דם כחול: סדריק ברנסייד מביא את ה"היל קאנטרי בלוז" לישראל. ריאיון

לא היה קל לתפוס את סדריק ברנסייד לריאיון טלפוני. יום אחר יום הבלוזיסט המהולל לא ענה לטלפון, אבל כשכבר ענה היה קשה לכעוס עליו. הבחור היה עסוק בנאומי תודה, אחרי שזכה בשבוע אחד בשלושה פרסים במסגרת טקס פרסי הבלוז שהתקיים בממפיס. ברנסייד, זמר ומתופף שמגיע היישר מהולי ספרינגס שבמחוז נורת' קאנטרי שבמיסיסיפי, עומד לבוא לישראל בפעם השנייה בסוף השבוע הקרוב להופעה בפסטיבל יערות מנשה, מלווה בגיטריסט טרנטון איירז, חבר ילדותו.

גם ברנסייד וגם איירז הם נצרים לשושלות בלוז מכובדות ביותר. סדריק הוא נכדו של לא אחר מאשר ר"ל ברנסייד, שאותו הוא מכנה "ביג דדי", זמר ונגן בלוז אגדי שמוכר גם לקהלי האינדי והפאנק בזכות שיתוף פעולה עם ג'ון ספנסר. סדריק ניגן עם סבו מאז היה בן 13, במסיבות בית שהביג דדי שלו נהג לארגן. אל אותן מסיבות היה מגיע גם ג'ו איירז, אביו של טרנטון. בקיצור, הבלוז זורם לחבר'ה האלה בדם והם אוהבים אותו כמו שהם אוהבים את המשפחות שלהם.

"זכיתי בפרס אחד על אלבום הבלוז הטוב של השנה ובאחד על מתופף הבלוז של השנה, וקיבלתי פרס נוסף אתמול – פרס 'פלא המיסיסיפי'", מספר ברנסייד. "הפרס הזה ניתן על נאמנות למוזיקת המיסיסיפי, למי שממשיך לדחוף קדימה את מורשת מיסיסיפי בלוז. מעין פרס לשמירת הגחלת בוערת".

אתה מחשיב את עצמך לפוריטן של הז'אנר, של המורשת והערכים של הבלוז הספציפי שאתה מנגן?

"בהחלט, אני עושה כמיטב יכולתי לשמור על הבלוז חי. אתה יודע, הביג דדי שלי, ר"ל ברנסייד, ניגן היל קאנטרי בלוז עד שמת ב־2005. אני מנסה רק להמשיך את דרכו. אנשים אוהבים את המוזיקה הזאת כמו שהיא, ואני שמח לנגן אותה".

אז מה זה בעצם היל קאנטרי בלוז?

"לדלתא, שיקגו וטקסס בלוז, לכולם יש תיבות משלהם, אבל את ההיל קאנטרי בלוז לא מנגנים בתיבות נגינה מסוימות. יש לבלוז שאני מנגן סאונד מאוד לא אורתודוקסי ומקצב לא ברור. בבלוז לרוב משנים תיבה בכל פעימה רביעית או חמישית. זה לא קיים אצלנו, בהיל קאנטרי בלוז אתה משנה כשזה מרגיש לך נכון. כל התזמון הוא שונה. אי אפשר לקרוא את המוזיקה הזאת מדף".

אז אתה מחשיב עצמך לפוריטן של הבלוז, אבל שילבת עד היום במוזיקה שלך גם פאנק והיפ הופ.

"נכון, באמת עבדתי עם עוד מוזיקאים, כולל אחי, שהלך לעולמו לפני ארבע שנים, והוא היה ראפר. אז מצאנו דרך לשלב את ההיל קאנטרי ראפ עם ההיל קאנטרי בלוזף אבל הלב שלי תמיד היה בבלוז".

יש כל כך הרבה מוזיקאים במשפחה שלך. בטח יש איזה יצר של תחרותיות, לא?

"אף פעם לא ראיתי את זה כתחרותיות. כולנו באים מאותה משפחה אך לכל אחד היה תמיד סטייל שונה. דוד שלי, ג'רי ברנסייד, הוא גיטריסט יוצא מן הכלל, אבל הנגינה שלו שונה לחלוטין משלי".

למה אתה הכי מתגעגע בסבך, ר"ל ברנסייד?

"האמת? לבדיחות שלו. היו לו בדיחות שהיו גורמות לך לבכות מרוב צחוק, ואני מתגעגע לטוב שלו, הוא היה מהטיפוסים שהיו נותנים לך את החולצה שלו גם אם לא הכיר אותך. אני מתגעגע להרבה דברים בו, הוא לגמרי היה עמוד השדרה של המשפחה שלי. זה משהו שאני אף פעם לא שוכח".

סדריק ברנסייד יופיע בפסטיבל יערות מנשה, שישי (20.5) 14:30, בבמת השורש. כרטיס ליום שישי בלבד 180 ש"ח, לפסטיבל כולו (חמישי־שבת) 335 ש"ח