתית ברוטשילד שנעשתה בה היסטוריה להט"בית

איפה: שדרות רוטשילד, תל אביב
מי: אבינועם 70, אבישי 63, גור בן 20.5, עדן ודור בני 12 ומסטיק הכלבה בת 14
ותק: 13 שנה בבעלותם
מטראז': 130 מ"ר
אינסטגרם: Avishay Greenfield Caspi

 

אבינועם: "אחרי 20 שנים שגרנו ליד הים, ברחוב חברון, הבנו שאנחנו צריכים לחפש בית גדול וגבוה יותר. זה היה בלי מחשבה על עוד ילדים. אני זוכר שאחרי מסע של שנתיים של חיפושי דירה הגענו הנה ועמדנו שנינו במה שלימים יהפוך למרפסת, ראינו את הנוף הזה ואמרנו 'בינגו! זה זה!' ועד היום אנחנו מתים על הבית הזה"

אבישי: "הבניין מקסים, יש פה מיקס מאוד תל אביבי החל מחרדים הארד קור להומואים, צעירים, מבוגרים, משפחות ועוד… וכולם חיים בסימביוזה יוצאת מן הכלל. לא רואים את זה הרבה במיוחד לאחרונה עם כל הקיטוב המטורף שיש בארץ – זה כמו קרן אור כזו בחיים"

"היינו בני 50 ו-40 כשאימצנו את גור ואני הייתי בן 60 כשהבאנו את התאומים. אנחנו כביכול כבר פנסיונרים, כך שיש פה אנרגיה בבית שהיא קונטרסטית אבל היא מדהימה! אין לנו זמן לדבר על שטויות ואם מנקים את הבית כל אחד שוטף משהו. מצד שני, אנחנו חושבים שבניגוד להורים שלנו אנחנו מנסים מאו להבין את הילדים ובכלל מרגישים כל הזמן מאוד fortunate"

דור:  "מה זה fortunate?"

אבישי ואבינועם: "ברי מזל!"

אבישי: "אנחנו 42 שנים יחד, 20 שנים חיינו כזוג 'צ׳יילד פרי', חופשיים ומאושרים"

אבינועם: "אחרי 20 שנה שלנו יחד אבישי חזר מארה"ב, אחרי שהכיר זוג גברים עם ילד, ומשם יצאנו למסע ארוך ופנטסטי"

אבישי: "כל ילד הוא מסע אחר, את גור אימצנו ודור ועדן הם מפונדקאות"

אבינועם: "בכל פעם עברנו תהליכים של חוקיות על הדברים האלו, בתי משפט לקבלת הגושפנקה על הילדים, כשזה ממש לא היה ברור ומובן. אפשר להגיד שאנחנו פורצי דרך בתחום הזה"

עדן ודור בסלון הבית: אבינועם "החלל הכי חשוב הוא החלל המרכזי שהוא שטח המחיה המשותף, זה ליבת העניינים שמשנה צורה, פושט צורה, שולחן ארוך או קצר… אנחנו גם לא מאמינים בשחור ולבן רק צבע צבע צבע"

עוד זוית אל הסלון

 הספה המשותפת והמרפסת

דור משחק בפון בסלון

ציור שצייר אבא של אבישי, יצחק גרינפילד

ציורים תלויים בסלון. אבישי: "הבית שלנו הוא גם בית מארח. אנחנו גם בית מאוד שוויוני, לדוגמא הציורים של הילדים תלוים לצד ציורים של אמנים גדולים. הציורים כאן למעלה ולמטה משמאל הם של יצחק גרינפילד, התפוח למטה מימין של עדן גרינפילד כספי בת 11". אבינועם: "אין פה עניין של תצוגה של ההורים, זה של כולם ביחד"

ארון שהזוג קיבל פעם בתמורה לכיסאות קולנוע ישנים. אבינועם: "הארונית ישבה בחצר בבית הקודם ומשם הלוק השבור הזה שלה, זה שוק הפשפשים הפרטי של הבית"

פריט מתוך ארון הפיצ'פקעס

פינה כתומה בסלון הבית. אבינועם: "אנחנו מאוד אוהבים דברים חיים, פריטים ופיצ'פקעס אנחנו מאוד מאמינים שבית משקף את מי שחי בו ובבית הזה כמעט כל דבר הוא סיפור – אם זה סיורים וטיולים ושלבים שונים בחיים שלנו. הבית הזה משקף את מי שגר בו והוא שמח באמת"

שולחן האוכל העגול עם כיסאות שהגיעו מהתקופה המשותפת של הזוג בארה״ב מאחוריו ציור של הנוף מביתם הראשון של הזוג בירושלים בשנות ה-80

הדירה מהמטבח

צמחיה, פירות וממצאים ארכיאולוגיים בבר במטבח

בכניסה למטבח אוסף ידיות של כלי חרס עתיקים של מטבח לצד רימונים וורדים מיובשים – יצירה של אבינועם. מלמעלה: הדפס של יצחק גרינפלד: חותמות עתיקות מוטבעות על נייר

פריטים מבית הוריו של אבינועם: ‏מקל הכביסה שאמא של אבינועם הייתה מערבבת את הכבסים בפיילה בזמן שהיתה עומדת על פרימוס וקרש חיתוך הלחם שהיה במטבח ילדותו של אבינועם בשנות החמישים

חדר השינה של אבישי ואבינועם

קיר התהילה מחדר השינה של אבישי ואבינועם

תמונה מלאס וגאס: "היינו בלאס וגאס לפני די הרבה שנים והיה שם דוכן שזה מה שהם היו עושים בפוטושופ"; אבינועם: "קצת הפוך על הפוך על תרבות הגייז, הלו! אנחנו באמת מגיעים מזמנים אחרים בהם להיות אנחנו היה מחוץ לחוק! מעולם לא היינו בארון – תמיד הכל היה על השולחן, אבל עד 88', בזמן שכבר היינו זוג, היה אסור להיות גייז"

ספריית הבית הגדולה בכניסה, אבישי ואבינועם בפינת העבודה שמשתקפת במראה

חדר הילדים האדום של דור ועדן. אבישי: "כשנכנסנו לבית הזה הוא לא נראה ככה, הפכנו אותו – הסלון היה מאחור וחדרי שינה איפה שהסלון והמרחב המשותף. פתחנו את כל החלונות כדי שיהיה הרבה אור ואוויר והפכנו את המרפסת לחלק משמעותי מהבית וגם היה פה עוד חדר, כלומר חמישה חדרים, אבל לא חשבנו שנביא עוד ילדים ולכן לא לקחנו את החדר הנוסף בחשבון"
אבישי: "באמצע השיפוץ התקשרנו לאדריכל ואמרנו לו – 'שב, אנחנו מוסיפים עוד חדר'"
אבינועם: "מפה לשם במקום עוד ילד נוספו שניים אז הם חולקים את החדר הנוסף"

עדן ומסטיק נחות בחדר: דור: "כשאנחנו חוזרים מבית הספר אז עדן מתבצרת בחדר ואני רובץ בסלון ורואה טלוויזיה"

מובייל מחוץ לחדר הילדים

דור עוזר לי לשחרר את הדגל במרפסת בשביל תמונה

נוף ממרפסת הבית. אבינועם: "מאוד אוהבים את המיקום בלב העיר, אנחנו מאוד אורבניים במובן הזה, אוהבים את התנועה והשעות וההפגנות. עובדה שבחרנו לגדל ילדים בסביבה הזו, השכונה הזו היא ממש קהילה בתוך העיר". אבישי: "כמו קיבוץ". דור: "יש למטה סופר שלמוכר קוראים שמשון ואנחנו מכירים אותו ממש טוב"

עוד נוף מהמרפסת

השירוקלחת הכחולה והמוארת של הילדים

דור מסביר לי על אחד הציורים שצייר כשהיה קטן יותר

תמונה משפחתית בסלון (עם מסטיק)